לא סתם ככה יש לי אהבה מוזרה, כמו לרוב האנשים, לדמדומים.

כל פעם כשאני רואה את הסרט הזה הוא גורם לי לחשוב.

הוא גורם לי להביט על העניינים מנקודת מבט קצת שונה, אחרת.

המילים, הדמויות והיחודיות המדהימה הזו שבהן,

הסצינות שכתובות ומבוימות בצורה כל-כך מדהימה.

פשוט באמת תענוג לראות את הסרט הזה כל פעם מחדש.

הסרט הזה גרם לי להבין דבר אחד או שניים, נו טוב-יותר.

עכשיו אני פשוט באמת שקועה במחשבות,

שקועה בדאגות אבל בסופו של דבר הן יעברו.

הרי כל דבר עובר בסוף לא ככה?

הכל יהיה מצויין :]