למישו החתול חסרה עין
אחת
והעין השנייה עיוורת
הוא לא רואה
כבר כמעט שנה
מישו החתול כבר זקן
כמעט כמוני
והוא הולך לאט לאט
מהזקנה ומהעיוורות
שלא להיתקל בכלום
מישו החתול זהיר
והוא מקשיב טוב טוב
לדעת איפה הוא נמצא
ואם מישהו מתקרב
הוא זהיר
והוא מסתדר
וכשאני מתקרבת לאט
שולחת יד זהירה
ונוגעת למישו החתול
בראש
הוא מתרפק עליי
כמו כל חתול
אולי אפילו קצת יותר
הפרווה שלו נעימה
ורכה
ויש לו פרצוף חכם כזה
למישו החתול
חכם ועצוב
אני תוהה אם עצוב לו
למישו החתול
לגשש את החיים שלו
ככה
בחושך
אבל אחרי הכול
מישו הוא חתול
וחתולים מסתדרים
חתולים יודעים למצוא
דרך
והוא לא מסכן בכלל
מישו החתול
הוא אוכל ושותה
מטייל בשדות ומטפס על
עצים
אפשר לפעמים לראות
אותו יושב
על הגדר הכחולה
מסתכל לכיוון השדות
וההרים הרחוקים
אני תוהה אם הוא
מדמיין את הנוף
וחושב על איך היו
נראים החיים שלו
אם הוא עדיין יכל
לראות
או אם הוא סתם חושב
על הארוחה הבאה
ונהנה מהשמש של הקיץ
מישו החתול.
מישו החתול לא היה חתול שלי
הוא היה החתול של דודה שלי
וחי בבית מלא חיות אחרות
שעשו רעש ובלאגן
אבל הוא הסתדר
אני זוכרת את מישו החתול
לפני שהוא היה זקן
ועיוור
לפני שהוא היה צריך להיזהר
וללכת לאט
ולבדוק
ולשים לב
מישו החתול נפטר אתמול
משיבה טובה
זה לא נורא
לא הכרתי אותו עד כדי כך
לא הייתי קשורה אליו עד כדי כך
אבל כשמצאתי את השיר הזה
שכתבתי לפני יותר משנה
נהיה לי עצוב
מישו החתול כבר לא צריך להזהר
מישו החתול לא צריך לגשש יותר
הוא לא צריך לדמיין את החיים שהיו לו
כשיכל לראות
אני בטוחה שהוא נח עכשיו
שלו
ושקט
ורגוע
לא דואג, ולא בודק, ולא נזהר
מישו החתול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
