יש דברים שהם למעלה מהיכולת האנושית. למשל, לפרגן לחגי אהבה. עוד לא מצאתי מקום אחד ברשת שמפרגן לדבר הזה, אלא אם כן יוצא לו מזה כסף.

ידוע שחגי אהבה שייכים רק לזוגות עוורים ודביקים וכל שאר העולם הופך בזמן הזה לרווקות ממורמרות בנות 40+

הרי רק אנחנו יכולים לראות את מה ש"הם" לא רואים וזה שפרח ורוד ושוקולד חלב הם לא תמצית האהבה. אבל הם, מה הם יודעים, הם מאוהבים. חכו חכו שנתיים, בסוף גם הם יקלטו.

גם אני לא אשבור את מסורת החג ואתמרמר עליו כי אלף, אין לי בנזוג, בית, כי זה חג של גויים ודי לי בחג היהודי, וגם אותו הייתי מקצרת בשעתיים, וגימל, כי לא צריך אירוע מיוחד כדי לחגוג אהבה, ועצם היותו של אירוע מיוחד שכזה (שניים!) מעידה על כך שאנשים צריכים שיזכירו להם, וזה מבאס לכשעצמו.

לפעמם אנחנו כל כך אנושיים שזה נורא.

כפרות עליכם, לא אצא בהצהרות "חיגגו את האהבה בכל יום", למרות שכך ראוי. אבל תחגגו אותה פעם בשבוע או ככה, כי למה לא? זה לא קשה לסמס "אנ'אוהב אותך", זה לא קשה לפרגן מסאג'ון לכתפיים דאובות (מהרהורי ליבי אני דוברת), ואם ראיתם פרח, שוקולד, עציץ, זיתים סוריים דפוקים אורגניים, ולא חשבתם על אהובכם, אז באמת.

ואגב שוקולד? אני מעדיפה מריר.

מטמבלר שאני לא מצליחה למצוא שוב :\