לא מי אני, כי את זה אני בערך יודעת...
שם פרטי, חלק ממשפחה, בת, אחות, חברה, בת קבוצה, חלק מתנועה, מישהי מהבצפר, סתם מישהי שמכירים... אני בערך יודעת מה אני בשביל כל בנאדם ויכולה (בצורה מאוד לא אובייקטיבית) להגיד מה אני שווה.
אבל השאלה היא לא מי אני, אלא מה אני .
אני יכולה להגיד בברור שאני רוצה ושואפת לדברים מסוימים, בעיקר להגשמה עצמית, אם בהקמת משפחה משלי ואם בצורה ערכית.
אי יכולה להגיד שיש לי כרגע קבוצה, שלפעמים אני אוהבת אותה ככלל יותר ולפעמים פחות, ושיש לי השפעה עליה.
אני יכולה להגיד שיש קבוצה שהקמתי, שבה כצפוי ההשפעה שלי יותר מורגשת, כמו כל מדריך.
אני יכולה להגיד שיצרתי את עצמי ושהחיים יצרו אותי ולהמשיך לזיין תשכל עד מחר.
אני יכולה להגיד שגם כשאני צועקת דעה מסוימת הכי חזק אני עדיין חושבת כל הזמן אם היא נכונה.
אני יכולה להגיד שטוב לי להאמין ולחיות לפי האידיאל.
אני יכולה להגיד על עצמי שאני נראת בסדר, אבל שאם הייתי גבר לא הייתי מתחילה איתי.
אני לא יפה, סתם יש לי סגנון שמשדר ביטחון עצמי.
אני יכולה להגיד שכמה שאני מזיינת אני סבבה עם הגוף שלי, למרות שלפעמים הוא מבאס.
אני יכולה להגיד שאני לפעמים גברית ולפעמים כוחנית או כועסת אבל לרוב משתדל שלא.
אני יכולה להגיד שלפעמים הבוגרות שלי מעצבנת גם אותי.
אני יכולה להגיד שלפעמים אני לא חושבת על מה שאני עושה ולא שמה לב וממש לא יכולה להאמין שעשיתי את זה אחר כך.
אני יכולה להגיד שאני נמשכת לגברים ויודעת לפלרטט ולשחק משחקים אבל משתעממת בקלות.
אני יכולה להגיד בלי שום בושה שאני גם נמשכת לנשים ודוקא בא לי להתנסות.
אני יכולה להגיד שאנשים ששונאים בעצם פוחדים, וזה נכון לגבי כל כך הרבה נושאים...
אני יכולה להגיד על עצמי שאני אוהבת מגע [וזה נראה כאילו שיניתי אותך ביחס אליי, פעם נמנעת מזה כאילו ועכשיו את יותר זורמת] ואוהבת להחצין ולהראות חיבה ורוצה להעלות שלב את האהבה שאני יכולה לתת למישהו אחר.
אני יכולה להגיד שאני מחפשת משמעות ומגלה עובדות כל הזמן.
אני יכולה להגיד שאני באמת מצפה מאנשים בגילי לפחות משאני מצפה מעצמי וממי שאני יודעת שמסוגל ליותר, אבל עדיין מבאס אותי קצת לגלות שהם באמת לא באותה מחשבה כמו שלי.
אני אוהבת להאמין ולאהוב ויכולה להיות מסופקת ומאושרת סתם
אבל גם להיכנס לתיסכול זמני בקלות
אני כל כך לא מושלמת שזה גורם לי להרגיש מצויין .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
