"

ישבתי פגועה במשרד שלי, ואז אמא שלי טילפנה. היא מעולם לא התקשרה באמצע היום, לכן כשאמרה "מה נשמע?" שאלתי "מה קרה?"

היא אמרה, "הכל בסדר". ואז סיפרה לי שלאבא שלי יש דלקת ריאות ושהוא אושפז בבית החולים.

מימי אמרה לי לקחת את כל הזמן שאני צריכה.

ארצ'י יצא מהעבודה ונפגשנו אצלו. הוא ישב על המיטה בזמן שארזתי. "הולך להיות קשה בפילדלפיה", הוא אמר. "לא הייתי רוצה שתדאגי בנוגע אלינו".

במונית לתחנה הוא סיפר לי שבתור נער היה רואה חיוך של הנאה מתפשט על פניה של אמא שלו, וכששאל על מה היא חושבת, היא היתה אומרת, סתם חשבתי על אבא שלך. "ככה אני רוצה שנהיה", אמר ארצ'י.

חייכתי.

"מה?"

אמרתי, "סתם חשבתי על אבא שלך". 

"

[המדריך לנערות לציד ולדיג \ מליסה בנק]

ככה אני רוצה שנהיה

(אבל כבר לא נהיה)

Natalie Franke