הגענו חמשתנו לפארק,

טום לבוש בג'ינס בהיר וחולצה צהובה, דאני בחולצת פיקניק ירוקה עם פסים אפורים וג'ינס כהה, דאגי בחולצה עם הדפס של Hurly  ומכנסי גולשים, והארי בחולצה כחולה וג'ינס שחור.

דאגי עמד, מתבונן בכל המתקנים, איך שהכל השתנה ועם זאת גם נשאר אותו דבר,

"לאן?" פניתי אל הבנים

"אל הנדנדות!" דאגי קרא ומיהר לתפוס לו מושב

"בדיוק כמו אז!" דאגי אחז בהתרגשות בעמוד שמחזיק את הנדנדה עליו הייה כתוב  דאגי+ ליסה לנצח

הבטתי על העמוד במבט שואל ודאגי הסתיר את הכיתוב, "כנראה שלנצח לא נשארנו" הוא גיחך והתיישב על הנדנדה,  התרחקתי מעט מכוונת את המצלמה לכיוונו של דאגי, הפוקוס על פניו וכל השאר מטושטש, דאגי חייך שוב את החיוך התמים שלו, צילמתי, שיערו הבלונדיני התעופף לכל עבר מהרוח שיצר בזמן שהתנדנד, "תראי לי!" הוא קרא, הצגתי לו את  התמונה על המסך של המצלמה, הוא רק חייך חיוך משביע רצון ולא אמר מילה, רק חזר להתנדנד.

"דני!" קראתי לו, הוא ישב והביט בפארק הגדול בזמן שהוא ישב על הדשא הירוק שהשתלב עם חולצתו "זמן לתמונה!" קראתי והוא הביט אליי את חיוכו הממיס "צלמי לפני שייהרס לי המחליק!" הוא העביר יד בשיערו המוחלק והביט אלי "לא יקרה כלום אם הוא ייהרס!" צחקתי וצילמתי, " איזה יצור פוטוגני" מלמלתי כשהתרחקתי משם. "זמן להארי!" קראתי כשהוא טיפס בסולם והתקדם לכיוון המגלשה כשהוא כמעט דפק את ראשו בקצה של הפתח "כשהייתי ילד זה היה הרבה יותר פשוט!" הוא קרא ודחס עצמו למגלשה האדומה "חייך!" קראתי אליו והוא חשף שורת שיניים לבנות, "איך יצא?" הוא קרא בעודו מתגלש למטה "גורג'ס!" עניתי לו בקול גיי והלכתי לחפש את טום.

"טום... טום איפה אתה?" קראתי בעודי מסתובבת בפארק

"טומיק, טומיק, צא החוצה דאגי והארי יתנו לך עוגה" שרתי לעצמי והתפקעתי מצחוק, "איזה עוגה? כי אם זה שוקולד אז לא" הוא קרא מאחורי הסתובבתי וצחקתי "הנה אתה!" דחפתי אותו קלות אחורה, "בוא! עושים תמונה" קראתי לו והוא בא אחריי לכיוון שבי האבנים הלבנות המובילות לכיוון ביציאה מהפארק

הוא עמד והצטלם על רקע הבניינים הגבוהים של אזור קנטון, "את יודעת?.. לפעמים ליד כל הבניינים הגבוהים האלה? אני מרגיש קטן כל כך, ולמרות זאת, לפעמים הדברים הכי הקנטים בחיים גורמים לך להרגיש הרבה יותר גדול מכל בניין או מגדל ענק שקיים בעולם," טום מלמל בזמן שהוא מביט לעבר הבניינים הגדולים "אתה כל כך חייך לכתוב את זה.." מלמלתי מחייכת

"בוא צריך לצלם את כולכם ביחד!" צחקתי והתקדמתי שלושת הבנים ישבו על המגלשה לפי הסדר, הארי אחריו טום דני ואז דאגי, "זה כל כך נראה כאילו שאתם תוקעים אחד את השני בתחת!" קראתי והרמתי את מצלמה לכיוונם "הו תודה לך אמנדה, יפה מצידך!" דני נענע את ראשו וצחק "תגידו- גייז!" אמרתי ונשפכתי מצחוק  וכך גם הבנים,  "יאללה בואו לדשא!" קראתי והושטתי את ידי לדאגי בשביל לעזור לו לקום,  הבנים התיישבו על הדשא כשטום הבחין במשהו ולא היה מרוכז בי כשניסיתי לכוון את המצלמה אל הבנים, "אהה.. אני לא מאמין" טום מלמל והשפיל את מבטו, "רק הבוקר היינו בחד וכבר היא עם מישהו אחר.." הוא הניד את ראשו לשלילה " כולנו הבחנו בה, נערה צעירה שנראתה כמו מלאך אחזה בידה בגבר שנראה מבוגר ממנה בשנתיים  הם התקדמו בהמשך השביל כשלפתע היא נעצרה והתקדמה לכיוונינו,  טום התקדם לעברה וראשו מושפל, "היי טום!" היא צחקה וחיבקה אותו, "היי ג'יו.." הוא מלמל מגרד בראשו, "הו מייק, זה טום שסיפרתי לך עליו.." היא פנתה לגבר שעמד לצידה, "אז זה טום?" הוא צחק והתקרב לעברו "איזה כבוד יש לי לפגוש כאן בקנטון את טום פלטצ'ר האגדי?" הוא חייך אל טום ולחץ את ידו "אה.. אתם מכירים?" היא מלמלה והביטה בו "אני מניח שאותי הוא לא מכיר, אבל איך אפשר שלא להכיר את טום ואת חבורתו המפורסמת שעומדת מאחוריו, או במילים אחרות את מקפליי" הוא צחק "מה..?" היא עמדה בפה פעור כשדאגי הארי ודני עמדו מאחור ועשו לה שלום "א..אתם מקפליי?" היא עמדה שם בפה פעור לא מורידה את מבטה מטום, "בפעם האחרונה שבדקתי..כן.." טום מלמל בין המבט הנוקב שלו ברצפה, "אוקי.. נראה שממחר בערב, אני הולכת להצטרף אליכם לטור..?" היא מלמלה עדיין בשוק, "מה?" טום הרים את מבטו אליה, "א..אני מפיקה של איזה תוכנית ש..אמורה להיות עליכם.." היא מלמלה "הוא תודה לאל זו את!" התקרבתי אליה ותפסתי לה בכתף, "הו... מי את?" היא מלמלה אליי, "אני אמנדה.. ה..צלמת" חייכתי אליה, "הוו.. אז את אמנדה!!" היא צחקה וחיבקה אותי "אמורה להיות לנו פגישה בעוד שלוש שעות," היא צחקה והצביעה על שעונה  "טוב, אני חושב שאני ילך עכשיו" טום אמר והביט בי, הבנתי אותו, " כן אנחנו ממהרים.." מלמלתי "היה נחמד לראות אתכם כאן!" היא צחקה ומלמלה והגבר שהיה איתה התקרב אלי נשק לי בלחי ואמר "היה נחמד לפגוש אותך" והתרחק משם. זה היה מוזר, כל הדרך חזרה לאוטובוס טום שתק, "אנחנו צריכים לעשות שיחה קטנה" לחשתי לו באוזן כשהגענו לאוטובוס, כולם עלו ואנחנו נשארנו לשבת על הספסל בחוץ ואז גם דאגי הגיע ולא היה נעים לגרש אותו, "איך היא עשתה לי את זה?" טום מלמל ובעט עם רגלו בחצץ שהיה מונח מתחת לספסל, "אתה יודע מה זה מזכיר לי?" טום פנה אל דאגי ודאגי הרים את מבטו אליו. "Went out with the guys and before my eyes there was this girl she looked so fine" 

טום התחיל לשיר ודאגי הסתכל עליו, אני רק הבטתי בהם במבט תוהה,

"לא,לא, רגע הסולו" דאגי הביט בו ותופף עם ידיו תיפוף מהיר כשטום עשה כאילו הוא מנגן בגיטרה ושר מנגינה מוזרה, חבל שאין לי פה את המצלמה

"But 3 days later Went round to see her But she was with another guy"

דאגי  התחיל לשיר פתאום, וטום המשיך אותו

"תקשיבו.. אנחנו מצלמים לשיר הזה קליפ" אמרתי וקמתי לכיוון האוטובוס.

עוד שעתיים הפגישה עם ג'יו.. אני מרחמת על טום.. טוב זה לא לעכשיו,

"אמנדה!" דאגי קרא כשהוא עלה לאוטובוס, הרמתי את מבטי אליו, "זוכרת את ההתערבות?" הוא פנה אליי "איך אפשר לשכוח?" מלמלתי, "בואי, תנסי לנגן קצת!" הוא קרא והוציא את הבס האקוסטית שלו, הוא הושיט לי אותה והנחתי אותה עליי, "את מחזיקה אותה הפוך!" הוא קרא וצחקתי,  "אופס!" הפכתי אותה לצד השני, "תראי זה תמיד הולך כשהטון הנמוך למעלה והגבוהה למטה" הוא פרט על המיתר הרביעי ועל הראשון, מראה את לי ההבדל בצלילים שלהם, "מגניב!" חייכתי ואחזתי את צוואר הבס בידי, "אוקי תסתכלי, עכשיו את מניחה את האצבע על המיתר הרביעי בסריג ראשון" הוא הצביע על הסריג הראשון,הנחתי את האצבע שם, "ועכשיו את פורטת עם האצבעות", "כן זה ראיתי איך עושים" מלמלתי והתחלתי לפרוט עם שתי האצבעות "קוראים לזה ריחוף" דאגי אמר והדגים עם האצבעות שלו, "תפרטי בקצב הזה.." דאגי אמר ותופף עם ידיו על בכיו, "עכשיו, תשתמשי באמה שלך בשביל לזוז לעוד תו," הוא הראה לי איך ועשיתי כמוהו, "אוקי, עכשיו תתחילי לזוז על הצוואר בצורה חופשית" הוא הראה לי איך, ועשיתי כמוהו, "אוקי בואי אני יראה לך איזה שיר תנגני," הוא לקח ממני את הגיטרה והתחיל לנגן,  זה היה משהו לא קל, ולא קשה, עולה סולם, יורד סולם, לבסוף הוא סיים לנגן והושיט את הגיטרה אליי, "אוקי פשוט תעלי ותרדי עם כל האצבעות" הוא אמר וניסיתי לעשות מה שהוא אמר, פאק למה הכנסתי את עצמי.. "איה..כואבת לי האצבע" עשיתי פרצוף בוכה, "לא נורא, עד הדייט שלנו זה יעבור" הוא חייך חיוך זדוני "תמשיך לחלום!" חזרתי לנגן.. או לפחות לנסות לעשות את זה..

זו הפעם החמישית בערך שאני רואה אותם מנגנים את השיר הזה.. איך קוראים לו? אה כן,

'too close for comfort'

זה נראה כל כך מטיש לנגן בגיטרה או בתופים.. איך לעזאזל יש להם כוח כל פעם שוב ושוב ושוב?

טוב, בעצם אני חושבת שהרבה יותר מטיש זה לראות אותם מנגנים את אותו השיר חמש פעמים ברצף.

"Was I too close for comfort ,You're pushing me out ,When I wanted in""

מצאתי את עצמי כבר ממלמלת ביחד עם דני שורות מהשיר, זה עצוב.

"אמנדה?" טום קרא לי כשהם סיימו לנגן

הרמתי את מבטי מהמצלמה

"איך זה נשמע?" הוא שאל

"יפה!" מלמלתי

"טוב בואו נעבור לשיר אחר, הלכו לי הידיים מ Em7*

יש לי זרת קטנה!" דאגי אמר וצחק.
Room On The Third Floor "בואו נעבוד על  

אנחנו תמיד מסתבכים איתו במעברים בין הבית לפזמון" דני אמר והזיז את הקאפו לסריג השלישי.

סוף סוף שיר אחר! מלמלתי והדלקתי את המצלמה מכוונת אותה אליהם

הם כמעט סיימו לנגן את השיר כשפתאום טום התבלבל במילים דני שכח את האקורדים ודאגי נפל מהבמה

"אתם כל כך כישלון" הארי צעק מאחורה ואני התפקעתי מצחוק

"זה כל כך הולך להיכנס לתוכנית!" צחקתי וכיביתי את המצלמה

"בוא דאגי, נשים לך קרח" קמתי ועזרתי לו לקום

"זה כואב!" הוא מלמל בזמן שיצאנו משם.

ישבתי איתו על הכורסאות בכניסה בזמן שהוא הניח קרח על הרגל,

"תגידי לא משעמם לך איתנו?"

"מה זאת אומרת?" מלמלתי אליו

"את יודעת, לשמוע את אותו השיר שמונים פעם,"

הוא צחק

"מה? משעמם..? אמ.. לא!" גמגמתי

"עם השטויות שלכם לא משעמם אף פעם" מלמלתי, פיו, הוצאתי את עצמי מזה.

"אה" הוא צחק.

"אמנדה, אפשר לצלם אותך?" הוא פתאום הסתכל עליי ובהיתי בו בעיניים גדולות

"לא..! אני לא פוטוגנית!" החזקתי את המצלמה חזק בידיים שלי,

"נו, מקסימום תמחקי!" הוא חייך אלי את החיוך החמוד הזה שלו

"נו טוב, איך אפשר לסרב לחיוך שלך!" צחקתי והושטתי לו את המצלמה,

"תראה, אתה לוחץ כאן" הראיתי לו את הכפתור והתרחקתי טיפה,

"תגידי דאגי הסקסיי" הוא אמר וצחקתי

"דאגי הסקסי!" אמרתי וחייכתי, פאק הוא באמת סקסי.

"פשש! איזה צלם אני ואיזה דוגמנית יש לי!" הוא קרא והושיט את המצלמה אליי,

"כן דאגי, רק פעם הבאה תנסה שמי שאתה מצלם אותו יהיה באמצע התמונה ולא בקצה. ותנסה גם לא לזוז באמצע, כי התמונה יוצאת מטושטשת" צחקתי וכיביתי את המצלמה.

"זו הטקסטורה של האור טישטשה את התמונה!" הוא קרא בעודו מרים את ראשו.

"דאגי, לאור אין טקסטורה" צחקתי

"טוב נו נראה אותך מנגנת בבס!"הוא צחק

"אם תלמד אותי אני יצליח" חייכתי

"אני מריח פה התערבות!" דאגי הושיט אליי את ידו ועשה כאילו הוא מרחרח כמו כלב.

צחקתי ולחצתי לו את היד,

"מיסטר זרת קטנה!" חייכתי אליו וצחקתי,

"שקט, שקט כריסמס" הוא מלמל

"ד"א, למה קראתם לי כריסמס?"

"זה היה רעיון של דני, בגלל שקוראים לך אמנדה לוסי קלאוס.."

הבטתי בו במבט שואל..

"נוו.. קלאוס, סנטה קלאוס.. כריסמס!" הוא חייך והתפקע מצחוק

"אתם באמת חייבים טיפול פסיכולוגי!" צחקתי והבאתי לו כאפה קטנה בראשו.

"זה כאב!" הוא מלמל

"כשתפסיד בהתערבות זה יכאב יותר!" צחקתי

"רגע על מה מתערבים?" הוא שתק לרגע והביט בי, לאט, לאט חיוך עלה על פניו

"דאגי! מה אתה חושב?!" כעסתי

"אם את מפסידה יש לך דייט איתי!" הוא חייך בזדוניות. פאק אני חושבת שאני יפסיד בכוונה.

"אם אתה מפסיד.." עצרתי לרגע, חושבת על משהו רע באמת.

"אתה מתלבש באמצע הופעה בשמלה ועושה ריקוד סקסי על דני!" סיימתי לדבר והתפקעתי מצחוק, דאגי החמיץ את פניו,

"אני ינצח בכל מקרה!" הוא פסק ולחץ לי את היד,

"הרגל עוד כואבת?" עצרתי לרגע ושאלתי אותו

"כבר הרבה פחות, בואי נחזור לחזרה!" הוי לא שוב.

נכנסו שוב לחדר האקוסטי,

"איך הרגל?" הארי שאל את דאגי

"יותר טוב, המשכתם לנגן כשלא הייתי פה?" דאגי ענה

"לא, כי טום לא הפסיק לחפור על ג'יו!" הארי זרק את מקל התיפוף שלו ופגע בטום, שישב בקצה הבמה עם חיוך חולמני

"אחח, זה כאב!" הוא צעק לפתע

"אתם סתם מקנאים בו.!" צחקתי

"טוב, מה מנגנים?" הפעם דני זה שלהפתעתי יצא בוגר ולא התערב בריב המטומטם.

""memory lane!

דאגי קרא, "אנחנו כל כך מכניסים אותו לטור!"

"רעיון טוב," טום קרא ונעמד. מניח על עצמו את הגיטרה, כיוונתי את המצלמה והפעלתי אותה

הם התחילו לנגן, המנגינה הייתה כל כך יפה, נשארתי מביטה בהם במבט נדהם,

טום התחיל לשיר

" Two years away, got back today"

הם כולם היו כל כך מורכזים ואני ביחד איתם, השיר היה כל כך יפה, הוא כמעט נגמר כשהיה קטע ממש חזק שכל אחד עשה משהו אחר וזה השתלב כל כך יפה ביחד

 ואז אחרי הקטע הממש חזק פתאום הם עצרו וניגנו מאוד שקט ומינורי, דני התחיל לשיר

" Down Memory Lane, We're here again, Back to the days, And I'll remember you always, So much has changed, But it feels like yesterday… "

ואז הם עצרו פתאום ואחרי כמה שניות

דני טום ודאגי צעקו ביחד
" Down Memory Lane"

והשיר נגמר, נשארתי מולם בהלם, כיביתי את המצלמה.

"אוף זייפתי בסוף!" טום התעצבן.

"לא שמעו שזייפת!" דני קרא לו, אני עדיין נשארתי מולם בהלם

"אמנדה? הכל בסדר?" דאגי קרא לי

"זה.. היה מדהים!" אמרתי להם.. חייכתי לרגע,

"הייתם כל כך מורכזים בשיר!" נדהמתי ומחאתי כפיים בהתלהבות.

פלטצ'ר נכנס לחדר בהתלהבות

"בנים! שמעו את זה עד בחוץ!. כל הכבוד!" הוא התקרב ונתן כיף לכל אחד מהם,

לאחר מכן הוא התקרב אליי ולחש לי באוזן "תקשיבי צאי איתם לקנטון פארק, תצלמי אותם קצת למגזין שעושה עליהם כתבה מחר"

"אין בעיה!" חייכתי אליו וקמתי למתוח את השרירים.

"יאללה בנים לכו עם אמנדה!" פלטצ'ר קרא ויצא מהחדר.

"ללכת לאן?" הם אמרו ביחד.

"תחזרו לאוטובוסים, תחליפו בגדים כי אתם מזיעים כמו...חמורים, תתארגנו ואנחנו הולכים להצטלם בקנטון פארק,"

"קנטון פארק!!" דאגי דילג בעליזות מהבמה והניח את הבס בתוך הקייס,

"יאללה בואו!" צחקתי ויצאתי מהחדר..