~סיפורים בהמשכים!~

הייתי פותחת בשאאלום המסורתי שלי ,אבל נראה לי שאני חייבת

סוג של התנצלות XD

כן ,לא עלה פרק די הרבה זמן-שבוע

אבל אני עברתי לבית ספר חדש וכל יום אני חוזרת בחמש..

כמובן שגם יש לי מלאי לא קטן של שיעורים בסוף כל יום

ותאמינו או לא-אני עושה את רובם O_O

טוב אז בלי חפירות נוספות-פרק 10 (:

פרק 10

איתרתי את שיר בין ההמון. ראיתי שהיא עסוקה עם סם. היא שכבה על מיטת שיזוף ,מתייבשת כנראה אחרי קפיצה למים וסם ישב על ידה והם ניהלו שיחה מאוד מעניינת כנראה. ניגשתי אל ליאור ,למנגל.

"איך אתה מתקדם?" שאלתי ותפחתי על כתפו.

"לא משהו. צליל אמורה להביא עוד בשר אבל היא נעלמה לאיזה רבע שעה." אמר ונאנח.

"מאיפה היא מביאה בשרים?" שאלתי ,רציתי לעזור להם קצת. גם ככה אין לי מה לעשות..

"או מהמקרר במטבח או מהמזווה." אמר ,"רוצה אני אלך ואת תנפנפי בינתיים?" חייך.

"אה.. לא נראה לי." חייכתי גם אני ופניתי לכיוון הבית. רגע ,אבל איפה המזווה בכלל?!

"ליאור!" קראתי לו ,"איפה המזווה?"

"בחנייה." אמר והמשיך בעיסוקיו.

"אוקיי." אמרתי לעצמי וניגשתי למטבח. צליל לא הייתה שם אבל המגשים של הבשרים כן היו. פתחתי את המקפיא ,לראות אם יש שם בשר. אם יש אז אני אביא אותו לליאור. אבל המקרר היה ריק.

פניתי אל החנייה. נכנסתי פנימה ומצאתי את הדלת של המזווה ,היא הייתה נעולה. דפקתי פעם פעמיים אבל אף אחד לא ענה. לפתע משך את עייני מפתח קטן וכסוף שהיה תלוי על וו קטן לצד הדלת. לקחתי אותו בידי וניסיתי להכניס אותו לחור המנעול ,הוא התאים בול. סובבתי אותו ופתחתי את הדלת ועיניי נפתחו בהפתעה.

"צליל?! מייק?! אני לא מאמינה!" אמרתי ונכנסתי פנימה. זרקתי על צליל את הגופייה שלה ,למרות שהיא הייתה צריכה קצת יותר מזה בכדי לחסות את חלקי גופה החשופים.

"את! איך את לא מתביישת לבגוד ככה בליאור? הוא אוהב אותך! מת עלייך! מוכן לעשות בשבילך הכל וככה את גומלת לו? מתפרעת לך על גברים אחרים במזווה?" הבטתי בהם בגועל. צליל ומייק התלבשו במהירות.

"יופי שאתם מתלבשים עכשיו ומתנהגים כאילו כלום לא קרה!" צעקתי ויצאתי משם ,פונה לכיוון הגינה.

"אני הולכת לספר הכל לליאור!" אמרתי אך מייק תפס בידי וסובב אותי אליו ,מצמיד אל הקיר.

"את לא מספרת כלום לליאור ,ברור?!" אמר בקול מאיים.

"כן בטח. שהזונה הזאת תמשיך לבגוד בו כאילו שזה בסדר?! למה שאני אתן לה את התענוג הזה?" העפתי אותו מימני אבל הוא תפס אותי שוב ,הפעם יותר חזק. צליל נעמדה מאחוריו עם קרטון הבשר.

"יש לי רעיון. נעשה עסקה! אנחנו לא נעשה יותר כלום ואת לא תדברי." אמר ,משחרר אותי לאט.

"ולמי טובה העסקה הזאת בדיוק?! במה היא עוזרת לי?! אני לא מאמינה שהיא לא תבגוד שוב." אמרתי ופניתי לכיוון הגינה. מייק הלך אחריי. התחלתי לרוץ. אני לא אתן לצליל להרוס את ליאור! אבל כשחושבים על זה ,הוא יהיה הרוס מהידיעה שארוסתו בגדה בו. ממש לפני יציאה לגינה נעצרתי ,אני לא אספר לליאור ,אני לא רוצה שהוא יסבול. מייק תפס במהירות בידי ומשך אותי לקומה העליונה. צליל בינתיים יצאה לגינה כאילו הכל כרגיל והגישה לליאור את הבשרים.

מייק נכנס איתי לאחד החדרים ונעל אותנו בפנים ,"את עדיין רוצה לספר לו?" שאל ,משכיב אותי על המיטה.

"אוף תעזוב אותי כבר! אני לא הולכת לספר לו!" אמרתי והוא שיחרר אותי.

"אוקיי. מה גרם לך לשנות את דעתך?" הוא שאל בחשד.

"הוא יסבול אם הוא יגלה. הוא אוהב אותה יותר מידי!" אמרתי ונאנחתי. הרגשתי מגעיל עם עצמי ,למה אני לא יכולה לספר לו?! יהיה יותר גרוע כשהוא יגלה בעצמו. אז כבר יכול להיות מאוחר מידי!

"החלטה נבונה." אמר והביט בי.

"אולי. ואתה סתם זבל!" הבטתי בו בגועל.

"כן ראיתי איך בהית לי בקוביות מתי שהוצאתי אותך מהמים." אמר וגיחך.

"אויש תעשה לי טובה! מי בהה בך?!" אמרתי וקמתי לכיוון הדלת. מה יש לי לעשות איתו עכשיו?! אני גם ככה לא הולכת לספר ,כנראה. אבל מייק עצר בעדי ,"את בהית!" אמר ותפס במותניי ,מצמיד אותי חזק אליו. הוא כזה.. כזה.. כזה זבל! אבל יש לו גוף מושלם שבחורה כמוני לא יכולה לעמוד בפניו! אבל החזקתי את עצמי.

"כן ברור! עכשיו תעזוב אותי." ניסיתי להשתחרר אבל הוא לא נתן לי ,מחייך חיוך שובב.

"יודעת מה בא לי?!" שאל.

"תפתיע אותי.." גלגלתי עיניים.

"אותך!" אמר ובא לנשק אותי.

"ולי בא שתעזוב אותי! חבל שעכשיו שנינו לא מרוצים!" חמקתי מהנשיקה ואמרתי בחיוך ציני.

"למה ,את תעשי אותי למרוצה ואני יעשה אותך!" אמר והפעם נישק אותי ,משכיב אותי על מיטה. הגוף המדהים שלו נח עליי והרגשתי תחושה מוזרה מעורבת בבגידה ,הנאה ורצון עז לקרוע מימנו את הבגדים. משפתיי הוא גלש אל צווארי ונישק נשיקות קטנות ולחות ,משאירות אותי חסרת מילים. מה שרציתי זה לצרוח! לצרוח שימשיך ולא יעצור אף פעם!

"את עדיין רוצה שאני אעזוב אותך?" הפסיק והרים את ראשו אלייך.

"כן!" אמרתי לפתע וקמתי ,מעיפה אותו על הריצפה ,"זה מה שאמרתי עוד קודם ,לא?!" חייכתי אליו ופניתי אל הדלת ,משאירה אותו המום.

"ביי יפיוף." חייכתי חיוך ציני ויצאתי מהחדר ,פונה למדרגות. שילך לעזאזל חשבתי לעצמי. מה אני צריכה אותו בכלל?! עכשיו מה שמעסיק אותי זה מה אני עושה עם הידיעה שצליל בגדה בליאור!

*****

"שיר! יופי שמצאתי אותך!" תפסתי בידה כשבדיוק פנתה לכיוון הבר.

"או עדידוש. כן מאמי ,משהו דחוף?" שאלה והמשכנו לבר ,"בירה בבקשה." אמרה לברמן והמשיכה להביט בי. הסתובבתי וחיפשתי בעיניי את צליל. או את מייק ,אחד מהם. ראיתי את צליל מביטה בי במבט ריקני.

"עדי?" שאלה שוב.

"אהה. לא ,לא קרה כלום. עזבתי את זה עכשיו. אני אספר לך אחר כך." חמקתי. עדיין שקלתי בכובד ראש עם לספר או לא. אני לא מאמינה ,איך צליל הייתה יכולה לעשות לו את זה?! הוא הרי אוהב אותה כל כך. ומזה חבל לי על ליאור. בגלל זה אני מרגישה חרא עם עצמי.

"אוקיי מאמי." אמרה שיר ולגמה מבקבוק הבירה שלה.

"יודעת מה?!" אמרתי לפתע ,"אני ממש רוצה לים."

"אוקיי. רוצה שנלך עכשיו?" שאלה.

"האמת שכן. מזה אין לי כוח למסיבה הזאת." עניתי ופניתי למיטת השיזוף עם הדברים שלי. שיר באה אחריי. אספנו מהר את הדברים ופנינו להיפרד מליאור.

"יאלה ליאורי אנחנו זזות." אמרתי וניגשתי לנשק אותו בלחי. מהצד ראיתי את צליל מביטה בי במבט ריקני שוב. מלחיץ!

"לאן זה?" שאל.

"לים." ענתה שיר ונישקה אותו על הלחי גם.

"אוקיי. ביי בנות." אמר בחיוך.

"בה ביי." אמרנו יחד פנינו ליציאה מהגינה. עברנו דרך הבית וראיתי את מייק יושב על אחת הספות בסלון ,יחד עם הסם הזה של שיר.

"וואי חכי שנייה. בואי אני אכיר לך את סם." אמרה שיר ומשכה אותי אחריה.

"זה לא שיש לי ברירה?!.." אמרתי תוך כדי.

"מה קורה סמי? זאת עדי." אמרה שיר והתיישבה על ידו. התיישבתי על הספה ליד ,עם מייק.

"נעים להכיר." אמר סם וחייך חיוך נעים.

"זה מייק אגב." אמר לאחר שנייה.

"אנחנו מכירים." אמרנו שנינו יחד ,אני בטון אדיש ומייק בחיוך ממזרי.

"אה." אמר סם כאילו הבין משהו וחייך אף הוא ,"יפה לך." קרץ לו.

"כן. מדהימה נכון?!" אמר מייק וחיבק אותי ביד אחת.

"סליחה?!" סובבתי אליו את פניי ,מופתעת.

"אה. סיפרתי לסם על התקרית שלנו בחדר מקודם." אמר בחיוך והצמיד אותי אליו.

"גם על זה שהעפתי אותך מימני והשארתי אותך בלי מילים?" ספק שאלתי ספק אמרתי ,בחיוך מרוצה.

"אממ ,על זה לא ממש." אמר בקול שקט והעיף את ידו מימני.

"ככה יותר טוב." אמרתי ,"יאלה שירוש אנחנו צריכות לזוז." אמרתי וקמתי. מייק תפס את ידי ואמר ,"מה אם נשיקת פרידה."

"היית מת." אמרתי והבטתי בו בחיוך ציני.

"נו בבקשה." אמר בעיניי כלבלב.

נשקתי לו על הלחי והוא חיבק אותי חזק ,"מרוצה עכשיו?!" השתחררתי.

"כמובן מרוצה." חייך חיוך מנצח ועזב אותי סוף כל סוף.

"יופי. שיר ,זזנו." אמרתי ופניתי לכיוון הדלת.

"ביי סמי." היא נפרדה מימנו ,"דבר איתי." אמרה ויצאה אחריי.

"נו איך מייק?" שאלה שיר בזמן שהתנעתי את המכונית.

"דפוק." עניתי קצרות.

"אגב ,אתם הרי כבר מכירים.. איך?" שאלה בחיוך.

"זה בדיוק מה שאני שוקלת לספר לך.." אמרתי ,חושבת טוב.

"מזה שוקלת?! שפכי הכל." דרשה.

"אוקיי בסדר. קיצר הכרנו בבריכה ,הוא עזר לי לעלות מהגדה." התחלתי מההתחלה.

"או חומד." אמרה שיר ואז המשכתי לספר את כל הסיפור.

"מה?" שאלה לאחר שסיימתי את הרוב ,"ליאור יודע?" היא הייתה המומה.

" לא." התרכזתי בכביש.

"וואי ,לדעתי צריך לספר לו. צריך לספר לו לפני שהם מתחתנים." שיר הרצינה. היא צודקת!

"את צודקת. אני יודעת שצריך. אבל אני לא יכולה." אמרתי ,"אפילו לא יודעת למה.."

"טוב ,עזבי את זה עכשיו. מה הלאה? הבנתי שהיה משהו עם חדר?" היא חייכה חיוך שובב.

"טוב ,מייק תפס אותי וגרר לקומה העליונה. הוא נעל אותנו בחדר ושאל אם אני עדיין מתכוונת לספר בזמן שהשכיב אותי על מיטה. אמרתי לו שלא והוא נתן לי לקום. קיצר אז באתי ללכת והוא הצמיד אותי לקיר ואמר שבא לו אותי. אמרתי לו שבא לי שיעזוב אותי ושיוצא ששנינו לא מרוצים. קיצר הוא אמר שהוא יכול לסדר ששנינו נהיה מרוצים והשכיב אותי על מיטה ,מנשק. אז הוא הפסיק ושאל אם אני עדיין רוצה שהוא יעזוב אותי. עניתי לו שכן ,קמתי והעפתי אותו על הריצפה. אז יצאתי מהחדר ,משאירה אותו שם המום." סיימתי.

"וואלה יפה אחותי. ככה צריך!" אמרה בחיוך.

"אני יודעת שככה צריך!" חייכתי גם אני ,"הוא לא באמת מעניין אותי!"

"הוא לא?" שאלה שיר ,מופתעת.

"מה את בשוק? לא ,הוא לא מעניין." סיכמתי וחניתי את המכונית בחנייה של אחד החופים.

"כן עדי. כן.. תמשיכי לעבוד על מישהו אחר." אמרה ,צוחקת ויוצאת מהמכונית

"נשבעת לך." אמרתי ,מתגוננת.

"אל תשבעי סתם." אמרה.

"אופפ אותך שיר!" אמרתי בעודי לוקחת את הדברים שלי ונועלת את המכונית.

***

 מאוד מקווה שאהתם [=

תהיו נחמדים ותגיבו ?

טלייה.