נעלולה המתוקה זיכתה אתנו במשחק בלוגים חדש ובאפשרות לתת בושם אחת לשניה. רק אחת תזכה בבושם אבל בינתיים רבות זוכות במחמאות ובפרגון וככה הכרתי עוד כמה בלוגריות. כבר שווה.

אם הייתי זוכה באפשרות לתת, אני הייתי מעניקה את הבושם DKNY Be Delicious לשלי גרוס מהבלוג המלבישה.

בעמוד המועדפים במחשב שלי הבלוג של שלי (גרוס) ממוקם מתחת ללינק לבלוג שלי (אחת ש). ככה יצא. וכמעט כל פעם שאני נכנסת לבלוג שלי, רגע לפני שאני לוחצת על הלינק, אני אומרת 'בואי נעבור קודם אצל שלי, נראה מה היא כתבה'.

בחודשיו הראשונים של הבלוג שלי, בסופו של דבר זה רק ביאס אותי; שלי כותבת מקסים, מעלה תמונות יפהפיות, יש לה חוש הומור, ידע, חריצות, ומעל לכל מין חן כזה שמחבר הכל ביחד לפוסט שובה לב.

אחרי סיבוב בבלוג שלה לא ידעתי מה לכתוב אצלי. היא כבר כתבה הכל כל כך נכון.

בסדר, לאט לאט למדתי להפסיק להתבאס ולקחת השראה. ללמוד ממנה. לנסות לראות איך היא עושה את הקסם הזה, שמרומם בגדים לדרגת מרענן אבטיח מציל נפשות ביום חם במיוחד בסהרה, איך היא מערבבת ארכיטקטורה, מוזיקה, ספרות, קולנוע ומוזיקה למשהו יפה ושלם אחד.

כשאני יושבת לכתוב פוסט ונתקעת מול דף ריק, אני מנסה לחשוב על בלוגים שאני אוהבת, ואיך הם עושים את זה, ושלי בינהם.

כשאני כותבת פוסט, לרוב אני ממעטת במילים. מילים לא חסרות לי, אבל בבלוג אופנה אני מעדיפה לראות תמונות. לרוב אני מדלגת על המילים בבלוגי אופנה, אבל אצל שלי אני קוראת בשקיקה. תמיד מעניין, תמיד כתוב בכשרון.

אני ממעטת להגיב אצלה בגלל הסרבול שכרוך בכך, מבחינתי, בכניסה לאתר תפוז, אבל תמיד תמיד קוראת, בדרך כלל פעמיים.

נראה לי שתפוח ניו יורקי יהלום אתה מאד. אם אני יכולה להחזיר לה קצת על השקעה - אני מעניקה לה בושם. כרגע וירטואלי, אולי בסופו של דבר גם את האחד האמיתי.

הנה כמה תמונות שאהבתי במיוחד מהבלוג שלה: