~סיפורים בהמשכים!~

טוב אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם ,

מחר אני נוסעת לפנימיה אז אני מעלה היום פרק 8 :)

תהנוו ואל תשכחו להגיב D;

פרק 8

"זה מה שרצית לשמוע?! עכשיו את מרוצה?! בבקשה!" דן קם מהכיסא ופנה לדלת הבית בעוד אני יושבת ומעכלת את מה שאמר לי. אלכס פושע?! רוצח וגנב?! ולמה אף אחד לא עוצר אותו ,למה לא תופסים אותו ומכניסים לכלא?!

דן יצא מהדירה שלי בטריקת דלת ואני קברתי את ראשי בין שתי ידי. אילו הייתי יודעת לא הייתי מדברת איתו בכלל! למה אני צריכה עכשיו את כל הסיבוכים האלה עם המשטרה והסוכנות הדפוקה הזאת של הצבא. למה?! ראו אותנו ביחד. למרות שאני לא קשורה אליו בשיט ,אנשים ראו אותנו. ואם יתחילו לחשוב שאני גם גנבת ורוצחת?! רק זה מה שחסר לי!

לפתע דלת הדירה נפתחה. הרמתי את ראשי וראיתי את דן עומד מולי ,"הרגשתי לא נעים שהתפרצתי ועזבתי אותך לעכל הכל לבד." אמר והתיישב מולי. דן הסמיק קצת.

"אתה מסמיק." אמרתי בעודי בוחנת את פניו.

"כי אני מרגיש דפוק." אמר וצחק. הצטרפתי לצחוקו.

"ולמה אף אחד לא תופס אותו? למה לא מכניסים אותם לכלא?" שאלתי מתי שנרגענו.

"זה בלתי אפשרי. וגם ,המשטרה לא יודעת שאלה הם ,רק הסוכנות של הצבא יודעת." פירט.

"למה זה בלתי אפשרי?" חשבתי לעצמי ,"הרי הם גם בני אדם בסופו של דבר."

"לא הם לא. וזאת הבעיה הגדולה. הם מיומנים ,מהירים ,יודעים להפנט.., הם שולטים בהרבה יכולות וזה מונע מאיתנו להתקרב אליהם אפילו." אמר.

"אבל היום רבת עם אלכס מכות! יכולת לתפוס אותו. הוא לא נראה חזק ומרשים במיוחד ,יכולת לגבור עליו." אמרתי ,מנסה לשכנע. לא מבינה אם את דן או את עצמי?!..

"לא." הוא הניד בראשו ,"זה רק נדמה לך. הוא חזק הרבה יותר ממה שהוא הראה היום. הוא פשוט לא רצה לחשוף את הכוח שלו בפנייך מאיזו שהיא סיבה." אמר.

"אולי ,אבל הוא תקף אותי באיזה כוח קפוא. הוא אמר שהוא יכול לתקוף בעזרת המחשבה ,ידעת על זה?"שאלתי.

"כן." הוא אמר ,"איך רצית שאני אתפוס אותו היום?!" סיכם לבסוף.

"אוקיי." נשמעתי נכנעת ,"זה נכון שהרגתם את ההורים שלו?" שאלתי בקול שקט.

הוא התמהמה אבל ענה לבסוף ,"כן. הם עלו לארץ עם עוד משפחות וכשניסו לתפוס אותם ,יצאו הרבה נפגעים." פירט לי.

"טוב. תשמע ,אני מניחה שלא הבנת נכון את מה שראית היום. אלכס ואני לא ביחד ,בסדר?! רק פגשתי אותו אתמול והוא נידבק אליי. היום הוא בא לקפה כי הוא רצה לדבר איתי. אבל אז נכנסת והתחלתם לריב." קמתי מהכיסא ונעמדתי על ידו.

"בסדר.אני מבין. תשמעי ,את לא חייבת לי הסברים. אבל אני רק רציתי להיות בטוח שהוא לא יעשה לך כלום. כי הם מסוגלים להרבה ,כמו שכבר ציינתי." הוא גם קם.

"טוב ,נראה לי שאני אלך." הוסיף.

"בסדר. ותודה על ההסבר ,הייתי צריכה אחד כזה." חייכתי וליוויתי אותו לדלת.

"מצויין." אמר וחייך.

"אתה מגיע לעבודה יום ראשון ,נכון?!" שאלתי.

"כמובן ,איך לא עדי לורין." אמר וחיבק אותי. הייתי מעט מופתעת.

"מממ אוקיי." אמרתי ברגע ששחרר אותי.

"פשוט אני לא יכול לעשות את זה בעבודה ,תפטרי אותי." הוא קרץ לי וניגש למעלית. נעלתי אחריו את הדלת ותפסתי מהר בפלאפון שלי ,מחייגת לשיר. שנים לא דיברתי איתה.

*****

"איך אתה מרגיש אחי?" אלון נכנס לחדר של מיכאל ושאל לשלומו.

"יותר טוב ,הכדור הזה פאקינג חורר לי את הכתף." אלכס בדיוק החליף חולצה.

"לא כואב לך? לפני פחות משעה בר תפרה לך את הכתף ואתה כבר מתרוצץ בחדר?!" אלון התיישב על המיטה וגיחך.

"אכן כך." אישר אלכס ,"מה ,איך היה הלילה עדיין לא סיפרת לי?" חייך חיוך ממזרי.

"היה מעולה. היא אחת השוות שהכרתי." אמר אלון.

"אתה מתכוון שהשכבת?!" תיקן אותו אלכס.

"לא ,התכוונתי למה שאמרתי. לא מדובר רק בזה שהיא מדהימה בתחום הנחוץ ,היא מדהימה גם בשאר התחומים. היא יפיפייה ,מצחיקה ,כיף איתה ,היא מגניבה כזאת. אחת המושלמות שהכרתי." אלון חייך בגאווה.

"מישהו נדלק כאן על מישהי??" אלכס צחק.

"מה רע בזה?" אלון החמיץ פנים.

"פשוט כמו שאני מכיר אותך ,אתה לא הטיפוס של קשר רציני ופוצי מוצי. אתה אחד שדופק וזורק מה שנקרא.." אמר אלכס ונשכב על המיטה שלו.

"יכול להיות. אבל היא ממש מותק." חייך.

"בואנה אחי בחיים לא ראיתי אותך כל כך שמח!" אלכס הסתובב לצד השני ,"ועכשיו עוף ,אני מת לישון."

"כן כן.. לך תישן את שנת היופי שלך ,פרינססה." אלון יצא בצחוק מהחדר.

"אין ,הוא חולה זה.." אלכס גיחך ונרדם. הפצע הקשה עליו ולכן הוא באמת היה זקוק לשנת היופי שלו ,מה שנקרא.

*****

"אה קופה?" שיר ענתה לשיחה. נשמע כאילו היא לועסת.

"מה את כבר טוחנת ,שמנה אחת?" צחקתי.

"פופקורן. אני בדיוק רוצה לראות סרט. רוצה לבוא?" שאלה.

"יאלה מאמי ,20 דקות אני אצלך." עניתי קצרות.

"בכיף נשמתי. מחכה לך." ענתה וניתקה.

החלפתי מהר לטרנינג שחור וגופייה לבנה. נעלתי את נעליי הספורט הלבנות שלי והשארתי את השיער שלי אסוף בצורת צמה. שמתי על עצמי בטיל מעט פודרה ועיפרון שחור. לקחתי את הפלאפון והמפתחות ויצאתי מהבית ,יורדת למכונית. הייתי כמעט בטוחה שאני אשאר לישון אצל שיר אבל אני לא צריכה להביא כלום. יש אצלה בבית חצי מהדברים שלי ,וגם אם לא אני תמיד יכולה להשתמש בשלה.

*****

"פתוח." שיר ענתה לדפיקה שלי.

"למה את משאירה את הדלת פתוחה?! חולת נפש!" נכנסתי פנימה והורדתי נעליים.

"את הפרנואידית בינינו ,לא אני." אמרה ,ניגשת אליי ומביאה לי חיבוק דוב מוחץ.

"הריאות שלי קצת שם!" השתחררתי מהחיבוק.

"וואלה צודקת." היא נעלה את הדלת וקפצה על הספה. התיישבתי על ידה.

"מה רואים?" שאלתי.

"היום דווקא בא לי על סרט אקשן אז הורדתי וצרבתי על דיסק את 'כמו יום ולילה.'" ענתה בעוד היא קמה למטבח להביא קולה. כל החיים שלה זה קולה.

"אין לך משהו אחר?" עניתי בזמן שהיא מזגה שתי כוסות קולה.

"לא. תחיי עם מה שיש." אמרה בחיוך והדליקה את הסרט.

"טוב ,הלכה לי ההלבנה זה בטוח." צחקתי ולגמתי מהקולה.

"טוב יאלה מתחילים." אמרה והניחה קערת פופקורן ענקית בינינו.

*****

"כן דן." ענה האיש לשיחה.

"מפקד ,יש לי מידע." אמר דן בקול שקט.

"דווח." פקד עליו.

"אוקיי ,אלכס יצר קשר על המנהלת שלי מבית הקפה. דרכה נוכל להתקרב אליו וללכוד אותו. הוא לא משתמש על ידה בכוח שלו." פירט במהירות.

"מה אתה אומר?! כל הכבוד דן. עבודה מצויינת כמו תמיד. אני לא מתפלא שאתה הסוכן הראשון שעלה על העקבות שלהם." אמר המפקד ,מרוצה.

"טוב ,תודה המפקד." דן חייך לעצמו. הוא אוהב להיות הטוב ביותר.

"אתה שוקל לשתף בזה את המנהלת שלך?" שאל.

"אני מניח שלא. היא לא הטיפוס שיעזור לנו ,היא לא פוגעת בזבוב. אבל הוא מסתובב סביבה בלי בעיה ,למרות שהיא לא רוצה בנוכחותו ככה שלא תיהיה בעיה לתפוס אותו." דן חייך לעצמו ,כנראה שהוא באמת עושה את העבודה שלו כמו שצריך.

"אוקיי. דווח לי על כל פעולה שלך." המפקד סיכם.

"אין בעיה." אמר דן וניתק.

"עכשיו הם לא יתחמקו עוד." אמר והתניע את המכונית שלו ,נוסע לביתו.

*******

זהו [=

לא נתראה שבוע אז אל תחשבו שנטשתי-כי אני לא :P

טלייה.