לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

היי היי זאת אסתר בלוברגר!


 

זו דניאל  קטנזריטי



 

 

וזו אסתר בלוברגר, מהסרט "היי היי, זו אסתר בלוברגר"



(מפליא כמה שהן דומות, הא?)

 

 

 

והסרט הזה, שהתחלתי לראות מהאמצע בזפזופ אקראי, די תפס אותי, אז ראיתי אותו שוב מהתחלה ולחטולין התאהבתי בילדה הזאת. בסרט היא חוגג בת\בר מצווה עם אחיה התאום, היום היא כבר טינאייג'רית עולה. ואוסטרלית.

 

 

הסרט הוא קצת 'המירוץ לצמרת' של אסתר בלוברגר, ילדה יהודייה ודחויה חברתית, בבית ספר פרטי ויוקרתי. כשהיא מתחברת לילדה מקובלת מבית ספר עירוני היא עוברת תהליך התבגרות מזורז והופכת מברווז לברבור.

אהבתי את הגיבורה ואהבתי את הצבעוניות של הסרט, למרות שחייבים להודות ששפתו הקולנועית מגושמת מעט, וקצת מאכילה בכפית. וכשירות לציבור, אאכיל גם אתכם(:

 

 



 



בנות המשפחה בתא הווידויים החביב עליהן

 

 



 ברווזון. להלן, מטאפורה

 

 


גבות מדברות.

 

 



טבע דומם עם פסיכולוג


 



המטו של הסרט, שמופיע בחטף ככרזה על דלת שנפתחת לרגע

 

 



 

 

 נעלי בת מצווה >> נעלי דיסקו

 

 

 

אוכל:

 




 



 



ארוחת ערב עם התאומים

 



מי בכלל רוצה לאכול?

 

 

 

צבע:

 

 

 



 



 



 

 



 

 

קסילופון + כפית = פעמון דלת. מגניב.

 

 



 

 

 


 



היא כל כך יפה או שזה רק אני?

 


קישה קאסל-היוז. מהממת. וגם טוני קולט, שמשחקת את אימה. אין סרט אוסטרלי בלי טוני קולט.

 

 



 

אני אסתר בלוברגר וזה היה המופע שלי. לילה טוב, סעו בזהירות.

 

 

 

נכתב על ידי , 8/4/2011 17:46   בקטגוריות אור וצבע, סרטים, נעורים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'יג'י פון הום (+הגרלה!)


 


נערה חולמנית

 

הורים יקרים, שימו לב במה צופים הילדים שלכם כשאתם לא בבית. זה עלול להיגמר לא טוב. למשל, הילד יחליט שכשהוא יהיה גדול הוא רוצה להיות קאבוי, לוחם חלל, מאלף אריות, או לפחות לצבוע את השיער לורוד.

אבל למה לדבר על הילד, הילד הזה הוא אני. כל מה שרציתי להיות כשהייתי קטנה, בימי ראשון בשבע בערב, זה להיות ג'יג'י. נסיכה שנראית כמו ילדה רגילה (עם שיער ורוד, זה נחשב רגיל במנגה) כשבעצם יש לה כוחות על.

 

ג'יג'י, הידועה בשאר העולם בכינויה מינקי מומו, היא נסיכה מארץ החלומות, שנשלחת לעולם שלנו כדי להזכיר לנו את החלומות שלנו, ובכך להציל גם את ממלכתה הקסומה, שנמצאת בסכנה. על כדור הארץ היא לובשת צורה של ילדה בת 10, יש לה כלב ענק, ציפור קטנה וקוף, וגם רכב שהופך להליקופטר בשעת הצורך. אין כאן הרבה אמינות אבל יש פה טונות של קסם, במיוחד כשהסדרה משודרת בלי דיבוב ואני בת 7 (או עשר, או כמה, לא זוכרת כבר), ולא מבינה מילה.

 

הנה היא. איזה בובה.

 



 

 



 

 

נערתנו מצויידת, בנוסף לכל הנ"ל, גם בתליון קטן וערמומי על צווארה. משיכה קטנה בשרשרת, ומקל הקסמים נשלף ממנו. ג'יג'י צועקת בשפה הידועה רק לה תוך שהיא מציירת מעגלים באוויר. ה"אוויר" הוא כמובן מין מקום ביניים מדהים כזה, מלא צבעים וזיקוקים. ואז נגלית צלילית גופה החדש, כבר לא ילדה. אחר כך חצי עירום פוטוגני (בחיי), ואז קלוזאפ חטוף ושובבי, ואז....




 

ואז היא הופכת לכל דבר שהוא, תמיד לוהט ונחשק:



 

 



 

 



 

 



 

 



 

 


והדמות שהותירה עליי את הרושם הגדול ביותר, אי אז בילדות -

 


ואני שואלת, זה תוכנית לילדים זה?

 

 

ג'יג'י מצילה את העולם ואני אסתפק בשאיפה קטנה יותר: אני רוצה את המלתחה שלה. 

אם שואלים אותי באיזה סרט אני חיה, התשובה תהיה "בסרט מצויר". ועדיף מנגה. ועדיף משהו שכולל חליפה צמודה, חללית צמודה, ושיער צבעוני.

 

מה צריך לעשות כדי להיות דמות אנימה? עיניים גדולות, צ'ק. שיער בצבעי סוכריה, צ'ק. אף קטן, טוב, זה כנראה כבר לא יהיה לי בגלגול הזה.

את עניין הצבע הגשמתי לפני כמה שנים, זה החלק הקל:


 

 

 

חוץ מכל הנ"ל חלמתי גם שיהיה לי מין מג'יק סטיק כזה. והנה הגיע גם תורו של החלום הזה. לפני כחודש פניתי לנטלי החמודה מהבלוג Plushable וביקשתי ממנה שתכין לי שתי שרשראות וסיכה לפי תמונות מקוריות מהסדרה. אחרי הרבה אימיילים לפירוט מקסימלי קיבלתי את הקופסה שלי!

והוא אמנם לא עושה קסמים, הקטנצ'יק, אבל הוא הוא נורא יפה. קלטו:

 

 

 

 





הסיכה



 

 

וכמה תמונות עם כלבה שגונבת ת'הצגה

 

 

 

 

 





 

 


 


 







 

 












 

 

מחוות לגיבורת ילדותי (ונעורי, ובגרותי)


 

 

 

 לפעמים חלומות מתגשמים. אל תשכחו לחלום.

 

 

 

 

 

ועכשיו להגרלה!

החנות של נטלי מקסימה, הצצתי ונפגעתי. רציתי הכל. אבל במקום לקנות לעצמי הכל קניתי שני פריטים שאשמח לחלוק איתכם (בעיקר איתכן, למען האמת). שני זוגות העגילים החמדמדים האלה יוגרלו בין המנויים (זוג אחד למנוי), אז הירשמו נא.

 







 

 

 

 

קצת קרדיטים:

חולצה הוניגמן

חצאית במכירה אצל תמר קרוון

תחתית חישוק סלון כלות באלנבי

נעליים H&M

קשת קינג ג'ורג'

כלבה סאלי

 

תודה לשני נאמני הבלוג, יוסי על הצילום היצירתי וא' על הפיטשופ הסבלני.

 

 

 

יאללה להירשם למנוי.

 

 

נכתב על ידי , 26/11/2010 10:29   בקטגוריות חבל"ז, נצנצים, חלומות, אור וצבע  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פסס..פסס... פסים


 

 



 

 



 



 

 


 

 



 

 

 


 

 



 

 



 

 



 

 

 

 

 

 

 

חולצה מאמא של חברה

מכנסיים זארה

נעליים שוק הכרמל

עניבה ....??

תיק טופ 10

כלבה סאלי



תודה ליוסי על הצילום! (:

 

 

 



נכתב על ידי , 12/11/2010 00:26   בקטגוריות אור וצבע, בגדים שמקבלים, headpieces, פסים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היא לא כבדה, היא החצאית שלי




את החצאית שלהלן פגשתי במכירה אצל יעל שנברגר (אגב, לופט חלומי בבנין תעשייתי מגניב. מוכרת?)

היה כתוב 'פריטים במחירים של 5-100 ש"ח, למעט פריטים נדירים', שיעלו יותר. כמובן שהחצאית הזאת היתה פריט נדיר. עתיקה ויפה ורקומה בקש צבעוני. לא חשבתי להניח לה לחמוק ממני. אם כבר אובססיות, אז עד הסוף. 

בקופה גם המוכרת התקשתה להיפרד ממנה, אז הבטחתי שאטפל בה יפה + תמונות.

 

אה, והיא כבדה. מאד. אבל זה מה שעושה את ההליכה בה, להתהלכות (:

 

 

תודה רבה ליוסי על הצילום!

 

 



 




 

 



 

 



 

 



 








 

 

 


 

 


 

 

 

וכמה תקריבים...

 

 







 

נכתב על ידי , 1/11/2010 23:14   בקטגוריות headpieces, אור וצבע, חבל"ז, פרחים בקנה, חצאיות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אורות הכרך


"סימנים של אוהבים הם אור וצבע" (עפרה חזה בהופעת בכורה בבלוג), ואני אומרת - סימנים שאוהבים הם אור וצבע. ואני אוהבת-אוהבת-אוהבת! אז השבוע לא התעצלתי והטרחתי עצמי עד לפרוייקט של גינדי כדי לעמוד מתחת לזרקורים ורק הצטערתי שאין עליי כסא נוח ובירה (יתוקן). 

תכף זה יהיה מתקן קפיטליסטי לבעלי יכולת, ואני אצטער שכתבתי את הפוסט הזה. בינתיים מדובר במגרש חניה ענקי ובמרכזו כלוב אורות (ושומר {כנראה} שיושב למרגלותיו על הרצפה ומתקן משהו{??}). זה כמעט סוריאליסטי ולגמרי מקסים וכרגע זה אולי המופע הכי טוב בעיר. כשמדובר בצבעים ואורות אני כל לך איזי...

 

תנו לי תנו לי רוקנ'אור!

 

 



 

 

 

 

 



 

 



 

 

 

 


 

 

 

 




 

 


 

 

 



 

 




נכתב על ידי , 17/10/2010 22:32   בקטגוריות חבל"ז, תל אביב, אור וצבע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



11,564
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , עכברי עיר , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאחת שיודעת* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אחת שיודעת* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)