קודם כל, סיימתי את סדרת "הצל" של אורסון סקוט קארד (הסדרה הממשיכה של המשחק על אנדר). פשוט סדרה מדהימה, סופר מצויין פשוט. אני חולה עליו.
עכשיו אני בשלבי סיום של the princess bride, ספר שתמיד רציתי לקרוא (אני יודעת את הסרט בעל פה), והוא מקסים בטירוף! כתוב בצורה כל כך אינטליגנטית ומשעשעת, טוב מהסרט בכל כך הרבה רמות... אני ממש מתענגת עליו.
חזרתי לקרוא המון, ואני קוראת רק באנגלית, גיליתי שאני נהנית מזה יותר, אבל רק בתנאי שזאת שפת המקור של הספר.
אז אחרי the princess bride אני אקרא את "אשמת הכוכבים" של ג'ון גרין (vlog brothers) ואחר כך את שיר של אש וקרח!
אני אוהבת ספרים כל כך, ומרגישה כל כך ילדת כאפות XD
היה לי וולנטינס דיי ממש נוראי.
כאבו לי הרגליים, כאב לי הראש וכל הגוף, הייתי על הרגליים בצעידה די נמרצת מארבע ורבע עד שבע (כמעט באופן רציף)...
התשתי את עצמי לחלוטין, והתגעגעתי נורא לג'ינג'י שלי. מה שלא עזר לראות את הזוג-חברים שלי מתכננים ערב רומנטי אצלו עם ארוחה רומנטית
ובילוי מלא קצפת לאחריה. זה לא נחמד, הדמיון הוויזואלי שלי מפותח קצת יתר על המידה, אם יורשה לי לומר.
היה לו שוב את הקטע של "אני צריך להיות לבד", מה שלא מעליב אותי אף פעם, אבל הייתי ממש צריכה אותו ומצאתי את עצמי יושבת בפינה חשוכה במתנ"ס
ובוכה. וקצת מדברת לעצמי ואליו ולאוויר, בניסיון להרגיש יותר טוב.
אבל בזמן השיעור (פיתוח קול קיבלתי את אחד מהסמסים הכי חמודים ויפים שאי פעם קיבלתי. אחד הדברים הכי יפים שהוא אי פעם אמר לי, מה שגרם לי להרגיש יותר טוב...
(משהו על זה שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים, ושעקפתי את מה שהיה פעם "להוולד")
בכל מקרה, בערב חזרתי הביתה, מותשת וקיטשית ומתגעגעת, ומה שקיבלתי הייתה שיחה של שעתיים של נזיפות בי.
שיחה שבה הוסבר לי שאני חלשה, ומה לא בסדר בי ומה אני צריכה לשפר.
שאני לא צריכה לבכות כל הזמן, שאני צריכה להתמודד כי אני אשבר כשהוא יהיה בצבא, וזה ממש עוד מעט ומה אני אעשה...
לא בכיתי בשיחה הזאת, הייתי חזקה. באמת.
אבל זה היה מאוד קשה.
זה היה יום ממש מחורבן.
אבל לפחות הוא אמר לי את זה, ולא מישהו אחר שלא אוהב אותי.
שישבת היה מפגש אצל חברים, שהיה לי שם נחמד ממש, האמת. קיבלתי ארנק של סטאר וורס (אבל לצערי גיליתי שכתוב עליו "סטאר ווארז" בעברית. לא נורא, הוא יפה מרחוק! XD) והיינו עם חברים...
עשינו את ההארלם שייק, כי ממש שיעמם לנו וזה יצא ממש נחמד!
היה לי נחמד בכללי. דיברתי עם אנשים שלא דיברתי איתם ממש מזמן, עשיתי שטויות ונהייתי צרודה לחלוטין...
אני אוהבת מפגשים... <:
מחר אני באה אל הג'ינג'י שלי, הוא מארגן לי הפתעה שאין לי מושג ממנה, שום ניחוש למה זה הולך להיות.
אני חושבת שזה פיצוי על יום האהבה המחורבן, אבל לא בטוחה...
נראה איך יהיה, אני מאושרת שאני רואה אותו, אפילו אם הוא לא היה מארגן לי הפתעה (אבל זה ממש נחמד בכל מקרה).
הוא מאוד אוהב לארגן לי הפתעות, וזה מעולה כי אני מאוד אוהבת שהוא מפתיע אותי! אבל איתו זה ההפך- הוא שונא הפתעות, אם הוא מגלה שמתכננים לו משהו הוא חייב לשמוע מה זה ולא משנה מה. כזה חולה שליטה...