על חודו של קול

לפני שנתיים כששאלו אותי לא ידעתי מה לומר על העשור הזה, תהיתי מה בכלל הוא תרם לנו - האם הוא ייסתכם בתור העשור המייאש בהיסטוריה? ללא שום גיבור מוזיקלי סוחף? ובכן.. אני חושב שבסופו של דבר.. הוליד העשור הזה כמה דברים טובים וכמה דברים טובים אף יותר.. ובכן:

נגיעת סצינת ההופעות בעשור האחרון

1. סצינת ההופעות החיות והזמר המזרחי - הכוונה כאן היא לא להתייחס רק לזמר המזרחי.. אלא להופעות החיות בכלל - אם בשנות ה-90 ייזכרו לנו הופעות של מאיר אריאל, הופעת הפרידה של משינה ב-95, פסטיבלי אהבה בצמח ואסון ערד - ההופעות של העשור הקודם שייכנסו לדפי ההיסטוריה. אני שמח לומר שגם העשור הזה אפשר למצוא בין גמרים של כוכב נולד גם הופעות אמיתיות של זמרים אמיתיים.

אז נכון, שלמה ארצי המשיך להופיע בקיסריה - אבל זה יהיה קשור לסיכום חייה של מדינת ישראל בכל שנותיה ולא לשום עשור.. בעשור הזה אני נזכר בשתי הופעות ישראליות מרכזיות - הראשונה.. שתפסה את מקומה דווקא עם הזמן בזכות הביצועים זוהי ההופעה החיה של מוש בן ארי בו אירח את ברי סחרוף - ביצועי הלייב של מוש הפכו לשירים חדשים העומדים בפני עצמם. קריאת "גבירותי ורבותי.. ברי סחרוף!!!" בפול ווליום בכל מערכת ניידת יגרום לסובבים להצטמרר לא פחות מאלו שהיו בהופעה עצמה.

בנוסף - בעשור הזה - די.וי.די הלייב של עברי לידר הפך בקיץ אחד לפני מספר שנים לדי.וי.די הנמכר ביותר של הופעה חיה - ובצדק - עברי לידר נתן לנו בעשור הזה את סיבוב הופעות הקיץ המתוקתק וזה המקביל ביותר להופעות שאנחנו מנסים לזכות אליהם מעבר לים - השקעת הניאונים על הבמה, הביצועים האנרגטים ושילוב הופעת פופ עם נגיעות של הופעת רוק הפכו את ההופעה ובצדק לאחת ההופעות החשובות של העשור.

ההופעה השלישית פותחת את המחלקה האלמותית שנקראת קיסריה - לפני שניכנס לעניין הזמר המזרחי, מעבר לעידן רייכל - אולי פרוייקט העשור - שמצא את מקומו הראוי בקיסריה בשנתיים האחרונות - דווקא ההופעה שאני חושב שראוי לציין זו 'אוטוביוגרפיה' של כנסיית השכל - שהייתה הופעה יוצאת דופן, מרגשת ומרשימה שמתלבשת כמו כפפה. גם משינה (עם כל ביקורת הקאמבק) נתנה שואו שייכנס לעשרת ההופעות של העשור (כשהופעת הפרידה נכנסה לעשרת ההופעות של העשור הקודם).

ולנושא הזמר המזרחי - אני חייב לציין שאינני חביב המוזיקה של אייל גולן קובי פרץ שרית חדד או האחרים בז'אנר ואני לא שומע כלל מוזיקה מזרחית.. למען האמת אני מעביר את התחנה ברגע שאני כן שומע - אבל הדבר הטוב של העשור היה המעבר הפלורליסטי במדינה הזו של אלו שאינם שומעים מוזיקה מזרחית - המעבר הפלורליסטי הזה לא הגיע מאותם אלו שנגועים בגזענות (הרי שרק השנה הייתה כתבה גזענית כנגד הזמר המזרחי בקיסריה) אלא בגלל הזמרים המזחריים שהחליטו להפסיק להתבייש, להפסיק להרגיש נחותים כפי שציפו מהם אלו שסולדים מהמוזיקה שלהם. הם החליטו ללכת למקומות כמו קיסריה וגילו - שבצורה ברורה - הקהל שלהם רק חיכה שיגיעו לכל מחוז ושיגדילו את במותיהם - וכך.. הם הפכו לאחד משיאי העשור במילוי המהיר של הופעות אחר הופעות בקיסריה, של נסיעות בכל רחבי הארץ ולא רק במועדוני המוזיקה המזרחית.. אם ימשיכו כך - אולי בעשור הבא יוריד גם הרדיו את האפליה המוזיקלית שלו ויאזן את השמעת השירים המזרחיים ברדיו לקהל הצופים אשר רוצה אותה (ואני לא אומר להפוך את גלגל"צ למזרחי או את רשת ג' - חשוב לציין שאין ולא צריכה להיות מלחמה בין ז'אנרים - אבל צריך להיות איזון שאין היום).

עוד אני רוצה לציין בקצרה את המובן מאליו - ברי סחרוף - שפשוט המשיך גם בעשור הזה להיות רוקסן נייד, להיות דינוזאור מוזיקה מוצדק והמשיך להופיע במגוון רחב של הופעות (אקוסטיות, חשמליות, רוקיסטיות ובדוואטים גיטריסטים מרהיבים) - זהו זמר הרוק האמיתי הגדול ביותר שהיה כאן והוא כל פעם מוכיח מחדש בהופעות של 3 שעות שמתישות מאבדן של אנרגיה וריבוי של אדרנלין את קהל מעריציו שסופרים בעשרות ידיים את כמות ההופעות שהם הלכו אליהם.

מכאן אני רוצה לציין את הבחור הצעיר והאנרגטי של החלק השני של העשור ששיאו עוד לפניו - זה אסף אבידן ולהקתו המוג'וז - שעליו יש לדבר מעבר לתחום ההופעות אבל אי אפשר שלא לציין את הרוק אנד רול, הבלוז, הגרוב וההופעה המרשימה של הזמר הזה - שכדאי שאנשים ירוצו לראות אותו מופיע כי תוך עשור - סביר שתשמעו עליו בעיקר בטקס פרסי MTV, הוא יגיע פעם בשנה ובעתיד עוד ימלא את פארק הירקון.

ולסיום - סיום מתוק.. השנה שהצילה לנו את עשור הביטולים הגדול - שנת 2009 וקיץ ההופעות הגדול - מדונה הייתה ההייפ הגדול, אבל לאונרד כהן, MGMT, ליידי גאגא, מוריסי, כריס קורנל, פיית' נו מור, דרים סיט'ר, בלק אייד פיז, נברמור ועוד- כל אלו שנחתו פה במהלך העשור - הפכו את את השנה האחרונה, את העשור הזה, למבורך ביותר בכל הנוגע למוזיקה מן העולם.