|
| 12/2005
אני לא טוב בילדים
ישבתי אצל דודים בארוחת צהריים גינתית והיה שם הרבה אוכל ויותר מידי שמש. נראיתי די מרוסק וכמו אחד שמרגיש אשם התחלתי להתגונן כששאלו אותי מה איתי,"לא ישנתי מספיק", עניתי בתירוץ של שתיינים. פעם עוד הייתי אומר שהייתי בלילה לפני בחתונה, כי כולם יודעים שבחתונות מותר לדפוק את הראש. זה בדיוק כמו שהולכים למכולת לקנות איזה בקבוק וקונים גם כמה חבילות ביסלי, כי אתה חושב שאתה תגרום למכולניק לחשוב שיש לך אורחים. אתה מוסיף איזה חבילת עוגיות ועושה פרצוף של אחד שהזמין אורחים דמיוניים. ככה זה, ברגע שהחיים שלך סובבים סביב הרגל מסויים אתה מתחיל להסתיר אותו. זה קורה גם לשמנים שחושבים שכולם מסתכלים עליהם כשהם אוכלים, ואז הם נותנים רק ביסים קטנים ומושכים כל הזמן את החולצה בחוסר נוחות. זה קורה לאלה שחיים על כדורים ותמיד משקרים לגבי המינון. זה קורה לכולם, לכל אחד, זה החיסרון בכל התמכרות, הצורך להכחיש או להתחבא מאחורי שקרים מטומטמים. אני יושב שם על כיסא עץ מתקפל וחושב קצת על הטראומה שהייתה לי מאחד כזה שפעם קיפל אותי בזמן הארוחה. ופתאום שומע את דודה שלי: "יואב, תביא את השיעורים בחשבון, כרובי יעזור לך". ולפני שהספקתי להגיד 'הפועל אודטה' מצאתי את עצמי מדבר עם איש קטן עם עיניים סקרניות ומוח טרי. הופתעתי לגלות שעדיין משתמשים בבעיות כדי לחדד את החשיבה של הילדים המסכנים האלה, בשאלות על כמה עולה קילו תפוזים. ת'אמת אני לא יודע כמה עולה קילו, אבל אני יודע שכשאני קונה ירקות ופירות פעם בשבוע, זה תמיד נסגר על לא יותר מחמישים שקל. אז הוא התחיל- "רכבת יצאה מים המלח", "עצור" אני אומר.הוא מרים אלי את הראש במבט מופתע, "למה?". "כי אין רכבת בים המלח, שאלה הבאה". "אני חייב לפתור את זה למחר". "תגיד למורה שבן הדוד שלך שעונה לשם כרובי הוא גאון מתמטי ושיש לו תואר שני במדעי ההיגיון". דודה שלי הסתכלה עלי ועשתה 'לא' עם הראש. אז ישבתי איתו ושמתי את המחברת בצד וסיפרתי לו שיש תחביב מגוחך שנקרא טרינסופטינג. הוא לא ידע מה אני רוצה ממנו. אבל הדודה שנידבה אותי הבינה שאני לא בעניין של להיות מורה פרטי ואמרה ליואבי לעזוב את השיעורים. אני לא טוב בילדים. יש אנשים ובעיקר נשים שאומרות שהן אוהבות ילדים, זה נכון שיש גם גברים שאוהבים ילדים אבל הם לא יודו בזה, כי הם חושבים שיש שם משהו שיפגע להם בגבריות. אבל תחשבו על זה, מי שטוען שהוא אוהב ילדים, בעצם אומר שהוא אוהב אנשים לקצת זמן, כשהם קצת גדלים אז כנראה שהאנשים האלה מפסיקים לאהוב אותם. אז נגיד שיש לך איזה בן דוד שאתה אוהב, שלפי היהדות הופך לגבר בגיל 13. ואז, באותו היום שהוא הופך לגבר אתה צריך להתחיל לשנוא אותו? יש דברים שאני אף עם לא אבין. היה יום נחמד וזה לא סוד שבכל פעם שאני קצת למטה אני משתמש במשפחה שלי בשביל לעלות. זה עובד וזה בדוק. יש אנשים שעדיין לא הבינו את זה, אני הייתי צריך להיעלם לכמה חודשים בשביל להבין שמשפחתיות זה הכדור הכי טוב למצב רוח בסופ"ש. כמובן שתמיד יש קרוב אחד שאתה לא מסתדר איתו. במקרה הטוב אתה רק אומר לו שלום וממשיך הלאה, במקרה הרע, אתה צריך לכסח אותו, היום כיסחתי קצת איזה בת דודה. ככה זה כשמישהי אומרת שהיא מעריצה את שלי יחימוביץ', אי אפשר שלא להסתער. אבל תעזבו אתכם מפוליטיקה ומשטחיות. היה נחמד היום, אכלתי קצת ואפילו שתיתי קצת וגיליתי מחדש שאני לא טוב בילדים. אבל היה נחמד עם המשפחה. מזג האוויר גירש אותנו וככה נגמר לו עוד יום שבת. פעם לא הייתי מסתדר עם אף אחד מהמשפחה המורחבת שלי, הייתי ילד נוראי. במיוחד שנאתי שהיו קוראים לי כרוביקו ומנסים להיכנס לי לחיים. היום הכל השתנה, אני כבר לא כרוביקו בשביל אף אחד, אבל לפעמים מנחיתים עלי איזה כרוביל'ה ואני שלם עם זה. ואם מישהו מתחיל לחקור אותי יותר מידי ולדחוף את האף, אז אני נותן לו זריקה מחשבתית קטנה והוא הולך להרהר בפינה. בדיוק באותה פינה שבה נרקבתי כמעט עשרים שנה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
