~סיפורים בהמשכים!~

פרק 5

חניתי את המכונית בחנייה של הבניין ועליתי במעלית לקומה השביעית. האלכס הזה מוזר. טוב ,הוא נראה די מדהים ,הייתי אומרת. אבל יש בו משהו מוזר. הוא לא נראה לי כמו מישהו רגיל. הערב היו כמה פעמים שהרגשתי ממש מוזר. למשל מתי שישבנו בבר והבטתי בו ,נראה כאילו הייתי מהופנטת או משהו. ומתי שנישקתי אותו בשירותים ,אז בכלל לא הבנתי מאיפה זה בא. טוב ,העיקר שעכשיו אני בבית. יצאתי מהמעלית ופניתי לכיוון הדירה שלי. פתחתי את הדלת ולאחר שחלצתי נעליים ,הלכתי למרפסת שלי. נשענתי על המעקה והדלקתי סיגריה. אני שונאת את זה שאני מעשנת ,הולך על זה הרבה כסף וזה לא בריא. אבל מה אני יכולה לעשות?! באמת שניסיתי להיגמל אבל התחלתי בגיל צעיר יחסית ,כשהייתי רק בת 14 וחצי. לכן עכשיו קשה לי להפסיק. אבל אני לא מעשנת כבדה כל כך ,אולי שלוש ארבע סיגריות ביום. בדרך ככל לא יותר. הבטתי מטה ,אל הרחוב. בתל אביב תמיד יהיו אנשים בחוץ ,לא משנה עם השעה ארבע לפנות בוקר ,כמו עכשיו למשל ,או שלוש בצהוריים. בין האנשים ההולכים ראיתי פרצוף מוכר יושב על ספסל מול הבניין שגרתי בו. זה היה אלכס. מה הוא עושה מתחת לבית שלי?!-חשבתי לעצמי..

לפתע הוא הסתובב והלך. איזה קטע מוזר. בואנה עדי באמת  שתית קצת יותר מידי ,אמרתי לעצמי. נכנסתי חזרה פנימה ,אל הדירה וסגרתי את דלת המרפסת. הדלקתי מזגן ונכנסתי למקלחת. אני חייבת רענון לפני שאני נשפכת על המיטה. תוך עשר דקות יצאתי מהמקלחת בחלוק לבן ופניתי אל החדר שלי. הוצאתי מהארון גופייה ושורט. חזרתי למקלחת והתלבשתי. יצאתי אל הסלון ,מכבה את כל האורות ובודקת שהדלת נעולה. כבר קרה לי פעם שפרצו לי לבית ,עוד כשגרתי עם ההורים שלי. מאז אני לחוצה ותמיד בודקת שהדלת נעולה. מזגתי לעצמי כוס מים ושתיתי הכל במהירות. פניתי אל החדר שלי ,נשכבת על המיטה ונרדמת מיד תחת הקור הנעים של המזגן.

*****

"איפה היית?!" שאלה מריה ברגע שאלכס נכנס לבית המשותף שלהם.

היא קלטה שהייתה תוקפנית מדי ומיד תיקנה את עצמה ,"אני דאגתי לך אלכס." אמרה וחיבקה אותו.

"מריה ,אני עייף מת. אני נכנס למקלחת ולישון." אמר אלכס ועלה לקומה השנייה. הוא נכנס לחדר שלו והוציא מהארון הפרטי שלו שורט ובוקסר.

"דור מתקלח עכשיו." אמרה מריה ,נשענת על המשקוף של דלת הכניסה לחדר של אלכס.

"ומיכאל?" שאל אלכס.

"ישן כבר. עם בר." אמרה.

"יש להם חדרים נפרדים. למה הם תמיד ישנים יחד?!" שאל אלכס בזמן שהדליק את הטלויזיה בחדר שלו.

"לא יודעת ,אולי כי הם זוג?! למה אנחנו נגיד לא ישנים יחד?!" שאלה מריה ,מעוצבנת מעט מהאדישות של אלכס. הוא שתק ,לא אמר מילה.

"אתה מוכן להסביר לי למה אתה כל כך אדיש כלפיי?! חשבתי שאנחנו ביחד אלכס.." אמרה והתיישבה על המיטה ,על ידו.

"אמרתי לך שאנחנו בהפסקה ,לא?!" אמר אלכס בטון רציני.

"נכון ,אבל אמרת שרק לכמה ימים. ועברו כבר שבועיים. אני מתגעגעת אלייך." היא אמרה וליטפה את כתפו.

"אם את מתגעגעת אז לא היית צריכה להתנשק עם שי." אמר והדף אותה מימנו.

"אתה כזה רע." אמרה ויצאה מהחדר. אחרי שנייה נכנס דור עם מגבת על פלג גופו התחתון ושאל ,"מה קרה הפעם?" הביט על מריה הולכת לחדר שלה.

"היא שוב רוצה שנחזור. אבל הנשיקה שלה עם שי עצבנה אותי נורא." אלכס קם לתנוחת ישיבה והביט בדור.

"טוב ,שי ידוע ביכולת ההיפנוט שלו. הוא עושה את זה יותר טוב מכולנו." אמר דור ,מנגב את שיערו.

"נכון." אמר אלכס.

"אז אל תכעס עלייה כל כך. היא הבינה שעשתה טעות וגם שי התנצל. וגם ,לשי יש מישהי." אמר.

"מי?" שאל אלכס.

"איזו מאיה אחת. אני יודע?! גם מפה. מתל אביב." אמר דור.

"נחמד. תגיד לי משהו אחר ,איפה אלון?! הוא חזר בכלל מהמועדון?!" אלכס קם ,פונה לכיוון המקלחת.

"לא. הוא רק אמר שיחזור כבר מחר. הוא בטח הלך עם הבחורה ההיא אלייה הביתה." דור חייך בממזריות.

"הם בטח נהנים." אמר אלכס בחיוך שובב ונכנס למקלחת. הוא שטף את גופו וחשב על הבחורה הזאת שפגש היום בבר. היא ממש יפיפייה. אני צריך לפגוש אותה שוב ,חשב לעצמו. למזלו ,הוא יודע איפה היא גרה וכבר מחר הוא יוכל לאתר אותה ולהיפגש איתה שוב. אלכס סיים להתקלח ופנה חזרה לחדרו ,שהיה החדר האחרון בסוף המסדרון. בדרך הוא עבר על פני חדרו של שי. לאחר מכן על פני חדרו של מיכאל. על פני חדרה של בר. חדרה של מריה. חדרו של אלון ,דור ולבסוף הגיע לחדר שלו. הוא נכנס פנימה ונעל אחריו את הדלת. אלכס נשכב על המיטה ונרדם בעוד בראשו מסתובבות מחשבות על עדי.

*****

הפלאפון שלי צלצל בלי הפסקה. לבסוף הרמתי את עצמי והושטתי יד אל השידה.

"הלו." עניתי בקול מנומנם.

"מתוקה שלי. בוקר אור." זה היה קולו של אבי ,"מתי את מגיעה?" שאל.

"או שלום אבא. מממ אני לא יודעת עדיין." עניתי חושבת ,מנסה להתעורר עדיין.

"רגע ,מה השעה בכלל?" שאלתי וקפצתי לתנוחת ישיבה ,ערנית יותר.

"כבר 12 בצהוריים." ענה אבי.

"וואי ,מה ברצינות?!" הבטתי על הצג של הפלאפון. השעה באמת הייתה 12 בצהוריים.

"כן מתוקה." אמר אבי ,"אני מבין שהלכת לישון אתמול מאוחר אם ישנת עד שעה כזו. בדרך כלל את משכימה לקום." נשמע שאבי חייך.

"כן אבא ,הלכתי לישון אתמול ממש מאוחר. וואי אבא תשמע ,אני חייבת לנתק. אני מבטיחה שאני אתקשר מאוחר יותר." אמרתי ,מסיימת את השיחה מהר ככל האפשר.

"אוקיי מתוקה. אבל תבטיחי לי דבר אחר." אמר.

"כן אבא. כל מה שתרצה." קמתי מהר ,מביטה בעצמי במראה.

"תבטיחי שבטוח תבואי לבקר היום. אני לא ראיתי אותך הרבה זמן." אמר.

"מבטיחה אבוש. היום אני אצלך." חייכתי. באמת לא בקרתי את אבי הרבה זמן. כל הזמן אני בעבודה או שאני לומדת ,אז אין לי זמן אפילו לשיחת טלפון.

"יופי מתוקה. אז להתראות." אמר.

"ביי אבא." ניתקתי. מיהרתי מהר למקלחת ,לעשות את ענייני הבוקר שלי. יצאתי כמעט בריצה ונכנסתי לחדר שלי ,פותחת את הארון ומוציאה ג'ינס כהה וגופייה לבנה חלקה. התלבשתי מהר ובשביל להוסיף מעט רשמיות ,לבשתי מעל הגופייה ווסט אפור. ניראתי טוב. שמתי על עצמי מהר קרם פנים. בזמן שחיכיתי שייספג ,נעלתי נעלי עקב. אני שונאת ללכת עם נעלים בבית אבל מילא המנקה מגיעה כל יום ,אז מה זה משנה לי?! שמתי מהר פודרה על פניי ומעט צללית אפורה. סגרתי הכל במסקרה שחורה וגלוס שקוף. אספתי את שיערי לקוקו גבוה ורצתי להכין לעצמי קפה. בזמן שמים רתחו ,דחפתי את כל מה שאני צריכה לתיק צד אפור ומזגתי לעצמי קפה לכוס נייר במהירות. טסתי מהבית כמו טיל וירדתי במעלית. בזמן שהתנעתי את המכונית ,התקשרתי לשיר. בהתחלה היא לא ענתה לי אבל לבסוף הרימה את הטלפון.

"סוף סוף הפרינססה שלנו עונה." אמרתי ,"את יודעת בכלל מה השעה?!"

"לא ,מה השעה?!" שמעתי אותה מהצד השני ,מנומנמת.

"כבר כמעט אחד בצהוריים. את עדיין ישנה?" שאלתי בטון רציני.

"כן והערת אותי." ענתה בקול עצבני מעט לאור הטון המלחיץ שלי.

"טוב ,אל תתעצבני מאמי. אני דואגת ,נעלמת לי אתמול בפתאומיות." אמרתי בטון יותר רגוע ומפייס.

"זה בסדר עדידס. אני מבינה." נשמע שהיא מחייכת ,"אפרופו אתמול ,את יודעת שאני לא לבד עכשיו נכון?!" היא לחשה אל תוך השפרפרת.

"אה אוקיי. אז דברי איתי יותר מאוחר. אני לא רוצה להפריע." אמרתי בקול משועשע.

"אוקיי בובה." היא צחקה ,"לאב יו."