שלוםםם D:
הממ
למרבה הצער את הפרק הזה רק אני כתבתי XD
מקווה שיצא טוב O:
את רובו כתבתי ביום שישי בלילה בשעה 4 וחצי :S
קריפי.
אני יודעת XD
הממ
אני אוהבת לחפור! לחפור זה כיף! וזה.. טוב! D:
לבריאות!
כן!
אוח על מי אני עובדת T.T
אני נטולת נושאים לחפור עליהם עכשיו :S
זה מבאס XD
איזה מגניב זה שאנשים שלא איימתי עליהם נכנסים לפה D:
בקיצר.. אני ישר אגיע לחלק המעניין!
היום! (לפני שבועיים) גיליתי שהאבא הביולוגי של שגית הוא דודידו!
כןכן!
ושאני יודעת לעשות וואוווווווווווו יותר טוב ממנה =]
וואוווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווואוווווווווווווווווווווווווווווו
למה העיניים שלכם כלכך גדולות?
למה השינים שלכם כלכך חדות?
למה האף שלכם כזה עקום?
עשיתם ניתוח פלסטי? 
ולפני שאני מעלה את הפרק XX
נכון האוגר מ"סיפורים לפני השינה" נראה כמו שימי תבורי?
או שזאת רק אני? :S
(וכן, למי ששם לב השיר she falls asleep השפיע עליי קשות T.T)
פרק3
אני וסמי התארגנו במהירות ויצאנו מהמלון.
סמי עצרה מונית והורתה לנהג לנסוע לקניון.
כשהגענו, סמי קפצה מהמונית במהירות והתחילה ללכת לעבר הכניסה.
"חכי לי!" צעקתי אחרי ששילמתי לנהג ומיהרתי להדביק את הקצב שלה.
"נו.. תמהרי כבר זקנה" היא שילבה את ידיה ועשתה פרצוף חמוץ.
"אחותך זקנה" צווחתי במחאה, וגררתי את רגלי המסורבלות בניסיון לא לדרוך בשלוליות.
היא צחקקה בזדוניות , עד שהגעתי אליה והחטפתי לה, פורצת בצחוק.
איבדנו את הדרך וחזרנו לאותה נקודה מספר פעמים עד שהגענו.
מול החנות התקבצה קבוצת נערים, נערות ועוד כמה אנשים בערך בגילי, אלנה חשבה.
"אני לא מאמין שהסכמתי לבוא איתך לפה" דני ילל כשנגרר אחרי דאג בקניון.
"אני מאמין" דאג חייך.
"אידיוט" דני מלמל, ואז הוא ראה אותה עומדת בין כל האנשים. הוא מצמץ.
"אנחנו צריכים ללכת" הוא אמר במהירות.
"למה?" דאג שאל וצמצם את עיניו.
"היא פה" דני אמר ומיהר להסיט את ראשו, "מי?" דאגי שאל בבלבול.
"הישראלית" הוא ענה בעצבנות.
"מה אכפת לך? אז הייתה את התקרית הזאת בנמל תעופה, וגם את ההיא בישראל, זה לא אומר שאתם צריכים לשנוא אחד את השני בגלל שאתה טיפש" הוא אמר וגלגל את עיניו.
"מי זאת, בכל מקרה? היא שווה?" הוא אמר וחייך בממזריות.
"שיט" אלנה אמרה בייאוש. מכל החניות שיש בקניון הם היו חייבים לבוא דווקא לזאת שאנחנו נמצאות בה?
"מה קרה?" סמי שאלה כשראתה שהיא מרכינה את ראשה.
"נחשי מי פה" היא אמרה בזעף.
"דודידו?" היא שאלה בבלבול, "לא, התכוונתי לדני" אלנה אמרה והאדימה.
"מה לעשות?"
"לכ\י לדבר אית\ה!"
"לא רוצה!"
"נו באמת! כאילו שהיא תטריד אותך מינית או משהו" דאג מלמל בייאוש.
"זה יותר בכיוון של תעיף לי כפה" הוא ענה, לחוץ.
"למה אני מנסה?" דאג נאנח בינו לבין עצמו והתקרב אל חלון הראווה של החנות.
מתי הם מתכוונים לפתוח? דאג שאל את עצמו בעצבנות. אני שונא שדני נלחץ, ממש מעצבן להיות לידו שהוא ככה, חוץ מזה שיש לו חברה וזה לא אמור להפריע לו.
איש נמוך ומקריח ניסה להשתחל בין הקהל, מחזיק מפתח בידו הקטנה.
"תנו לי לעבור בבקשה" הוא אמר בקוצר רוח ונגש לפתוח את הדלת.
"ווהו! סוף כל סוף הם פתחו!" סמי קראה בהתרגשות.
"הוריי" החזרתי לה בהתרגשות מעושה.
היא העיפה לעברי מבט זועף ונכנסה לחנות יחד עם שאר האנשים.
העפתי מבט לעבר דני וראיתי שהוא מביט בי גם, הפנתי את ראשי במבוכה והתיישבתי על הספסל שעמד מול החנות.
"היי" דני אמר והתיישב לידי.
"מה אתה רוצה?" השבתי בקרירות.
"להתנצל, אני יודע שבשתי הפעמים שנפגשנו עשיתי עליך רושם של סנוב טיפש אבל הייתי רוצה לתקן את זה אם תרשי לי" הוא מלמל.
"אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני. אני עבודת צדקה בשבילך? מותר לך בכלל לרדת להתרועע עם העם?" אמרתי בבוז.
"את לא צריכה להיות מגעילה כלכך, פעם אחרונה שבדקתי, כשמישהו מבקש ממך סליחה צריך לסלוח לו" הוא אמר.
"ואם אני לא רוצה לסלוח לך?", "אז אל תאמרי כלום. זה עדיף על מה שעשית עכשיו" הוא אמר בכעס.
"אני לא מבינה למה אני מדברת איתך בכל מקרה" היא הטיחה בו.
"גם אני לא, אני לא יותר מדי שחצן נפוח בשבילך?", הוא הסתכל עליה והכחול החודר שבעיניו כאילו גרם לה להתחרט שרבה איתו.
אוף! אם זה מה שקורה כשאני מנסה להיות ג'נטלמן אז כנראה שאני לא צריך לנסות בכלל, הוא חשב בכעס.
הוא הביט בעיניה הירוקות. שבאותו רגע הכעס שנשקף מהן הקפיא אותו.
איך אני אוכל לתקן את זה? הוא חשב באומללות.
למה לכל הבנות שאני באמת מחבב יש משהו נגדי?, לא. אבל אותה אני לא רק מחבב, זה משהו אחר, יותר עמוק הוא חשב בעצב.
דאג עמד בפתח החנות עם הסקייטבורד החדש שלו בידו כשראה את דני יושב איתה.
אז זאת הבחורה? הוא חשב בהלם.
דאג הרגיש את הפרפרים שבבטנו, או שזה הרעב? הוא תהה.
זה הרגיש כאילו כל האוויר נשאב מריאותיו בבת אחת.
הוא התקרב אליהם ונראה היה שהם באמצע ויכוח.
"היי דני" הוא התיישב ביניהם ופנה לאלנה.
"שלום, קוראים לי דאג" הוא חייך את החיוך שידע שאף אחת לא יכולה לעמוד בפניו.
"קוראים לי אלנה" היא אמרה ובהתה בו.
היה לו שיער בלונדיני פרוע ועיניים כחולות מהפנטות כמו של חברו.
זאת רק היא או שהעולם כאילו נעצר ברגע שדאג התיישב לידה? היא תהתה.
הוא ניגש ישר לעניין.
"רוצה לצאת איתי מתישהו?" הוא אמר וגיבגב את גבותיו.
הוא הרגיש את דני מתקשח לצידו והתעלם.
לו יש חברה הוא חשב בכעס. הוא לא יודע איך זה להיות תמיד בצד ולראות אותו ואת אוליביה הקרציה אונסים אחד את השני, ועכשיו הוא רוצה לחגוג של שתי חתונות? שישכח מזה.
"זה יהיה נחמד" היא אמרה וחייכה.
היא שמה לב לדני שמבטו נהיה קפוא לרגע.
בעיה שלו.
"אז מחר אני אבוא לקחת אותך מ.. איפה את נמצאת?" הוא חייך בביישנות.
"מלון קינג" השיבה.
"בסדר, אז אני אבוא לשם בשבע."
"אמממ.. ודאג? אחותי נמצאת פה איתי" היא נזכרה לפתע.
"היא יכולה גם לבוא! כולם הולכים לבאולינג" הוא הסביר.
"נחמד" היא חייכה. "אני אגיד לה".
"נחמד" הוא חזר וצחק.
"אז אני מניח שנראה אתכן מחר!" דני אמר לפתע בקרירות וקם, מתרחק משם במהירות.
"ביי!" הוא אמר ורץ אחרי דני.
"האיייייי אל!, קלטי מה קניתי!" סמי דילגה אליה עם מגני הידיים החדשים שקנתה והשלקים.
"נייס" אמרתי בהיסח דעת.
"אז מה קרה פה?, ראיתי שדני התיישב לידך ואת החבר שלו שנדחף" היא אמרה וגירדה את ראשה בבלבול.
"כן.. אהא" היא מלמלה.
"הממ.. את הולכת לספר לי מה קרה?" היא שאלה בשעשוע.
"אני רק אומר שמחר בשבע יש לנו דייט עם מקפליי" היא ענתה בבלבול.
"וזה מסביר הכל" היא נאנחה.
*שלאקים- הצמידים המאגנובים האלה P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: