כרגע, משעמם לי.
מאוד משעמם לי.
זה הולך להיות פוסט חופר,
הקריאה על אחריותכם!!
ולא, זו לא אשמתי שאחרי שתקראו את החפירה הזו
תסבלו מהתופעות הבאות:
איבוד ריכוז רציני, תופעת ה"עשה ש.ב בכיף!",
חירשות,אופטיסימיות,תופעת ה"אין לי מושג על מה אתה מדבר",
רצון לטבול את עצמך במיץ חצילים,שריפת מסמכים חשובים,
איבוד קשר עין,איבוד קשר לולאה,איבוד מפתחות לדירה/מכונית
או שיעמום קודר במיוחד.
כבר אמרתי שזה על אחריותכם?
_____________________
החפירה של היום תהיה על הנר האמצעי בחנוכיה,
מה שאנחנו אוהבים לקרוא לו "הנר האמצעי בחנוכיה".
אספר לכם סיפור קצר מבית היוצרים "מרינה-לאריסה הפקות":
פעם הייתה חנוכיה והיה לה שמש.
הסוף.
קצר, כבר אמרתי?
אם כבר הזכרתי חצילים,
אתם יודעים עד כמה אני שונאת חצילים?
מתעבת אותם><
אז הנה סיפור קצר על חצילים מבית היוצרים
"מרינה-לאריסה הפקות":
פעם היה חציל שלא ידע מה לעשות עם עצמו.
הוא מצא פיתרון לשיעמום שלו.
הוא עלה על אוטובוס מס'
"אין קו כזה וגם לא יהיה לעולם"
שמגיע לעיר "אין עיר כזו וגם לא תיהיה".
הוא נעמד ליד קלמנטינה ושאל אותה:
-"תגידי, את באה לפה הרבה?"
(ע"ע הסעת ביה"ס. ככה בדיוק ילד אחד ניסה להתחיל איתי)
-"אם כן?"
-"אז כלום"
~רגע של שתיקה~
-"אז... יש לך חבר?"
-"לא.."
-"יופי"
~רגע של שתיקה~
-"רוצה להיות חברה שלי?"
-"מה נדבקת אליי?"
-"אה,לא! אני נדבק ככה לכל הנשים פה,
פשוט אף אחת לא מסכימה לענות לי ומשעמם לי"
~סטירה~
-"היית חייבת?!"
-"לא, פשוט אני סתם מחטיפה לכל הגברים פה,
אבל כולם תמיד קוראים למשטרה"
מה דעתכם?
תגיבו:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
