~סיפורים בהמשכים!~

שאאלום :)

אני יודעת שהעלתי פרק רק לפני יומיים אבל חשבתי לפנק ^_^

גם ככה יש לי כבר 14 וחצי פרקים כתובים על המחשב

ככה בשביל שתדעו D:

אז קבלו *תופיםתופיםתופים* את הפרק השני! [=

פרק 2

"יאלה ביי מאמי." נשקתי על לחייה של שיר ויצאתי מהמונית.

"נדבר כבר מותק. ביי בינתיים." היא סגרה את הדלת אחריי והמונית נסעה. עליתי מהר במעלית לדירתי בקומה השביעית ונכנסתי פנימה. הדירה ניראת לי נקייה ומסודרת מספיק ,העוזרת ששכרתי עושה עבודה מצויינת. הורדתי את נעליי בכניסה וזרקתי את התיק על הספה ,מדליקה MTV על פול ווליום. בזמן שהוצאתי קערה וחלב מהמקרר התנגן ברקע אחד השירים האהובים עליי והתחלתי לקפץ ולשיר בקולי קולות ,מה שמאוד אופייני לי אגב ,אני אוהבת להתחרפן מתי שאף אחד לא רואה. שמתי קורנפלקס בקערה והתיישבתי על יד שולחן הזכוכית הגבוה שיש לי בין המטבח לסלון ,בולעת כל כף כאילו לא אכלתי שבוע ומזמזמת את השיר המוכר. לפתע ,בין צלילי המוסיקה שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל. נגשתי לתיק וחיפשתי במהירות את הפלאפון. לפעמים אני חושבת שאני צריכה תיק קטן יותר כי בתיקים שלי בדרך כלל יש אלפי תאים וזה מחרפן. לבסוף מצאתי אותו ועניתי לשיחה:

"מה קורה?" עניתי בחיוך ,מנמיכה את הטלוויזיה. זה היה ליאור.

"בסדר נסיכה. מה את עושה?" ענה ,נשמע מחייך אף הוא.

"סתם חזרתי מהעבודה לפני כמה דקות. עייפה מתה אבל שיר גוררת אותי למועדון היום בערב."

"חחח בהצלחה עם זה. אני מתאר לעצמי שאת רוצה לנוח אבל אין דרך חזרה." צחק. הוא הכיר את שיר טוב כמוני וידע שעם שיר מחליטה משהו ,אי אפשר לשכנע אותה לעשות אחרת. היא עקשנית כמו פרד לפעמים.

"חחח תודה באמת. בא לך לקפוץ לכוס קפה בינתיים?" הצעתי. לא תזיק לי קצת חברה עכשיו.

"יאלה מותק. בכיף. רבע שעה אני אצלך." אמר וניתק. ליאור ידיד ממש טוב שלי. הוא מכיר אותי שנים. ושלא תחשבו ,אני כמעט בטוחה שהוא לא אוהב אותי או משהו בקטע רומנטי. לליאור לא חסרות מחזרות וגם יש לו חברה. אבל בכל זאת אני נהנת איתו. בינתיים סיימתי את הקורנפלקס והכנתי מהר שתי כוסות קפה. החלפתי מהר בגדים לשורט וגופייה. אז נשמע הדפיקה בדלת-ליאור. בדוק. נגשתי לפתוח וכמובן שליאור עמד שם.

"שלום לך." חבקתי אותו חיבוק חם בעוד הוא מרים אותי ונכנס לבית. שחררתי אותו וסגרתי את הדלת.

"שלום נסיכה. מה קורה?" ליאור נכנס פנימה והניח שקית על השולחן ,בין כוסות הקפה. ריח של מאפים חמים הציף את אפי ,"תמיד אתה חושב על הכל." חייכתי והוצאתי את הקופסא עם המאפים מהשקית והנחתי על השולחן שוב.

"ברור ,איך לא?! קפה תמיד הולך טוב עם מאפה." התיישב.

"או עם סיגריה." צחקתי והתיישבתי מולו.

"אז מה שלומנו היום?" שאל ליאור ,לוגם מכוס הקפה ומביט בי.

"שלומנו בסדר." גיחכתי ולקחתי מאפה וניל מהקופסא ,"מה אצלך? איך עם צליל?"

"עם צליל בסדר. מצויין אפילו." ליאור חייך חיוך מאושר.

"נו ,מה חדש? אני רואה שאתה לא מספר לי משהו." חייכתי גם אני.

"עדי ,אנחנו.. אנחנו.." ליאור משך את זה יותר מדי לטעמי ,"אתם מה?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"אנחנו מאורסים." אמר בחיוך ולגם עוד לגימה מהקפה.

"יא ,באמת?!" כמעט צעקתי מאושר ,כאילו אני זו שמתחתנת עוד מאט ,"אני לא מאמינה שליאורי שלי מאורס!" קפצתי עליו בחיבוק.

"כן ,גם אני לא מאמין." חיבק אותי חזרה. לבסוף עזבתי אותו. בכל זאת ,אני חייבת לדעת פרטים-מתי? איך? מתי החתונה? וכאלה..

"מתי הצעת לה?" נרגעתי וישבתי חזרה על הכיסא.

"אתמול בערב. יצאנו למסעדה ,שם הצעתי לה והיא כמובן הסכימה." ליאור פירט. הוא נראה כל כך שמח מזה. האמת ,יש לו סיבה. אתמול הבחורה שהוא הכי אוהב בעולם הסכימה להיות אישתו.

"וואי ,אני כל כך שמחה." אמרתי באושר ,עדיין מעקלת את הבשורה.

"אני רואה שאת שמחה." צחק לאור החיבוק המטורף שהבאתי לו לפני רגע. הצטרפתי לצחוק שלו. זה מדבק ,מה אני יכולה לעשות.

"ומתי החתונה?" התעניינתי לאחר שנרגענו.

"תכננו לעוד שלושה שבועות. עכשיו נשאר רק האולם ,האורחים ,ההזמנות.." פירט ואני המשכתי-"הקייטרינג ,החליפה ושמלה ,העיצוב של האולם.."

ליאור המשיך אותי ,"ההסעה ,הטבעות ,הרב.."

"וואי אנחנו אומרים את כל זה כאילו שזה ממש קצת." צחקתי.

"כן אה?!" ליאור אישר.

 עדי אני קצת לחוץ." לפתע ליאור נשמע רציני.

"אני מבינה אותך. נישואים זאת אחריות אבל תסתכל על הצעד החיובי-אתה מאורס לבחורה שאתה הכי אוהב. לבחורה החשובה לך מכל." חייכתי אליו.

"היא לא היחידה שחשובה לי. גם את ו.." ליאור בא להמשיך עם מבט משועשע בעיניו אבל קטעתי אותו-"כן אבל אני חשובה לך בדרך אחרת ואת צליל אתה אוהב גם בדרך אחרת. אל תדאג ,כולם תומכים בך. בכם. אתה תראה שהכל ילך כמו שצריך. הכל יהיה הכי מושלם שיכול להיות." אמרתי לו את הדברים האלה בכזה ביטחון ,כאילו אני נותנת לו את המילה שלי אבל באמת הייתי בטוחה. צליל היא בחורה טובה ואני יודעת שהיא תעשה רק טוב לליאור.

"טוב מאמי ,אני צריכה להתארגן." אמרתי לו בעוד אני מביטה על השעון וקולטת שכבר שבע בערב ,"בטח שיר תתקשר עוד שעה בערך ותגיד שהיא כבר באה וזה."

"כן ,אני מבין. תעשו חיים." הוא קם וליוויתי אותו לדלת.

"תודה נסיך. יאלה ביי." הבאתי לו נשיקה על הלחי.

"ביי עדידס." חייך ויצאה מהבית. אני חולה על הכינוי הזה-עדידס. נעלתי אחריו את הדלת והרצתי מהר לחדר השינה שלי. הוצאתי גופיית פייטים ושורט קצרצר ובתור אופציה שנייה הוצאתי שמלת בלון קצה וצמודה בצבע לבן עם חגורת מותן. עכשיו הייתי בדיליי. לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי מהר לשיר.

"את כבר מוכנה מאמי?" שאלתי כאשר ענתה לי.

"כן. את נשמה?" שאלה.

"אז זהו שלא. אני חייבת את העזרה שלך." אמרתי ,מביטה ובוחנת שוב את שתי האופציות שלי להערב.

"דקה אני אצלך." אמרה.

"יאלה ביי." ניתקתי. בינתיים עד ששיר תגיעה אני אתאים נעליים לשמלה ולגופייה והשורט. באמת לאחר זמן קצר ,מי יודע אם דקה או יותר ,נשמע דפיקה בדלת. נגשתי לפתוח מהר ושיר נכנסה לביתי ,לבושה בחצאית מיני שחורה וגופיית מעצב חדשה שלא ראיתי קודם. היא נעלה נעלי עקב עדינות בצבע האפור בהיר של הגופייה והייתה עם פן בשיער.

"מהממת כהרגלך." סגרתי אחריה את הדלת והלכנו מהר לחדר שלי.

"תודה מאמי. אז מה הבעיה?" שיר נכנסה מהר לחדר שלי ובחנה את שתי האופציות.

"מצד אחד השורט הזה נורא מחמיא לך בזה שהוא חושף את הרגליים. אבל מצד שני גם השמלה חופשת את הרגליים אז אני אומרת שמלה." הכריזה שיר בחיוך.

"וואי תודה מאמי. תמיד ידעתי שאני יכולה לסמוך עלייך." אמרתי ונכנסתי מהר למקלחת ,חופפת במהירות.

"מה נכנסת למקלחת עכשיו?! יאלה עדידס. יותר מהר." שמעתי את שיר מזרזת אותי מבחוץ. יצאתי בחוטיני וחזייה לבנה בלי כתפיות.

"שיר תחפשי לי מהר כתפיות שקופות במגרה השנייה משמאל." בקשתי בעודי מנגבת טוב טוב את שיערי.

"הינה. יאלה בואי אני יעזור לך לשים אותן." היא הניחה את התיק יד שלה בצד ועזרה לי עם הכתפיות. נגשתי מהר לשולחן האיפור שלי והתאפרתי זריז. לבשתי על עצמי מהר את השמלה ושיר עזרה לי לסגור אותה. חגרתי את החגורה ופיזרתי את שיערי הרטוב והבלונדיני על כתפיי. למזלי הוא הסתדר ביופי של בקבוקים לחים ואני הייתי מרוצה. שמתי על עצמי מאט בושם וכמובן ,איך לא?! גלוס שקוף. בינתיים שיר מצאה אצלי תיק יד קטן ולבן ודחפה לשם מפתחות מהמכונית שלי ומהבית ,פלאפון ,חבילת מסטיקים ואיפור בסיסי. נו ,פודרה ,גלוס ,עפרון ומסקרה.

"יאלה זזנו?" שאלה בעוד נועלת את נעליה. נעלתי גם אני את נעלי העקב שלי ובחנתי את עצמי פעם אחרונה במראה. ניראתי טוב.

"יאלה פרינססה. יצאנו או לא?!" שיר כבר פתחה את הדלת.

"לאן את רצה?! תורידי הילוך שירוש." חייכתי אלייה והבטתי בשעון ,"השעה רק שמונה וחצי."

"זהו ,בדיוק. שמונה וחצי. ועד שנגיע כבר יהיה תשע. אבל כמו שאני מכירה אותך ,נעבור בדרך בקפה שלך אז נגיע רק בתשע וחצי בערך." אמרה שיר ,מזמינה מעלית בעוד אני נועלת את הדלת.

"את מכירה אותי יותר מיד טוב." חייכתי וירדנו לחניה. נכנסנו למכונית הכסופה שלי ונסענו.

*********

מקווה שאהבתם 3>

אני יודעת שהפרק לא מעניין משהו אבל זאת רק ההתחלה

וזה פרק חשוב בסיפור..

תגיבו ??

טלייה.