|
| 6/2006
פחד
כמו כל טיפוס, גם אני מנסה לברוח מהרגש הכי נורא. אני מנסה להימנע מהפחד, שהוא רגש נוראי וכנראה שבעולם הזה אין לו תשובה.
לפעמים זה פחד מהממשלה, שמושרש בנאומים של אדוני מלחמה. ולפעמים, ובעיקר, זה פחד מעצמי. וכמו כל טיפוס שמשתדל לבנות את עצמו, אני מנסה להימנע בעיקר מהתת מודע.
כשאני מדבר עם אנשים שניזונים מהרצאות פילוסופיות, אני חייב לשאול אותם אם הם שוקלים לפתוח חנות לדעת בקרוב, ומה הם מתכננים למכור שם? ואם הם יכולים לשמור לי טי שירט עם סיסמה לא שימושית?
למרות כל הכל, אני לא מתנגד ללמוד ולקרוא את דעותיהם של שתיינים או לא שתיינים אחרים, אבל הניסיון לימד אותי שאי אפשר להגיע לסוף דעתם מבלי להיות זבוב. זבוב על הקיר של סבתא שלהם שגם היא תהתה ובסוף לא הבינה כלום עד שהיא גמרה.
אחד מהדברים שנסבלים בחיים הבלתי נסבלים האלה, הוא האפשרות לחלק את הכל לתקופות. כרגע אני בתקופה של פחד מהמוות. אני לא מתבייש להודות בבושה הזאת. כי פעם נהגתי לקרוא לו ולהגיד שזה בסדר אם הוא ייקח אותי עכשיו ובכל מצב. אבל באחרונה, יש כמה אנשים שאני חושב שאני רוצה להודיע להם מראש אם יקרה לי משהו.
רציתי לכתוב עוד קצת על הסתם שלי ושפתאום אני נורא מפחד למות. אבל כרגע נזכרתי במשהו של קארבר. אני קצת מעריץ אותו ודי מקנא בכנות שלו ומאוד אוהב את הקטע הזה שפה ושם שתיתי בזכותו או בגללו:
פחד
פחד מהיום שמכונית משטרה תיעצר ליד הבית.
פחד מלהירדם בלילה.
פחד מלא להירדם.
פחד מהעבר שיעלה לפתע.
פחד מההווה שייעלם.
פחד מהטלפון שמצלצל באמצע הלילה.
פחד מברקים.
פחד מהמנקה שיש לה נקודת חן על הלחי!
פחד מכלבים שנאמר לי שאינם נושכים.
פחד מחרדות!!
פחד שיקראו לי לזהות גופה של חבר מת.
פחד שייגמר לי הכסף.
פחד שיהיה לי יותר מידי, ואף אחד לא יאמין לזה.
פחד מפסיכולוגים שיכינו עלי פרופיל.
פחד לאחר, ופחד להגיע לפני כל האחרים.
פחד מכתב ידם של ילדי על מעטפות.
פחד שהם ימותו לפני, ואני ארגיש אשם.
פחד מהאפשרות שאצטרך לגור עם אימי, בגילה המבוגר,
ובגילי.
פחד מבלבול.
פחד שהיום הזה יסתיים באקורד לא שמח.
פחד שאתעורר ואראה שהסתלקת.
פחד מלא לאהוב, ופחד מלאהוב יותר מידי.
פחד שמה שאני אוהב יהיה רעל לאלה שאני אוהב.
פחד מהמוות.
פחד מחיים ארוכים מדי.
פחד מהמוות..
אמרתי את זה כבר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
