"סימנים של אוהבים הם אור וצבע" (עפרה חזה בהופעת בכורה בבלוג), ואני אומרת - סימנים שאוהבים הם אור וצבע. ואני אוהבת-אוהבת-אוהבת! אז השבוע לא התעצלתי והטרחתי עצמי עד לפרוייקט של גינדי כדי לעמוד מתחת לזרקורים ורק הצטערתי שאין עליי כסא נוח ובירה (יתוקן).
תכף זה יהיה מתקן קפיטליסטי לבעלי יכולת, ואני אצטער שכתבתי את הפוסט הזה. בינתיים מדובר במגרש חניה ענקי ובמרכזו כלוב אורות (ושומר {כנראה} שיושב למרגלותיו על הרצפה ומתקן משהו{??}). זה כמעט סוריאליסטי ולגמרי מקסים וכרגע זה אולי המופע הכי טוב בעיר. כשמדובר בצבעים ואורות אני כל לך איזי...
הגשם ביום שישי האחרון הפתיע, ובגדול. הסתיו שלנו די אלים, אין לנו עלי שלכת אדמדמים, שמש נעימה ביום ורוחות קרירות בערב, אלא יום גשם-יום חמסין. והאמת, במקום קיצוני כמו המזרח התיכון, איך אפשר לצפות למשהו אחר? אנחנו, רק שפה אחת אנחנו מבינים.
הנה הפקת קיץ אחרונה לשנה זו, גם הפעם התמונות בוהקות מלובן, ואיזה תענוג להסתכל בהן עכשיו ולהבין שהשמש העזה בכל זאת מתפנה קצת לטובת חלקים אחרים של הכדור.
את רעמת הסוס הזאת ראיתי בחנות קטנה של יצרן מברשות ברחוב אלנבי, ומייד פיתחתי אליה רגשות חיבה עזים. כל מה שאפשר לשים על השיער אני לוקחת, ואחר כך ניסיתי גם על הצוואר. עבד גם שם.
החולצה עלתה עשרה שקלים וקישקשתי עליה בכייף, העקיצה על הצוואר היא מתנה מהטבע.
אז אחריהחגים כבר כאן והשיחה הנפוצה במחוזותינו היא איך להוריד מעלינו את הצמיגים. שזה יפה, כי בחודשיים האחרונים מדברים סביבי רק על מזג האוויר; בהחלט הגיע הזמן לשנות נושא.
דרך מצוינת לקבל השראה היא לצפות בסרט הותיק footloose שמדבר על מוזיקה וריקודים (הדרך המועדפת עליי להזיע) אבל בעצם הרבה יותר מזה מדבר על ג'ינסים צמודים וכמה נפלא אפשר להיראות בהם. להלן -
נציג התביעה מס. 1, מר קוין בייקון
משמאל - איך כן, מימין- איך לא
ואפשר גם- מימין תמונת הלפני, משמאל תמונת האחרי
אוכפים לוהטים
ונציגת התביעה מס.2, לורי סינגר
הג'ינס הנכונים לעמוד בהם מול רכבת דוהרת-
או לרקוד לפני המכונית שלך
ווף.
חוץ מזה הסרט כולל המון ממתקים, למשל-
young שרה ג'סיקה פרקר, שמופיעה גם היא בסרט ואיתה תנועת ליקוק הלשון המפורסמת, כבר מאז -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
