לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור על מקפליי. מה עוד יש להסביר? ^^

Avatarכינוי: 

בת: 28

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

picture of memory -8 Happy purim


בוקר טוב..! (:
נחשו מה? אני עדיין חולה. 
ככה יצא שגם את המפגש הזה פספסתי, |:
בכל מקרה, לחלקכם שעכשיו בת"א, מקווה שאתם נהנים וועושים מאמצים בשביל מקפלי שלנו ^^..
בכל מקרה, לחלקכם שבבית עכשיו, או או שיחזרו יותר מאוחר ויקראו,
אני מעלה פרק היום, 

בלי יותר מידי חפירות! פורים שמח (:
(ומצטערת שהסיפור די חופר, הוא עוד לא נכנס לעיקרון הפואנטה שלו..)

פרק-8

הגענו חמשתנו לפארק,

טום לבוש בג'ינס בהיר וחולצה צהובה, דאני בחולצת פיקניק ירוקה עם פסים אפורים וג'ינס כהה, דאגי בחולצה עם הדפס של Hurly  ומכנסי גולשים, והארי בחולצה כחולה וג'ינס שחור.

דאגי עמד, מתבונן בכל המתקנים, איך שהכל השתנה ועם זאת גם נשאר אותו דבר,

"לאן?" פניתי אל הבנים

"אל הנדנדות!" דאגי קרא ומיהר לתפוס לו מושב

"בדיוק כמו אז!" דאגי אחז בהתרגשות בעמוד שמחזיק את הנדנדה עליו הייה כתוב  דאגי+ ליסה לנצח

הבטתי על העמוד במבט שואל ודאגי הסתיר את הכיתוב, "כנראה שלנצח לא נשארנו" הוא גיחך והתיישב על הנדנדה,  התרחקתי מעט מכוונת את המצלמה לכיוונו של דאגי, הפוקוס על פניו וכל השאר מטושטש, דאגי חייך שוב את החיוך התמים שלו, צילמתי, שיערו הבלונדיני התעופף לכל עבר מהרוח שיצר בזמן שהתנדנד, "תראי לי!" הוא קרא, הצגתי לו את  התמונה על המסך של המצלמה, הוא רק חייך חיוך משביע רצון ולא אמר מילה, רק חזר להתנדנד.

"דני!" קראתי לו, הוא ישב והביט בפארק הגדול בזמן שהוא ישב על הדשא הירוק שהשתלב עם חולצתו "זמן לתמונה!" קראתי והוא הביט אליי את חיוכו הממיס "צלמי לפני שייהרס לי המחליק!" הוא העביר יד בשיערו המוחלק והביט אלי "לא יקרה כלום אם הוא ייהרס!" צחקתי וצילמתי, " איזה יצור פוטוגני" מלמלתי כשהתרחקתי משם. "זמן להארי!" קראתי כשהוא טיפס בסולם והתקדם לכיוון המגלשה כשהוא כמעט דפק את ראשו בקצה של הפתח "כשהייתי ילד זה היה הרבה יותר פשוט!" הוא קרא ודחס עצמו למגלשה האדומה "חייך!" קראתי אליו והוא חשף שורת שיניים לבנות, "איך יצא?" הוא קרא בעודו מתגלש למטה "גורג'ס!" עניתי לו בקול גיי והלכתי לחפש את טום.

"טום... טום איפה אתה?" קראתי בעודי מסתובבת בפארק

"טומיק, טומיק, צא החוצה דאגי והארי יתנו לך עוגה" שרתי לעצמי והתפקעתי מצחוק, "איזה עוגה? כי אם זה שוקולד אז לא" הוא קרא מאחורי הסתובבתי וצחקתי "הנה אתה!" דחפתי אותו קלות אחורה, "בוא! עושים תמונה" קראתי לו והוא בא אחריי לכיוון שבי האבנים הלבנות המובילות לכיוון ביציאה מהפארק

הוא עמד והצטלם על רקע הבניינים הגבוהים של אזור קנטון, "את יודעת?.. לפעמים ליד כל הבניינים הגבוהים האלה? אני מרגיש קטן כל כך, ולמרות זאת, לפעמים הדברים הכי הקנטים בחיים גורמים לך להרגיש הרבה יותר גדול מכל בניין או מגדל ענק שקיים בעולם," טום מלמל בזמן שהוא מביט לעבר הבניינים הגדולים "אתה כל כך חייך לכתוב את זה.." מלמלתי מחייכת

"בוא צריך לצלם את כולכם ביחד!" צחקתי והתקדמתי שלושת הבנים ישבו על המגלשה לפי הסדר, הארי אחריו טום דני ואז דאגי, "זה כל כך נראה כאילו שאתם תוקעים אחד את השני בתחת!" קראתי והרמתי את מצלמה לכיוונם "הו תודה לך אמנדה, יפה מצידך!" דני נענע את ראשו וצחק "תגידו- גייז!" אמרתי ונשפכתי מצחוק  וכך גם הבנים,  "יאללה בואו לדשא!" קראתי והושטתי את ידי לדאגי בשביל לעזור לו לקום,  הבנים התיישבו על הדשא כשטום הבחין במשהו ולא היה מרוכז בי כשניסיתי לכוון את המצלמה אל הבנים, "אהה.. אני לא מאמין" טום מלמל והשפיל את מבטו, "רק הבוקר היינו בחד וכבר היא עם מישהו אחר.." הוא הניד את ראשו לשלילה " כולנו הבחנו בה, נערה צעירה שנראתה כמו מלאך אחזה בידה בגבר שנראה מבוגר ממנה בשנתיים  הם התקדמו בהמשך השביל כשלפתע היא נעצרה והתקדמה לכיוונינו,  טום התקדם לעברה וראשו מושפל, "היי טום!" היא צחקה וחיבקה אותו, "היי ג'יו.." הוא מלמל מגרד בראשו, "הו מייק, זה טום שסיפרתי לך עליו.." היא פנתה לגבר שעמד לצידה, "אז זה טום?" הוא צחק והתקרב לעברו "איזה כבוד יש לי לפגוש כאן בקנטון את טום פלטצ'ר האגדי?" הוא חייך אל טום ולחץ את ידו "אה.. אתם מכירים?" היא מלמלה והביטה בו "אני מניח שאותי הוא לא מכיר, אבל איך אפשר שלא להכיר את טום ואת חבורתו המפורסמת שעומדת מאחוריו, או במילים אחרות את מקפליי" הוא צחק "מה..?" היא עמדה בפה פעור כשדאגי הארי ודני עמדו מאחור ועשו לה שלום "א..אתם מקפליי?" היא עמדה שם בפה פעור לא מורידה את מבטה מטום, "בפעם האחרונה שבדקתי..כן.." טום מלמל בין המבט הנוקב שלו ברצפה, "אוקי.. נראה שממחר בערב, אני הולכת להצטרף אליכם לטור..?" היא מלמלה עדיין בשוק, "מה?" טום הרים את מבטו אליה, "א..אני מפיקה של איזה תוכנית ש..אמורה להיות עליכם.." היא מלמלה "הוא תודה לאל זו את!" התקרבתי אליה ותפסתי לה בכתף, "הו... מי את?" היא מלמלה אליי, "אני אמנדה.. ה..צלמת" חייכתי אליה, "הוו.. אז את אמנדה!!" היא צחקה וחיבקה אותי "אמורה להיות לנו פגישה בעוד שלוש שעות," היא צחקה והצביעה על שעונה  "טוב, אני חושב שאני ילך עכשיו" טום אמר והביט בי, הבנתי אותו, " כן אנחנו ממהרים.." מלמלתי "היה נחמד לראות אתכם כאן!" היא צחקה ומלמלה והגבר שהיה איתה התקרב אלי נשק לי בלחי ואמר "היה נחמד לפגוש אותך" והתרחק משם. זה היה מוזר, כל הדרך חזרה לאוטובוס טום שתק, "אנחנו צריכים לעשות שיחה קטנה" לחשתי לו באוזן כשהגענו לאוטובוס, כולם עלו ואנחנו נשארנו לשבת על הספסל בחוץ ואז גם דאגי הגיע ולא היה נעים לגרש אותו, "איך היא עשתה לי את זה?" טום מלמל ובעט עם רגלו בחצץ שהיה מונח מתחת לספסל, "אתה יודע מה זה מזכיר לי?" טום פנה אל דאגי ודאגי הרים את מבטו אליו. "Went out with the guys and before my eyes there was this girl she looked so fine" 

טום התחיל לשיר ודאגי הסתכל עליו, אני רק הבטתי בהם במבט תוהה,

"לא,לא, רגע הסולו" דאגי הביט בו ותופף עם ידיו תיפוף מהיר כשטום עשה כאילו הוא מנגן בגיטרה ושר מנגינה מוזרה, חבל שאין לי פה את המצלמה

"But 3 days later Went round to see her But she was with another guy"

דאגי  התחיל לשיר פתאום, וטום המשיך אותו

"And I said 'fine' But I never asked her why But since then loneliness has 
been a friend of mine"

"Dude its such a pity And I'm sorry that you lost that girl..."
" דאגי הביט בו  כשהם סיימו לשיר ורק הבטתי בהם המומה,

"תקשיבו.. אנחנו מצלמים לשיר הזה קליפ" אמרתי וקמתי לכיוון האוטובוס.

עוד שעתיים הפגישה עם ג'יו.. אני מרחמת על טום.. טוב זה לא לעכשיו,

"אמנדה!" דאגי קרא כשהוא עלה לאוטובוס, הרמתי את מבטי אליו, "זוכרת את ההתערבות?" הוא פנה אליי "איך אפשר לשכוח?" מלמלתי, "בואי, תנסי לנגן קצת!" הוא קרא והוציא את הבס האקוסטית שלו, הוא הושיט לי אותה והנחתי אותה עליי, "את מחזיקה אותה הפוך!" הוא קרא וצחקתי,  "אופס!" הפכתי אותה לצד השני, "תראי זה תמיד הולך כשהטון הנמוך למעלה והגבוהה למטה" הוא פרט על המיתר הרביעי ועל הראשון, מראה את לי ההבדל בצלילים שלהם, "מגניב!" חייכתי ואחזתי את צוואר הבס בידי, "אוקי תסתכלי, עכשיו את מניחה את האצבע על המיתר הרביעי בסריג ראשון" הוא הצביע על הסריג הראשון,הנחתי את האצבע שם, "ועכשיו את פורטת עם האצבעות", "כן זה ראיתי איך עושים" מלמלתי והתחלתי לפרוט עם שתי האצבעות "קוראים לזה ריחוף" דאגי אמר והדגים עם האצבעות שלו, "תפרטי בקצב הזה.." דאגי אמר ותופף עם ידיו על בכיו, "עכשיו, תשתמשי באמה שלך בשביל לזוז לעוד תו," הוא הראה לי איך ועשיתי כמוהו, "אוקי, עכשיו תתחילי לזוז על הצוואר בצורה חופשית" הוא הראה לי איך, ועשיתי כמוהו, "אוקי בואי אני יראה לך איזה שיר תנגני," הוא לקח ממני את הגיטרה והתחיל לנגן,  זה היה משהו לא קל, ולא קשה, עולה סולם, יורד סולם, לבסוף הוא סיים לנגן והושיט את הגיטרה אליי, "אוקי פשוט תעלי ותרדי עם כל האצבעות" הוא אמר וניסיתי לעשות מה שהוא אמר, פאק למה הכנסתי את עצמי.. "איה..כואבת לי האצבע" עשיתי פרצוף בוכה, "לא נורא, עד הדייט שלנו זה יעבור" הוא חייך חיוך זדוני "תמשיך לחלום!" חזרתי לנגן.. או לפחות לנסות לעשות את זה..

 

 


נכתב על ידי , 28/2/2010 11:14  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,516
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPicture of memory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Picture of memory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)