|
| 8/2005
"אין בדידות בים" (המינגווי)
שוב אתה עם עצמך ומסתכל על האור של הסלפון שכבה. בדיוק סיימת שיחה קצרה עם זאת ששאלה אותך למה אתה מעדיף לבנות חומות, ולא גשרים אל אנשים שאוהבים אותך? בזמנו, ביקשת שתעזוב אותך. אבל עכשיו, אחרי שניתקת את השיחה, אתה בטוח שהסתומה הזאת מאוד חכמה. והנה אתה חושב על בדידות אמיתית ועל אנשים שלא רוצים לתקשר עם הסביבה, ואתה בטוח שאתה צודק. אתה חושב על אנשים דתיים ובטוח שהדבר האחרון שתעשה זה לחזור בתשובה, לפחות עד החורף הבא. אתה חושב על כל העסק הזה שהשטן הכי עירני בתקופה הזאת. אתה חושב על אלוהים וחושב על בריחה ממחשובות שמתרוצצות בתהיות אמונה. אתה בטוח שהדבר האחרון יהיה לחזור בתשובה. אני, אם אני אחזור בתשובה, זה יהיה קצר. ויש סיכוי קטן שזה יקרה סתם, ואולי בחורף הזה ואם לא הזה, אולי בחורף הבא.
- כל אדם חושב צריך להיות דתי לאיזה חורף. נשבע לכם שאין קשר לתשעה באב ואפילו לא לשתיה (או לימי השכינה). נראה לי שזה משהו שכל חתיכת חלאה שלא מרוצה מהקיום חייב לעבור (אבל לא לשכוח שזה צריך להיות לתקופה קצרה).
ואתם שואלים איפה תורת הסתם ומה אלוהים הזבל הזה קשור עכשיו? אז אני אגיד לכם- לא יודע, כנראה שבא לי להיות קצת עיוור (או "מאמין" כמו שהם העיוורים קוראים לזה).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
