נשמה של ערפד ...

- סורי על העיקוב -

פרק 2 .

תמיד אומרים שלכל אחד , יש את האחד שמשלים אותו . הוא בידיוק ההפך ממנו , כמו ינג ויאנג , אור וחושך , בן ובת . לכם גם תמיד אומרים : '' אף אחד לא מושלם '' וגם  לא יהיה מושלם , ולכן אף אחד לא יכול לאחל לעצמו שדווקא לו יהיה את האחד המושלם . כי אם הוא היה מושלם , לא יהיה מי שמשלים אותו ...... לכן אף אחד אינו מושלם וכדי להשלים את עצמו , הוא מתחיל לחפש במקומות רחוקים ביותר , אבל , הוא לא שם לב שזה שמשלים אותו הוא הבנאדם הכי קרוב אליו . וכשהוא מגלה את זה ..... מאוחר מידי !!!!

זאת הייתה שעת לילה מאוחרת , כמעט שתיים לפנות בוקר . עדן פסעה לאט  במעלה הרחוב  לכיוון ביתה, נעזרת במעקות של הגדר . היא הייתה שיכורה , כנראה שתתה יותר מידי .  היא המשיכה לצעוד צעד אחר צעד תוך כדי שהיא נעזרת במעקה , ומתנודנדת לצד לצד ללא שיווי משקל . מרחוק היא הבחינה בכמה נערים בני גילה , היא הכירה אותם וידעה שלא כדאי להתקרב אליהם , אבל כרגע מחשבותיה לא היו צלולות , והיא המשיכה להתקדם לעברם . '' היי עדן '' אמר אחד מהם ושאל'' מה את עושה בשעה כזאת מאוחרת ? ''

'' זוז , אתה לא רואה שאני הולכת הביתה ?! '' צעקה עליו עדן בעצבנות ומיהרה להתרחק מהם . אך אותו הנער חסם את דרכה . '' זוז , אל תעלה לי את העצבים '' עדן צעקה עכשיו יותר חזק . '' לא '' ענה לה הנער ותפס בידה בחוזקה . '' די כבר תעזוב אותי ! '' צעקה , וכל שאר הנערים צחקו והסתכלו על הנער . הנער תפס בידה יותר חזק וניסה לגרור '' את לא הולכת עד שאני נותן לך ללכת ''  ענה הנער וצחק צחוק ערמומי . עדן שהייתה עכשיו בשיא עצבנותה ונראה שהשיכרון נעלם לה פתאום לקחה את רגלה ובעטה  ב... אתם יודעים מה . הנער התפתל ועדן מיהרה לברוח אך הנער היה זריז ותפס ברגלה  ועדן ישר החליקה ונפלה . '' די כבר תעזוב אותי ''  צרכה בזעם והשתוללה . הוא תפס את 2 ידיה וסובבם מאחורי גבה '' איה '' צרחה בכאב . '' תשתקי ואל תעצבני אותי '' צעק הנער ושלף מכיסו אולר  וכיוון אותו לעבר צאוורה . '' עדן השתתקה מפחד .

'' עכשיו את תקשיבי לי , זונה ! אל תעצבני אותי !!! שמעת ''

'' אל תיגע בי ותעזוב אותי כבר , זה כואב '' ענתה עדן וניסתה להשתחרר מהנער .

הנער התעצבן וסובב את ידיה עוד יותר בכוח

'' איהה , דיי כבר '' צעקה עדן '' זה כואב !!!'' 

 הנער קירב את האולר שלו יותר קרוב  לצאוורה , באותו רגע עדן כבר לא יכלה לסבול עוד , ונשכה את ידו של הנער בחוזקה . '' איה !!! , תעזבי אותי , אוחחח !!! ''  . באותו רגע קרה לעדן  דבר מוזר - מרוב עוצמת הנשיכה שנשכה אותו , היא פצעה את הנער עד שירד לו דם . אבל , היא מצצה את הדם תוך כדי שהיא ממשיכה לנשוך אותו . זה היה משהו מוזר ! היא הרגישה שהיא לא יכולה להפסיק , היא הרגישה בטעמו של הדם , המשכר . הנער התחיל להחוויר ולהתפתל עד שלבסוף התמוטט על הרצפה . באותו רגע היא הפסיקה לנשוך אותו .

היא הייתה בהלם , וכך גם הנערים , הם הביטו בה בתדהמה . עדן קמה  המומה וישר רצה  לכיוון ביתה שבקצה הרחוב .

איך שהיא הגיעה לביתה , רצה לחדרה והעלה על עצמה , נכנסה למיטה אפילו שעוד לא הספיקה להחליף לפיג'מה , היא משכה את שמיכתה עד לראשה . כשהיא המומה , וראשה מלא במחשבות , נרדמה !

ממש סליחה על הפרק הקצר - אני לא מצליחה לעשות יותר ארוכים .

ועכשיו נעבור לתחרות של הפרק  : המשימה שלכם ממש פשוטה!!! עליכם רק לצייר ציור הקשור לפרק .

הציור הזוכה יפורסם בפרק 2 . והזוכה יזכה ב 

תליון פאקמן מפימו ( שאותו אני קונה מהבלוג '' פימו זו אני '' )

כל מי שרוצה להשתתף שיכתוב לי בתגובות : שם + משפחה , בלוג ( לא חובה ) , וקישור לציור .  

אני מודיעה שוב - רק מנויים יכולים להשתתף !!