-אולי אחלום לנצח-

היה היה שתיי מסעדות.

האחת פירסמה את שמה של המיסעדה, פרסמה מודעה בכל פינה של הארץ את שמה של המסעדה ואת תאריך אירוע הפתיחה, המיסעדה שכנה במרכזה העיר.

המסעדה השנייה, לא פירסמה הרבה מודעות, היא הייתה בכפר ולא בלב העיר כמו המסעדה הראשונה.

מאות אנשים הגיעו מכל רכבי העיר אל המסעדה שבלב העיר, אבל האוכל היה רע ויקר, מאות האנשים שבאו למסעדה, הגיעו, אכלו, שילמו ולא חזרו יותר לעולם.

באותה עת, אל המסעדה ששכה בכפר הגיעו רק כמה אנשים בודדים, אבל האוכל היה טוב, ואנשים בודדים אלו, חזרו לאכול שם עוד ועוד ועוד.

ובכל זאת יכול להיות שהמסעדה ששכנה בעיר הרוויחה יותר כסף מכל האנשים שבאו ליפניי.

והנה מה שאני אומר: המסעדה שבעיר הרוויחה יותר, והיא עדיין יותר מפורסמת, אבל במסעדה שבכפר האוכל טוב בהרבה.

רק תחשבו על זה, מצבים דומים קורים יותר.

כשאין לך משהו, אתה לא תעשה מאמצים גדולים כדי להשיג זה.

אבל כשיש לך את זה, אתה תעשה הכל כדי לא לאבד את זה.

http://www.youtube.com/watch?v=705LEH3j2g0

אז ככה...

עברתי הרבה בשנה הזאת, הרבה מאוד.

גילתי על עצמי ועל אחרים דברים טובים ורעים.

אני חושב שמעל הכל הוכחתי לעצמי השנה הזאת, שהכל אבל הכל אפשרי אם רק באמת רוצים.

הכרתי הרבה אנשים וחברים השנה הזאת, חוויתי אהבה אמיתית ואם זאת גם אכזבות רבות וצורמות.

שנה טובה ורעה יחד

אבל בסך הכל, שנה טובה יותר מאשר רעה אני חושב.

ההופעה הראשונה שלי הייתה השנה, ואחרייה באו עוד הרבה.

ואוו, כשאני מיסתכל עכשיו אחורה ניראה שאני פשוט עברתי כל כך הרבה.

זאת בהחלט הייתה השנה הכי משמעותית מבחינתי.

מקווה שהשנה הבאה תיהיה לא פחות טובה.