אופוריה לא עדינה

והינה היום הזה הגיעה אחרי כמעט 3 שנים ביחד.. זה נגמר

אין לי ממש רגשות טינה או כעס

אולי קצת עלבון ולא בגלל הפרידה עצמה אלה  החצי שנה האחרונה שהובילה לכך

גם הבנתי כמה דברים חשובים

אין רק אדם אחד שמתאים לנו בעולם, אנשים משתנים כל הזמן במיוחד בגילאים של סוף העשרה ותחילת שנות ה 20

בו אנחנו בעצם מגבשים את הזהות שלנו כאנשים בוגרים ואדם שהתאים לנו אז כעת אינו מתאים לנו עוד

אני חושבת שאנשים יכולים לתאהב יותר מפעם אחת בחיים אהבה צריכה רק טיפוח והשקעה אחרת היא דואכת

אני לא יכולה להרגיש עצב עמוק כי הכל כבר התפוגג עם הזמן כמה שניסיתי להחיות הכל מחדש הוא לא עשה כלום

לא יה על מה להלחם, אני לא חושבת שזה "לא נועד לקרות" כי זה כן נועד לקרות, הכל זה חלק מההתפתחות הרגשית והשכלית שלנו

למדתי לקחים חשובים.

עכשיו אני יודעת מה אני רוצה בדיוק אני כבר לא ילדה.