| 11/2005
אדם וחוה (או פתאום קם אדם וחוה גם)
שמעתי אתמול על הפרויקט של חרוטון דרך הבובה של בוב. אני יודע שלא דייקתי עם הרעיון וגם קצת התפרעתי, אבל היי, זה מה שיוצא ממני עם קצת אוקטן בדם.
ויהי ביום הראשון של השבוע השני, התעורר אדם כדי לעבוד את האדמה כפי שציווה הקדוש ברוך הוא. ויקום אדם עם כאב ראש ויאמר אל אלוהיו "נמאס לי מבליסת שקמים ונשבר לי הזין משתילת עצי הזית, הבא לי פועל תאילנדי או איזה מחמוד" ויגד אלוהים אל אדם כי גבר הוא, ועליו לקרוע את התחת בזריעה כדי לשלם משכנתא ולחיות באוברדראפט. "כואב לי הגב, והנה, תראה! יש לי ב'תים מהמרפאה וסעיף ברכיים" ויצור השם את חוה כדי שמיניותה תמריץ את אדם לעבודות כפיים". ותהיה חוה די מאפנה בעיני אדם וכל מה שהוא ראה בה זה, תחת גדול, ציצים קטנים, חסרות שיניים וזקן קטנטן. ויפנה אדם אל אלוהיו בזלזול: "תראה מה הבאת לי ימאניק, עוד פעם יצאת בן זונה". שמור על פיך פן תדבק לשונך לגרונך" (בזמנו הוא לא היה סגור על החיך) אמר אלוקים והוסיף ואמר "היה לי רס"ר בצבא שאמר ש'באין ציפור שיר גם עורב הוא זמיר'". וישלים אדם עם מצבו ויקום מהכורסה שהוא ריפד בפרוות נמר מסכן וילך אל הכבשה. "מההה" הכבשה שאלה, "מהה אתה רוצה ממני?" ויגד לה אדם שהוא ראה סרט של וודי אלן שבו "ג'ין ווילדר" מתאהב בכבשה. ותגד לו הכבשה שיש לה חבר מגולני שעושה את העבודה, וילך אדם המאוכזב אל עץ הקנבוס ויגלגל לו איזה אליהו קטן וישקע בשינה עמוקה.
באותו הזמן ישבה חוה בחושה ועשתה גבות, ותשמע חוה נקישות חזקות על הדלת. "מי שם?" שאלה חוה בקול הססני, "טכנאי הפעמון של הדלת" השיב הקול מהעבר השני. חוה הסתדרה, פתחה את הדלת וראתה שם איזה ז'ונגלר עם ג'ל בשיער ופאות ארוכות. "אתה לא נראה כמו טכנאי", אמרה חוה המסוקרנת. "אני יודע, זה ממערכון שפעם שלחתי ל'קצרים' והחראים לא חזרו אלי" אמר הבחור החלקלק במעיל העור. "נתקעתי עם היען ורציתי להשתמש ביונים שלך כדי להזמין טקסי" אמר הבחור והשוויץ בשיניו הלבנות תו"כ שליפות לשון קטנות, והמשיך "נעים מאוד בנצי, אבל את יכולה לקרוא לי חושחש", אמר ונישק את ידה בעדינות. בוא, היכנס, נראה לי שיש לי יונה מיותרת במרפסת מאחורי מסתור הכביסה". חושחש נכנס לחושה ואמר "ממש מכת מדינה היונים האלה", "כן" אמרה חוה "אבל לצערי זו דילמה מוסרית מכיוון שאי אפשר להרוג אותן בגלל יונת השלום וכל הבבלת הזה". "אפשר לשבת?" שאל חושחש שכבר הוריד את מעיל העור שלו וזרק אותו על הספה הקרה מאיקאה. חוה חזרה מהמרפסת בידיים ריקות ואמרה "בת יונה, היא לא כאן כרגע אבל היא צריכה לחזור, כי שלחתי אותה אתמול כ"טוקבאק" לכתבה מרתיחה של גדעון לוי. "יש לי את כל הזמן שבעולם" ענה חושחש. חוה בחנה אותו לרגע וחשבה שסופסוף מצאה גבר אמיתי שיכול להעריך אותה. "בתולה?" שאל חושחש. "סליחה?" שאלה חוה המופתעת. "את מזל בתולה נכון?" , "לא" השיבה חוה, "אין לי מזל". "הכי טוב" חושחש אישר והדליק סיגרית קנט קצרה. "אז תגידי, זה נכון מה שאומרים, הכל טוב כאן?", " לא יודעת, תלוי איך אתה מסתכל על זה, כי הרי בלי הרע אי אפשר להעריך את הטוב". "צודקת" אישר חושי והעיף טבעות עשן לחלל החושה. "ומי זה האדם הזה שלך?" חושי שאל ונשען קדימה. "הוא מדכא אותי, הוא לא עושה כלום וחסר לנו קצת פלפל בחיים"."יש לי משהו במיוחד בשבילך, תני לי רגע זה בבאגז' של היען". חושחש יצא לשניה וחזר עם כד חרס גדול ועליו היה כתוב- "bad apple 40% alc" . "ווס מאכסטע?" שאלה חוה ביידיש. וחושי ענה בחיוך "זה נקרא אלכוהול וכמו שהומר סימפסון אומר- 'זה הפתרון לכל הצרות שלנו והגורם לכל הבעיות שלנו'". חוה חייכה, חושי פתח את הבקבוק ולקח אחת גדולה, "רוצה לטעום?" הוא שאל את חוה שבאותה שניה הסקרנות שלה בנתה לה חיוך גנוב בצד ימין של השפתיים. "אני לא יודעת, אדם יהרוג אותי", היא אמרה והתקרבה קצת אל חושי. "אל תדאגי הוא יבין, יש הרבה קוצים בדרך לשושנים". "מה? אתה מצטט את יונתן גפן?" היא שאלה בהתלהבות. "בולשיט, זה של אובידיוס עוד מאז שיונתן היה בשא"ש". "פששש, גם את הגששים אתה מכיר? סחטיין". חוה אחזה את הבקבוק ואמרה "אבל שלוק קטן, טוב?" "תשתי כמה שאת רוצה" השיב חושי. ואלוהים כמה שחוה שתתה.
באותה עת אדם הסטלן התעורר וטחן איזה שורש אקליפטוס בשביל להרגיע את הבטן. "אדם, יא אפס! חוה ויתרה עליך!" נשמע קול ברקע. "מי שם?", שאל אדם. "אשתך בוגדת בך". "מאיפה אתה יודע?" שאל אדם את אלוקיו. "אתה לא צריך חזאי בשביל לדעת שהרוח נושבת", אמר הקול המצונן. "דילן? בוב דילן? זה אתה?" אדם קפץ לנוכח הגילוי. פתאום יצא איש קטן שהתחבא מאחורי איזה שיח ואמר: "תמשיך לשתות עוד כוס קפה לפני שאתה הולך ואז נראה איך תגמור, ואם אתה לא רוצה להיות בטלן אז כדאי שתלעס מסטיק". אדם התלהב ורץ אל האיש הכפוף עם הליפה שדומה לדני ליטני ושאל "זה נכון שיש לך בת שגרה במאה שערים?", "יכול להיות" ענה דילן, "כי התחתנתי עם איזיס ביום החמישי של מאי". "רגע רגע", התפכח אדם, "מה אמרת על חוה?". "היא עוזבת אותך בן אדם". "אני הולך לראות מה קורה שם" אמר אדם והתחיל לרוץ.
אדם הגיע אל החושה ומצא את חוה בתנוחה אימפרסיוניסטית, פסטוראלית ושלווה כלאחר מעשה. אדם קפא במקומו וכל מה שיכל להגיד היה: "אין מוצא!", חוה קפצה ואמרה לאדם "שלום. נראה לי שאני נוסעת עם חושי", "אתם לא זזים מכאן!" אמר אדם וצעק "אלוהיייים, איפה אתה?"
ואז נשמע קול אלוהים ברקע: "חוה, חטאת!", "יסלח לי השם על החוצפה" אמרה חוה, "אבל פעם כתבת שאסור להעביר ביקורת על דברים שאתה לא מבין, ואם אני לא טועה זה היה במזמור 'הזמנים משתנים' שלך?". את צודקת ואני מצטער, אבל אני צריך להגיד לך שתלדי בנים בעצב". "אבל למה?" "לא יודע, זה התירוץ" לחש אלוהים. "ומה עם בנות?" שאל אדם הכעוס. "גם בנות" אמר אלוקים והלך. חושחש לבש את המעיל והתכוון לברוח החוצה אבל אז אדם חנק אותו עם הבנדנה וצעק "דייייילן? דיייילן!, בוא ותגמור על החלאה הזה". ואז נשמע קול שאמר "אלוהים זה אהבה ואהבה זה אלוהים". "זה לא משפט שלך" אמר אדם. "אני יודע" ענה הקול, "אבל ראיתי את זה מזמן בסרט בחינוכית ואימצתי. אהה, שכחתי את חושחש אז שהוא יהפוך לטורסו בלי עצמות ורק עם שרירים. אני מאחל לכם חיים טובים ואל תשכחו שהדבר שהכי חשוב זה אישיות".
ואז בן רגע נפל שרב כבד על החושה ומסביב התחילו להיבנות בניינים. "אני אוהב אותך חוה" אמר אדם, "ואני רוצה לחיות איתך באושר ובכושר עד עצם היום הזה". "אני אוהבת אותך אדם, אבל בוא נסכים על זה שאף פעם לא נסכים על שום דבר?". "אני אוהב אותך יקירתי", "ואני אוהבת אותך ממי שלי". ואז שניהם התחבקו והעיפו החוצה את הדבר הזה שזחל להם שם על השטיח שהם קנו מהשוק בטירה. וככה הם חיו להם ועדיין חיים להם אינסוף זוגות שרבים בהתחלה על דברים גדולים ואח"כ על דברים קטנים.
סוף
(התחלה?)
בהתחלה רציתי לכתוב על סיפור איוב ועל הויכוח בין אלוהים לשטן, מצאתי כמה שרי ממשלה שיכולים להיות השטן ולא הייתי בגור על אלוהים. חרוטון הביא רעיון נחמד והלכתי עם מה שיצא. עכשיו תורכם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
