אין מצב שאני עדיין רועדת מאז שהוא הציע לי חברות.
אין מצב!
הרי זה היה אתמול בערב, איך זה שעד עכשיו אני לא קולטת
שהסכמתי?
ואיך לעזאזל הצלחתי להוציא לי את אורי מהראש?
איך אחרי שנה שלמה של ייסורים הוא פשוט
נעלם ופינה מקום לבן, החבר שלי?
(אוקיי, עכשיו אתם גם יודעים איך קואים לחבר שלי..)
אני כ"כ מבולבלת..><
אבל אני יודעת בוודאות שיש מישהו שהוא לא
כ"כ שמח בשבילי כרגע. בכלל לא שמח.
הבעיה היא ש(סוף סוף) אני תפוסה.
בקיצור, אני יודעת שאתה מסתובב פה וקורא את זה.
אני יודעת שקשה לך ושאתה רוצה להתעלם מהעניין.
אני מצטערת, אבל לא היה לי מקום פנוי בשבילך..
ואני יודעת כמה נלחמת כדי להשיג אותי, ופעם אחר פעם נכשלת.
אבל זה לא אומר שהחברה שלך אמורה להיות אני.
תבדוק מסביב. אני בטוחה שאם תפקח עיניים,
תוכל לראות שיש מישהי שבוודאי מעוניינת בך, אבל התעלמת ממנה
כי רדפת אחריי כל הזמן הזה.אם תביט רגע טוב טוב,
תבין כי התעלמת ממישהי שכן אוהבת אותך. התעלמת ממישהי
שהיו לה רגשות כלפייך. לך תדע, אולי עוד תספיק?
אני הבנתי את זה במרדפים שלי אחרי אורי.
פשוט התעלמתי מהכול ורצתי אחריו.
רק אחרי שהבטתי לאחור, ראיתי אותו. את המבט החודר
שלו, שהיה עצוב כל פעם ששמע את המילה "אורי".
הוא היה נועץ בי מבטים, מנסה לגשת אליי בתור ידיד,
אבל וויתר אחרי שהבין שאי אפשר.
אולי פיספסתי את ההזדמנות שלי איתו,
אולי כן היו לי רגשות אליו. אבל הייתי שבורה כ"כ
ולא ויתרתי במרדפים שלי, שהתעלמתי ממנו ועכשיו
הוא כבר לא ניגש אליי, לא מסתכל עליי.
החמצתי הזדמנות. אבל אולי לך זה לא יהיה מאוחר מדי.
לך תדע, אני בטוחה שיש מישהיא שרוצה מאוד שתשים לב
אליה, ושלא תחפש רק אחרי אלו שלא אוהבות אותך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
