עבר נצח מאז פסח אבל רק עכשיו התפניתי לכמה תמונות....

המכירה אצל נוגה היתה מוצלחת מאד. הרבה בגדים, הרבה אנשים ושמחה כללית. העליתי בחכתי חגורה ואוברול (איך אפשר בלי אוברול?), אבל בבית הסתבר שאצטרך לרזות בשבילו איזה 12 קילו. אז התחלתי לרזות, נו מה? אוברול טוב לא מפספסים.

בניגוד כמה מאיתנו, נגה פוטוגנית להפליא

משם המשכנו, א' צלם הבלוג הנאמן ואני, לסיבוב בתל אביב. וכמו תמיד, לא משנה לאן נלך, בסוף תמיד נפגוש את אריה הסמטאות.

תמיד טוב שיש אריה מאחורייך. על כל צרה.

את החולצה, המכונה מאותו יום והלאה "הקווקזית", קיבלתי מאמא של חברה.