~סיפורים בהמשכים!~

מממ שאאלום ><"

חחח קודם כל לפני הפרק..

אני מזה מצטערת על העיקוב.. פשוט לא הייתי בבית שבוע בערך ולא היה לי מחשב.

ולכל אלה שחשבו שהפסקתי לכתוב-בינתיים לא נמאס לי עד כדי כך XD

אז פרק 11 :)

וגיבו בבקשה.. D:

פרק 11

"סם ממש מותק." אמרה שיר בעוד היא מורחת על עצמה שמן שיזוף.

"את הורסת לעצמך את העור עם התכשירים האלה!" מחיתי.

"אויש מי ישמע?! העור שלי נראה מצויין." אמרה בחיוך גאוותני והמשיכה להתמרח.

"מה שתגידי. אבל את מכירה את סם יום בקושי." אמרתי. אני לא מתה על הקטע הזה שהיא מחליפה בנים כמו גרביים. האמת שגם אני כזאת לפעמים.

"אני יודעת אבל הוא נשמה. הוא נראה מצויין ,יש לו אופי מדהים ו-הוא לא רצה להשכיב אותי על השנייה הראשונה שראה אותי. אגב ,היום אנחנו יוצאים לסרט." אמרה בחיוך.

"באמת?! זה מצויין. העיקר שטוב לכם." אמרתי בחיוך. מה אני יכולה לעשות?! אני גם בקושי מכירה את סם אז אני לא יכולה להזהיר אותה. וגם ,היא לא תינוקת. היא יודעת מה היא עושה.

"טוב ,אני זזה קצת למים ,נמאס לי להשתזף." אמרתי וקמתי מהמגבת ,רצה למים.

*****

"טוב יאלה ,מתקפלים." אמרתי אחרי שחזרתי מהקיוסק עם שני ארטיקים.

"כבר?" שאלה שיר והביטה בשעון הפלאפון שלה.

"כן. כבר שש וחצי." אמרתי ,מרימה את הדברים שלי.

"יאלה בואי." אמרה שיר ,קמה ואוספת את חפציה אף היא.

"למתי קבעתם בכלל?" שאלתי בזמן שיצאנו מהחנייה של החוף.

"הוא אוסף אותי בשמונה." אמרה.

"נו אז יצאנו בזמן." אמרתי ,"רוצה שאני אקפוץ אלייך ואעזור לך להתארגן?" הצעתי. להתקלח אני יכולה גם מאוחר יותר. ואין לי כוח לצאת לשום מקום היום ,אני צריכה לעבוד על סיכומים ליום שני.

"יאלה בואי. אני בדוק אצטרך עזרה." אמרה כשבדיוק חנינו על יד ביתה. היא גרה די קרוב לים.

"טוב ,אני זרמתי למקלחת. תראי בינתיים מה אני יכולה ללבוש." אמרה שיר ונכנסה להתקלח. אני בינתיים מזגתי לעצמי כוס מיץ תפוזים סחוט והדלקתי סיגריה על יד החלון במטבח.

"עדי!" שמעתי אותה קוראת לי מהחדר שלה ,כיביתי את הפילטר של הסיגריה והנחתי את הכוס על השיש.

"אהה?" נכנסתי לחדרה.

"לא חיפשת מה אני יכולה ללבוש." אמרה בעוד היא מורחת על עצמה קרם.

"וואלה נכון." אמרתי ופתחתי את ארונה ,"מה את אומרת על זאתי?" הצבעתי על שמלה שחורה וקצרה.

"לא בא לי משהו נוצץ כזה. נראה לי שנלך על משהו יותר פשוט." אמרה.

"שיר הולכת על סגנון פשוט לדייט?!" הייתי מופתעת.

"אכן כך!" גיחכה ,"ואני מעדיפה גופייה ,כדי שיראו את השיזוף!"

"אוקיי. אז את הגופייה הזאת." הוצאתי גופייה לבנה עם איקס בגב ,"ואת החצאית הזאת." הוצאתי חצאית בגזרה גבוהה בצבע טורקיז.

"ותנעלי על הרגליים את.." חיטטתי לה בארון הנעליים ,יש לה כל כך הרבה זוגות שקשה לבחור. לבסוף מצאתי את מה שחיפשתי.

"אלה!" הוצאתי זוג נעלי עקבי לבנות על עקב גבוהה.

"תודה עדידס." אמרה שיר בחיוך והתלבשה.

"בבקשה. עכשיו תתאפרי זריז כי כבר רבע לשמונה." אמרתי והתיישבתי לה על המיטה ,מוציאה מאחת המגרות מגזין אופנה. היא התאפרה מהר ועשתה הכנות אחרונות.

"זהו ,אני מוכנה." אמרה לבסוף ונעמדה מולי.

"ניראת פצצה." אמרתי והצצתי בשעון. בדיוק שמונה. לפתע נשמע דפיקה על הדלת.

"מדייק זה." אמרתי וקמתי מהמיטה ,אוספת את הדברים שלי במהירות. שיר בינתיים ניגשה לדלת ,"היי סמי." אמרה ונשקה לו על הלחי.

"מה קורה מאמי?" שאל וחיבק אותה.

"מצויין." אמרה בחיוך ,"עדי יאלה בואי." קראה לי. יצאתי מהחדר שלה ונעלתי את נעליי.

"שלום עדי." סם חייך אליי.

"מה קורה?" שאלתי בחיוך גם אני.

"מצויין." אמר.

"יופי ,טוב יאלה ביי יפים. תהנו." אמרתי וחיבקתי את שיר.

"ביי מותק." אמרה שיר בזמן שנכנסתי למעלית. גם שיר גרה בבניין עם הרבה קומות.

עליתי למכונית שלי ונסעתי לביתי ,אני גמורה פשוט!

נכנסתי לדירה שלי ,נועלת אחרי את הדלת. פניתי ישר למקלחת. כולי מלאה חול.

התקלחתי במהירות יצאתי לחדר עם מגבת. הוצאתי בגדים מהארון והנחתי אותם על המיטה.

חזרתי למקלחת לקחת קרם גוף בריח פסיפלורה ,האהוב עליי ויצאתי חזרה לחדר.

מרחתי על גופי במהירות את הקרם אבל הייתה לי הרגשה מוזרה שמסתכלים עליי.

סובבי את ראשי ,מחפשת אחר מישהו. כמובן שלא ראיתי אף אחד. העייפות עושה את שלה.

יצאתי לסלון ,לבושה בגופייה ובוקסר נשים. הדלקתי את הטלויזיה ונגשתי למטבח ,להכין לעצמי קפה.

הרגשתי שוב ומישהו בוהה בי. סובבתי במהירות את ראשי ולפתע ראיתי את אלכס.

מרוב בהלה הכוס נפלה לי מהידיים והתנפצה על הריצפה.

"מה אתה עושה כאן?" שאלתי בטון רציני ,מנסה להסתיר את הבהלה.

"באתי לבקר אותך." אמר בחיוך.

"איך נכנסת?" בחנתי אותו במבט נוקב.

"דרך הדלת ,אלה איך?!" אמר והתכופף לאסוף את השברים של הכוס. גם אני התכופפתי.

"פחדנית." אמר אלכס וגיחך.

"סתום." סיננתי.

"כאילו שאני ארצח אותך או משהו?!" אמר. כשהוא אמר את המילה הזאת 'ארצח' נזכרתי בכל מה שדן סיפר לי אתמול ומרוב רעד שחלף בגופי  ,אגרפתי את ידי בלי לזכור שיש לי ביד זכוכיות. לפתע אחת מהן חדרה לי עמוק אל תוך היד ודם רב החל לרדת.

"כוסעמק!" זרקתי את הזכוכיות לכיור ופתחתי את הברז ,שוטפת במהירות את השריטה העמוקה.

"אוח." אלכס נאנח וקם אף הוא ,זורק את הזכוכיות לפח ותופס בידי.

"למה את כל כך לא זהירה?!" סינן ובחן את היד. חתך עמוק עבר לאורך כל החלק הפנימי של כף ידי. הוא העביר יד על טיפת דם שיצאה מהחתך וניגש מהר לארון העזרה הראשונה שלי ,שולף משם תחבושות וחומר מחטא ,יודע בדיוק מה למצוא איפה. עקבתי אחריו במבטי ,מתיישבת על יד שולחן המטבח. הבטתי בחתך ,הוא היה עמוק נורא וכאב ממש.

"את לא תמותי ,זה בטוח!" אמר ,מנסה להרגיע אותי. חבל שכל מילה שלו רק מלחיצה אותי עוד יותר ,עכשיו כשאני יודעת שהוא פושע!

"תרגעי ,אני לא יעשה לך כלום." אמר.

"בסדר!" אמרתי ,לא שממש סמכתי עליו.

הוא לקח קערה מלאה מים והניח את ידי בזהירות בפנים ,מנקה עם מגבת קטנה. הוא הוציא את ידי וניגב עם מגבת ישבה ,מספיג את כל הדם פנימה. לאחר מכן הוא שם על החתך חומר מחטא ועטף את היד בזהירות ובמיומנות רבה בתחבושת.

"תודה." מלמלתי כאשר סיים ופינה את כל הדברים למקומם.

"אין בעד מה!" אמר והביט בי באדישות.

"עכשיו אתה יכול ללכת." אמרתי ורק אז קלטתי לאן הוא מסתכל. הרי הייתי רק בבוקסר לנשים.

"וואי.. בנים.." אמרתי ופניתי מיד לחדרי ,מוציאה שורט מהארון. אלכס הלך אחריי והתיישב על המיטה ,מביט בי.

"את מפחדת מימני?" שאל לפתע בקול שקט. הסתובבתי והבטתי בו ,סוגרת את הכפתורים של השורט באיטיות. הבטתי עמוק אל תוך עיניו ,משהו בהם הפנט אותי. אבל מיד סובבתי את ראשי ויצאתי חזרה לסלון ,מתיישבת מול הטלויזיה הדלוקה.

אלכס התיישב על ידי ושאל שוב ,"את מפחדת?"

ניסיתי להראות לו שאני שקועה בטלויזיה ,חבל שזה לא הלך לי כי לא היה שום דבר מעניין ואני רק העברתי ערוצים במהירות. לפתע הטלויזיה כבתה ,ידעתי שזה אלכס. סובבתי אליו את ראשי ,"תדליק אותה!" דרשתי.

"לא רוצה." אמר במין סוג של חיוך מעוות.

"טוב." ניסיתי להדליק את הטלויזיה בעצמי אבל זה לא עבד. לפתע כל האור בבית כבו ,כל מכשירי החשמל ונשארנו אני ואלכס בחושך ,לבד.

"עדיין לא ענית לי על שאלה פשוטה." אמר ,"את מפחדת מימני?"

אני מודה שהייתי מבוהלת. אני נמצאת בדירה נעולה וחשוכה עם רוצח שיושב ממש על ידי ויכול לחנוק אותי בכל רגע נתון. או לתקוע בי סכין ,או לירות בי. אבל לא התכוונתי להראות לו את זה.

"לא." סיננתי מבין שיניי.

"ועכשיו?" שאל ,מתקרב אליי עוד יותר.

"עדיין לא." אמרתי.

"ועכשיו?" שאל כאשר כבר נצמד אליי לחלוטין.

"לגמרי לא!" אמרתי וניסיתי לראות את עיניו בחשכה.

"ועכשיו?" שאל בקול חלש והרגשתי את הנשימות שלו על פניי ,שפתיו רפרפו על שלי בעדינות. רציתי לנשק אותו ,כל כך רציתי. אבל הוא הקדים אותי והניח את שפתיו על שלי ,מנשק בעדינות. לא התנגדתי ,אבל גם לא הרגשתי שהוא כופה עליי לעשות זאת. לא התנגדתי כי ככה אני רציתי. למרות הצמרמורות שאלכס העביר בי מאז שעוד נכנס לדירה ,לא רציתי שיפסיק לנשק אותי. נשכבתי על הספה ,אלכס מעליי עדיין מנשק. חבקתי אותו. רציתי להרגיש את פעימות הלב שלו והצלחתי. אז התהפכנו ואני הייתי מעל אלכס ,המשכנו להתנשק כאילו לא יגמר לנו האוויר לעולם! לבסוף התנתקנו ונשכבתי עליו ,מניחה את ראשי על חזהו העולה והיורד.

"ועכשיו?" שאל ,נשמע שהוא חייך.

"עכשיו אני כבר לא יודעת." אמרתי בחיוך גם אני. באמת לא ידעתי ,קודם פחדתי אבל הכחשתי. ואני בטוחה שהוא ידע זאת. ועכשיו אני באמת לא יודעת אם לפחד או להרגיש בטוחה. הוא אומנם רוצח אבל הוא מדהים.

"אני לא מי שאת חושבת שאני." אמר לפתע ,"אני לא רוצח בדם קר!" אמר.

"אז אתה לא רוצח?!" הייתי מבולבלת. אלכס שתק כמה שניות אבל לבסוף ענה ,"אני כן." עם הוא היה יכול ,אני בטוחה שהיה משפיל את מבטו. נאנחתי ,לא הייתי מופתעת יותר מידי.

****

מאוד מאוד מקווה שאהבתם ^_^

טלייה.