"אתה הולך להופעה היום בגני התערוכה? תהנה.. שמעתי שמדונה מעולה"
"לא לא.. אני הולך לMGMT"
"למי?!"
"לMGMT.. סוג של פריצת השנה בכל מדינה מתוקנת..."
"לא.. לא שמעתי.. ישראלים?"
"לא לא.. סתם להקה מצויינת שבוחרת לבוא בשיא ההצלחה ולא אחריה"
"וואלה.. יופי.. אני אחפש ביוטיוב"
(שיחה אופיינית לאתמול לפני ההופעה)
אז כן.. הם ללא ספק פריצת השנה בעולם - וגם אכזבה מהופעה לא תמנע ממני לקנות את הדיסק הבא שלהם (שהכיוון המוזיקלי שלא לא ברור ממש לאחר ההופעה האחרונה) - אבל MGMT נראו כמו צמד זקן שנמצא בסוף הקריירה שלו כשמעבר לכביש - דווקא זו המבוגרת ככל הנראה (לא הייתי - מדונה) נתנה הופעה כאילו רק אתמול עלתה לראשונה על הבמה.
אז ככה. MGMT הם ללא ספק צמד אנרגטי - ומה בעצם צריך יותר בשביל הופעה טובה מאשר להיות פורצי השנה בעולם כשסוג המוזיקה שלכם הוא רוק, אלקטרו, דאנס אינדי שמח - אבל איכשהו משהו התפקשש בדרך.
נתחיל מהדברים הטכנים הרעים של ההופעה אתמול בת"א, אלו שפחות קשורים לMGMT עצמם ויותר ל.. הטכנאים הרבים שהתרוצצו על הבמה לפני ההופעה וככל הנראה - לא ברור מה הם עשו חוץ מלהתרוצץ על הבמה.. הסאונד של MGMT בהופעה אתמול פשוט לא היה טוב.. מספיק לבקר ביותר משתי הופעות בשביל לדעת שכשיש אורגן, תופים ושתי גיטרות בהופעה חיה - הקהל צריך לשמוע את כל הכלים ולא בלאגן אחד שלם, הבאסים היו חזקים והעפילו יותר מדי על קולות השירה ועל הגיטריסט המצויין שמופיע עם הלהקה! (אחרי שראיתי כמה קטעי וידאו ביוטיוב וגם.. הצלחתי לסנן לאוזן סולו גיטרה או שניים.. עם סאונד יותר טוב רק הגיטרות יכולו להעיף את ההופעה מדרגה אחת למעלה). העניין הוא שעם הבאס החזק (מדי) והבלאנס הגרוע - מה שיכל לשמוע הקהל (שנשאר משולהב מן המעמד) זה בלאגן אחד גדול.
נמשיך מכאן אל הפינאלה (למרות שהוא צריך להגיע בסוף) - השיר האחרון - KIDS.. ללא ספק אחד הלהיטים המקפיצים שנשמר (ובצדק) אל אחרון ההדרנים - היה יכול להיות סיום מתוק להופעה הזו, גם אם שאר ההופעה הייתה טובה אבל לא מטריפה - אבל מה? פתאום את השיר הזה החליטה הלהקה לא לנגן - והאמת.. עם זה אין לי בעיה, דווקא בשיר האחרון יכל הצמד להתפנות עם המקרופונים לקהל ולקפוץ איתו ולהקפיץ אותו - אבל אז.. פתאום הבאסים יצאו מפרופורציות ולא יכולנו לשמוע כלום, באמצע השיר - נפלו הבאסים והשיר התנגן חצי דקה ללא באסים ובאמצע הפזמון שוב חזרו הבאסים לרמתם חסרת הפרופורציות - התוצאה - הטעם המתוק של הסוף הפך לסימני שאלה שריחפו בראשם של המוני מעריצים..
מעבר לכך.. כל התאורה שהייתה על הבמה ואף לא קשר אחד בין התאורה לשירים, למען "פליקר" שכוון לקהל שעזר להרים את השירים ב-3 או 4 שירים.. מצאתי את עצמי רואה תאורה כחולה שלא זזה, עומדת סטאטית עם להקה שלא קופצת.. ממש תיאטרון בובות עם סאונד גרוע - בשביל זה יכולתי לשמוע את האלבום בבית.
ואם אתם שואלים את עצמכם "מה זו הפלצנות הזאת ולמי איכפת מקצת ירידה באיכות הסאונד" - אז.. סאונד מוצלח היה גורם לקהל לקפוץ עוד חצי מטר למעלה, היה גורם לכולם לצאת בהרגשה מצויינת ולא בהרגשה של "נהנתי אבל.. זה לא היה צריך להיות יותר?".. או "באוטו בפול ווליום הם נשמעו יותר טוב".
ונגיד ונעזוב את הסאונד - בואו נלך לביצועים עצמם.
אני לא אוכל להגיד שהם אכזבו בכל הביצועים.. בהחלט קפצתי לפרקים.. אבל גם לפרקים שאלתי את עצמי "האם באמת יש להם כוח אלינו?"..
מכל זכרונותי.. אני יודע שבהופעה - האמן הוא לא בובה.. ויש לו יוכולת לזוז על הבמה.. אבל.. כשכל אחד לא זז צעד אחד קדימה או אחורה (שוב.. למעט הגיטריסט שאגר את כל האנרגיות בשביל כולם). מהצמד.. בחור אחד ישב על האורגן ולא הניד אףאף.. הסולן עם הגיטרה.. שכח שגיטרה זה לא משקולת ושאפשר קצת "לדבר עם הקהל".
את ההופעה בעצם.. נתן הקהל - שרצה שואו ועשה לעצמו שואו - בכל הזדמנות האנגר.. שהיה מלא, קפצו כולם, שרו עם (או בשביל) הלהקה.. צעקו ונהנו, העבירו כוסות מים ביניהם וקנו הרבה מים מינרלים (כשאת כל המים מינרלים לקחו בכניסה למתחם.. שחס וחלילה לא נזכה למי שתיה בחינם...).
אני לא יכול להגיד שלא נהנתי.. מאוד נהנתי. היה מעניין לשמוע דברים חדשים, אבל.. הייתי מצפה מלהקה שתביא פאן אחר להופעה - משהו שלא רואים באלבום, הייתי מצפה מלהקה שתסחוב איתה מעריצים בזכות ההופעות ולא בזכות סינגלים שנחרשים בגלגל"ץ.. הייתי מצפה מלהקה צעירה להיראות ולהישמע צעירה ולא לעמוד כמו פסלים מול קהל משולהב וקופצני..
בעיקר.. אני יכול להגיד שנהנתי.. אבל ציפיתי להרבה יותר.. וקיבלתי הרבה פחות..
חצי נחמה יכולים לקחת איתם MGMT.. ש.. גם AIR הצליחו לפקשש.. אז.. אם להם מותר.. אז.. אולי גם לMGMT..
וגם.. אנחנו רק אחרי דיסק אחד.. והם לא הגיעו לארץ הרבה אחרי הצלחתם - אז.. אני מקווה שהם עוד יפצו, יתקנו ויגיעו מחדש.. כמובן.. שמעריץ.. גם כשהוא נכווה.. כמו תסמונת האישה המוכה.. הוא חוזר לזרועות הלהקה שהוא אוהב לשמוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
