|
| 6/2006
יום שבת
עניתי בטעות. היא אמרה שהיא בסביבה ושיש לה מתנה לכבוד הבית החדש. אמרתי לה שרק התעוררתי ושהיא יכולה לבוא ושתוריד נעליים בכניסה. שכבתי במיטה והראש שלי הזכיר לי שזה לא טוב לערבב משקאות. בוקובסקי אומר שהתרופה הכי טובה להנגובר זה זיון, ושקלתי לתקוף אותה קצת לזכר הימים.
קוראים לה מיטל והיא ידידה טובה, טובה במיטה. אני לא יודע מה היא לומדת ומה היא עושה אבל אני יכול להגיד לכם שהיא אוהבת שאני מתגנב מאחורה ולא מדבר יותר מידי. זה מסתדר לי טוב, בעיקר בתקופת החיים הבודדה והאחרונה שעוברת עלי.
תמיד הייתי כזה, מכיר כמה נשים זמינות ופנויות ולא מתחייב לאף אחת מהן. אני לא בחרתי את דרך החיים הזאת, זה היא שבחרה אותי ולפעמים נראה כאילו אני לא מצליח לברוח מזה. אין לי מישהי קבועה וכנראה שהאלטרנטיבה היא לחיות עם כמה חברות זמניות שלא אכפת להן כמה סמרטוט אני.
היא לא דפקה בדלת ופשוט פתחה אותה וצעקה "כרובי, הגעתי! תראה מה קניתי לך". שכבתי במיטה ולא עניתי. היא הגיעה לחדר השינה ואמרתי, "אבל למה כל כך חזק? אנשים שתו פה אתמול". אף פעם לא הבנתי למה אנשים לא יכולים להיות שמחים בשקט.
נגררתי לסלון והיא הכינה לנו תה ומזגה אותו לכוסות שהיא קנתה לי במתנה. תשמעו, אני בעד מתנות (אולי בגלל שכתוב בספר השחור והקטן - "שונא מתנות יחיה"). היא, תל אביבית טיפוסית שמודעת לבריאות ושותה רק ויסקי (בלי קרח ובלי כלום). וכשהיא קמה בבוקר היא שותה תה בלי סוכר (זה באופנה) וסובלת . כמובן שהיא דואגת לספר שזה בלי סוכר וזה "דווקא טעים".
כמו רוב העולם היא עוד אחת שלא מודה שהיא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ועדיין לא מודעת לזה. מאלה שגרות עם שותפים ומזדיינת איתם רק פעמיים. יש דברים שקצת דוחים אותי ואחד מהם זה בחורה שמתנהגת כמו גבר (ולהפך). כשגרים יותר מידי בעיר אפורה, לפעמים מאבדים את הטעם.
הקפדנו לדבר על כלום עד שהיא פתאום אמרה שלפעמים היא רוצה להיות כמו חתול ושילטפו אותה הרבה ושיתנו לה לישון כל הזמן. זאת אמירה סתמית שאי אפשר לחשוב עליה יותר מידי ויכולתי לענות ולהגיד שאני רוצה להיות מדבר. אבל חששתי שהשיחה הולכת להיות רצינית ושהיא מחכה שאני אלטף אותה, אז אמרתי שצריך לשלוח את כל החתולים לבית ספר לזהירות בדרכים כי האדישות שלהם הורגת אותם. היא נמרחה עלי קצת ורציתי לקלף אותה וללכת ולהישכח במקלחת לכמה דקות.
אמרתי לה שבגלגול הבא אני מתכנן לעשות מייצג ושלאורך כל שדירות רוטשילד אני אפזר פסלים של חתולים דרוסים, בדיוק כמו הפינגווינים. היא לא ענתה ורק אמרה "כרובי כרובי". היי, הייתי עדיין מת מאתמול וחוץ מזה היא יכולה להתחפף אם בא לא. התיישבתי בסלון והבחור שחי לי בין הרגליים פתאום הציץ מהבוקסר והיא אמרה שהיא לא ראתה אותו כבר הרבה זמן. "הוא בחופשה, אבל בקרוב מאוד הקאמבק, תבואי". ואז היא התקרבה אלי במבט של – תשמע-הזין-שלך-הציץ-מהבוקסר-ובא-לי-לסייד-לך-אותו-קצת-עם-הלשון-אם-לא-אכפת-לך-כי-אתה-הרי-גבר-והטופ-שלכם-זה-להכניס-למישהי-את-הזין-לפה-ואם-אפשר-אז-לגמור-לה-בפנים.
אחרי השתיקה הקצרה, היא נכנסה לפוזיציה וכשהיא התקרבה אלי עם היד והפה בצורה הנכונה, היא אחזה לי באיבר הרך וכבר הייתי בדרך לצ'אבי. עצרתי אותה בתירוץ שמוקדם מידי. לך תגיד שאתה לא מעוניין ושזה לא לעניין.
לקחתי שלוק מהתה ושקלתי להוסיף קצת בורבון, אבל משום מה התביישתי. אחד מהמורים שלי, שכתב כמה ספרים בחייו, והשתכר לא מעט, פעם אמר לי ששתיינים אמיתיים שותים בסתר. אז כדי שלא תחשוב שאני שתיין, הוצאתי בקבוק יין מהארון ואמרתי תודה לפקק ששמר עליו ומזגתי לי כוס נדיבה. "השתגעת, רק אחת בצהריים". אמרתי שזה בריא לשתות יין עם הארוחה. "ואיפה הארוחה?" "אני לא רעב".
אני לא רוצה אותה, אולי גם היא לא רוצה אותי. והדבר שהכי מפריע לי בה, זאת המחשבה שחבר שלי שכב איתה. היא הייתה שותפה שלו באחת מהדירות שהיא קפצה בניהן, ובכל פעם שאני מסתכל עליה אני מדמיין איך הוא והיא מערבבים נוזלי גוף. וזה קצת דוחה אותי.
סיימתי את היין ונכנסתי למקלחת כדי לשטוף את אתמול. היא לא נכנסה אחרי וכשיצאתי היא עמדה במטבח ומשהו בתמונה לא הסתדר לי. אני מחפש מישהי לאהוב, למעשה, זה כל מה שמעניין אותי. אבל היא לא בשבילי. עמדתי שם עם המגבת והבטן העגלגלה ואמרתי לה שהכרתי מישהי. זה לא הזיז לה והיא רק הסתכלה עלי ואמרה שהיא לא ידעה שאני כזה נמוך. "מטר שבעים ושש, זה מתאים לי למשקל" (רימיתי בסנטימטר). היא חייכה והלכתי לחדר והתלבשתי.
ישבנו ודיברנו עוד קצת והמשכתי עם היין.
אמרתי שאני צריך לזוז, הודתי לה על המתנה והיא הלכה.
נסעתי למשתלה קרובה וקניתי כמה צמחים חדשים וגם קצת אדמה.
התייעצתי עם המשתלן, או המשתליסט, ושאלתי אותו לגבי כמה צמחים והוא עזר לי למצוא צמח שיתאים לכד שקניתי. הוא אמר לי שאני מתנהג כמו אומן ברגע לפני שהוא חותם על יצירה.
אני יודע שנדף ממני ריח של יין ושהעיניים שלי תמיד מסגירות אותי.
חיפשתי שם מישהי, אני רוצה להכיר בחורה במשתלה. אני מחפש בכל המקומות הלא נכונים ולדעתי אי אפשר לפגוש מישהי נחמדה בכל המקומות שאני שותה בהם.
לפני כמה ימים הכרתי מישהי וקבענו להיפגש היום. אני קצת סמרטוט, כי השעה עכשיו רק שש בערב וכבר שתיתי בקבוק יין. הבעיה שהכי מטרידה אותי עכשיו זה שאין לי שאיפות אחרות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
