רסיסי מחשבות משייטים בחלל הראש
טסים מקצה לקצה,
מתנגשים בדפנות הקליפה הפנימית
ובעת ההתנגשות, נוצרת יש מאין
מחשבה פתאומית.
בין אם היא טהורה ופשוטה או מורכבת וזדונית
מרכיבה עצמה לתהייה
תתגבש בראשו ותגדל,
לפי סוג המחשבה כן מטענה- חיובי או שלילי
כחלקיקי האטום המושכים זה את זה
תמגנט היא מחשבה אחרת בעקבותיה
ותמשוך את מוחו של האדם, בלי שהרגיש
למסע מחשבות
אחת אחרי השנייה יתחלפו בהבזקי הרגע
וככל שהמסע יתארך כן יעמיקו מחשבותיו
אל עומק תודעתו, אל משמעות קיום עולמו
אך תשובות לא תמצאנה
ובשיא מסעו יתייאש האדם מן הריק שבעולמו
ורסיסי המחשבה יעלמו בזה אחר זה
עד שהראש יתרוקן לגמרי שוב
ויחזור לבראשית,
רסיסי מחשבות משייטים בחלל הראש
טסים מקצה לקצה
מתנגשים בדפנות הקליפה הפנימית
עד ההתנגשות הבאה...
היכול להיות שהמציאות היא לא יותר מהבזק מחשבה של משהו הרבה יותר גדול?
your muse
מרגישה פילוסיפית לרגע