למה אתם צועדים? זה לא שיש מצעד לסטרייטים!
ובכן.. קודם כל תוספת לטקסט שנכתב שנה שעברה:
משהו קרה שנה שעברה, לאחר חודש הגאווה בשנה שעברה.. השתנו כל כך הרבה דברים בהתייחסות שלי לנטיות המיניות, וכל הדברים אשר השתנו הגבירו את הצורך להסביר לכלל האוכלוסיה את החשיבות בסובלנות, בקבלת האחר - בנסיון להבין את העקרון שאנחנו כולנו שונים אבל צריכים להכיר בזכות של כל אחד לחיות במרחב המחייה שלו בנוחות. גל האלימות (ולא רק מול קהילת הלהט"ב - אלא הצונמי האלים של השנה האחרונה בכלל) הזה פשוט מעלה תסכול לגבי האפשרות של כל אחד לבטא את עצמו ולחיות בתור עצמו במדינה הזו מבלי לחשוש מדקירה, מכות, קללות וגידופים.
אבל ההתמקדות שלי, ההלם הגדול היה מהפיגוע בבר-נוער בשנה שעברה (שנעשה ע"י אותו רוצח שעוד לא נעצר עד היום). הפיגוע בלב ת"א היה הסטונוול המקומי שלנו - ולמרות מילות העידוד מנשיא המדינה, ראש הממשלה ועוד רבים שחיבקו (קצת מאוחר מדי - את מילות השנאה שבאו לפני הרצח הם לא ניסו להשתיק) - רק גרמו לי לחשוב שוב ושוב כמה חשובה הדרך אל שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב במדינה.
דעתי היא כי בורות היא הדבר הרע ביותר המסתובב בקרבנו, בכל נושא בכלל ובנושא ההומופוביה בפרט. אקווה שאת חשבון הנפש שעשו רבים לאחר הרצח בבר-נוער לא שכח אף אחד.
במשך שנים לא ידעתי לענות על השאלה הזאת, למה אנחנו צועדים.. הייתי בעד אבל לא ממש הבנתי כמו רבים מה העקרון הזה של מצעד הגאווה, מה נותנת העובדה שבת"א.. שמקבלת את כולם גם ככה.. צועדים להם עשרות אלפי לה"טבים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי סקסואלים) בלבוש מינימאלי. - לא הבנתי למה צועדים דווקא בירושלים.. העיר הכי קדושה בעולם - למה מחליטים כל שנה שוב ושוב לצעוד ו'לפגוע ברגשות הדתיים
ובכן.. עברו השנים ופתאום הפכתי להיות הצד שמסביר במקום הצד השואל..
אז למה לעזאזל ההומואים צועדים ברחובות? ולמה לעזאזל אנחנו קוראים לזה מצעד הגאווה?
ובכן - הגאווה - באה מהמקום ההפוך לבושה - עד 1988 היה בכלל עוד חוק כנגד משכב זכר, ההתייחסות בישראל לקהילה הייתה בכך שצריך להחביא את זה ולהתבייש בזה.. עד 1998 בכלל לא צעדו ברחובות (גם לא בת"א), ב-1995 כאשר נראה בפריימטיים בפעם הראשונה בסדרה פלורנטין זוג גברים מתנשקים (לא מתמזמזים.. מתנשקים לשנייה וזהו - הדבר לווה במכתבים וטלפונים זועמים לרשות השנייה)- והמצעד הראשון ב-98 היה מלווה בהרבה התנגדויות, קללות ברחוב והוא היה רחוק מהמראה שלו היום, אך נראה (אמנם לא רק אבל גם) המצעד עזר לציבור התל אביבי להתרגל ולקבל – היום המצעד בת"א לדוגמה.. מלווה בכמות נכבדת של סטרייטים אשר באים לשמוח ולתמוך.
מצעד הגאווה נועד לחסל את הבושה. מצעדי הגאווה אלה כמה השעות שלנו, פעם בשנה, להגיד שאנחנו לא מתביישים, להבהיר לציבור הרחב שהמאבק שלנו לזכויות לא נגמר ושהשוויון עוד לא כאן, שאנחנו לא מחביאים, אנחנו לא רואים את ה'בעיה' שכל כך הרבה אנשים רואים בנו ואנחנו לא נחזור לאחור וניכנס לארון שוב כפי שהיה בעבר..
אבל מה 'לצעוד' ייתן? זה רק יוצר סלידה! זה יותר מגעיל אותי מאשר גורם לי לקבל אתכם יותר..
ובכן.. קודם כל.. ההתנגדות המוזרה למצעד לא מוסברת ממש, גם אם לבן אדם כזה או אחר אין שום חיבור למצעד, לא אמורה להיות סיבה שבגללה הוא יתנגד אל המצעד, אני לא מתחבר לתימניאדה או לחגיגות מימונה או מצעד האהבה ברחובות אבל.. אני לא רואה סיבה או זכות להתנגד.. גם אם נגיד הייתי חושב שאלפי האנשים שממלאים את גן סאקר ביום העצמאות עם כרס עבה והרבה עשן מפריעים לי – אני מודע לזכותם המלאה להיות שם.. הרי זה לא ענייני איפה הם ינפנפו ביום העצמאות. כך.. גם מי שהמצעד אינו עניינו איננו צריך להתנגד או להילחץ כאילו המצעד בא לצעוק עליו – גם אם לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי סקסואלים הם לא לרוחך.. אז קודם כל – כשאתה לא מגיע למצעד ויושב בבית – מה איכפת לך? איך זה פוגע או מפריע לך שאנחנו צועדים? מה מגעיל אותך כל כך במחשבה שאנחנו צועדים? ואם בכל זאת זה מפריע.. אתה צריך לשאול את עצמך – איפה נעצרת? הרי שהבעיה לא אצלנו, אנחנו לא סובלים מהנטיות שלנו, אנחנו לא רוצים לשנות אף אחד אחר ואנחנו לא רוצים שישנו אותנו – אם אתה לא מצליח להבין את זה.. אז כנראה שהבעיה היא אצלך...
מעבר לכך.. המצעד בת"א הוא חגיגה מלאה בשמחה - שכיום, לאחר יותר מ-10 שנים הפך למצעד אליו באים גם סטרייטים מכל הארץ, הורים שבאים לתמוך בילדיהם, תיירים רבים ועוד הרבה תושבים בת"א שנהנים מיום של חגיגות ומסיבות - דבר שמאפיין את ת"א ומוסיף לה צבע..
בנוסף.. אחד התפקידים של המצעד הוא לחזק את הנערים המגלים את נטיותיהם ומתקשים לקבל אותם בעיקר בגלל שהחברה שלהם מתקשה לקבל אותם. ישנם נערים רבים (וגם אני ועוד רבים בעברם) שעוברים שנים של פחד מעצם המחשבה על הנטיות שמתחילות לעלות לפני השטח והתחושה הבודדה והאוזן הקשבת שלא תהיה בשום מקום בסביבה הקרובה הם אחד הדברים היותר קשים בהתמודדות עם הגילוי של הנטיות המיניות. הרי כשעולות המחשבות – אלה הפעמים הראשונות אצל נער מתבגר שהוא לא יכול להתייעץ עם ההורים ולא עם החברים – מפני שעדיין – זהו לא הדבר הכי חיובי להתחיל לפתוח מול הסביבה הקרובה.. זה תיוג שאנשים פוחדים ממנו בגלל איך שרואה החברה מסביב את הנושא. אחד הדברים שהמצעד יוצר בכך שהוא מוצג שמח וחסר אותה בושה שהייתה בעבר – הוא שאותם נערים מרגישים שמותר להם לחקור את הנטיות שלהם, שהאוזן הקשבת שלהם נמצאת שם, שהם לא לבד ושההר שהם סוחבים עליהם לא כל כך גדול.. ועשרות אלפי אנשים צועדים ואומרים להם שהם לא לבד.
במקרים מסוימים הורים פוחדים שהילדים שלהם יתלבטו ובגלל אירועים כמו המצעד הם 'יהפכו' להומואים – ובכן.. לאותם הורים.. יש רק לומר.. תנסו לקבל את הילדים שלכם כפי שהם.. ואם הם מתלבטים.. נסו לא לעשות עניין, ככל שתתנו לילד שלכם להתמודד ולבחון את החיים שלו בצורה בריאה יותר.. הוא יגיע למסקנה שלו – אם הוא נמשך לגברים.. אז הוא כנראה הומו. אם הוא נמשך לנשים.. הוא כנראה סטרייט.. כנ"ל לגבי לסביות, דו מיניים וטרנסג'נדרים.
תסמכו על כך שמצעד הגאווה לא זה שיעורר משיכה מינית חדשה אצל מי שהיא לא קיימת ומעבר לכך.. תסמכו על כך שאם אתם תגידו לילד שלכם למי להימשך (במקרים מסוימים זה קורה) – אתם לא תצליחו להשפיע על המשיכה של הילד שלכם אם היא קיימת – אתם רק תדכאו אותו, תפרקו אותו ותבנו מסביבו חומה עבה שכאשר היא תתפרק – אולי אלה לא יהיו אתם שתהיו סביבו.. נסו לא להילחם בילד שלכם אלא פשוט לנסות להתמודד עם עצמכם בדרך לקבל ולהבין שההר הזה הוא לא כל כך נורא.
לצעוד ערומים ברחובות זה לא חינוכי.. לא למבוגרים.. לא לילדים.. לא להומואים ולא לסטרייטים!
ובכן..
הייתי מציע לאלו שאומרים את המשפטים הללו לבוא באמת למצעדים.. בכל שנה מוגשות תביעות מצד ש"ס לבטל את המצעד בטענה שקטינים נחשפים בו ל'עירום'.. אז.. קודם כל.. לאנשי ש"ס והעתירות. הייתי רוצה לחפש את אותן עתירות שהגשתם גם כנגד ערוץ 2.. ערוץ 10.. הכבלים.. והלוויין על כל פעם שנחשף חזה נשי או שהייתה סצנה מינית שאיננה מתאימה לכל הגילאים בשעות היום, אני רוצה לראות עוד מקומות שבהם הרגשתם צורך 'להגן על הציבור' חוץ מפעם בשנה בה אתם פתאום הופכים ל'שופר העם' ע"פ דעתכם.. אז.. בבקשה מכם – נסו שניה לכוון מחדש את המוסר הכפול ואת הפרופורציות שלכם ותתעסקו באמת בטובת העם ונסו לא לכפות עליו את דעותיכם הקיצוניות בנושא.
והדבר השני.. אנשים - אתם צריכים ללמוד לא להקשיב לכל תמונה בתקשורת.
גברים ללא חולצה זה לא דבר לא חינוכי, ו.. את זה אני לא צריך להסביר – הרי שכל גבר שהולך לים הולך ללא חולצה, גבר שמוריד חולצה בטלויזיה לא הופך את התוכנית לתוכנית עם תכנים למבוגרים. במצעד הגאווה אין שום עירום, איברי מין.. ואפילו לא חזה נשי... למען האמת.. כמעט וכל הצועדים נמצאים בלבוש מלא.. 5 האחוזים שאינם לובשים חולצה.. והאחוז שלובש מכנסיים קצרות מאוד בנוסף להיעדר החולצה הם בד"כ אלו שתופסים את עיניי הצלמים שבאים למצעד ולכן בטלוויזיה נראה הדבר כאילו כל ת"א עירומה דווקא ביום הזה.. אם וכאשר החולצות יורדות.. זה בדרך כלל בחוף הים ש.. שם.. נסו לבקר בכל הקיץ ותגלו עובדה מעניינת.. בכל יום רגיל.. כמות העירום בחופי הים בת"א גבוהה מזו שבמצעדי הגאווה..
מעבר לכך..
המצעד בירושלים (אליו נגיע עוד מעט) איננו כולל שום עירום, רק לבוש מלא..
אז ת"א שלכם.. הבנו.. אז למה לצעוד בשאר הארץ?
ובכן..
אז ככה.. קודם כל.. ת"א לא שלנו (וניסחתי את השאלה כך בגלל שכך היא הופנתה כלפי יותר מפעם ויותר מפעמיים).. ת"א היא של כולם - ויש לי חדשות.. גם שאר הארץ היא של כולם.. ירושלים היא לא רק של החרדים, ואילת לא שייכת לערסים.. וגם ת"א.. יש לה את בתי הכנסת שלה, את האופי הדתי שלה ועוד הרבה תושבים שהם לא הומואים או חלק מהביצה התל אביבית.. אז.. נבהיר את זה שלא כבשנו שום עיר ולא ניסינו, פשוט.. בתל אביב (וזה המצב המתוקן והנכון) יש קבלה גדולה יותר לקהילת הלהט"ב.
אז למה לצעוד בשאר הארץ?
ובכן.. כן.. בת"א הפתיחות היא גבוהה מאוד ללה"טבים - לכן המצעדים בת"א הפכו לחגיגה, מפני שאפקט ההפגנה הפך לאט לאט לפחות ופחות משמעותי והאפקט הנוכחי הוא קצת יותר לעשות שמח והרבה יותר לחזק את המעמד בהמשך הדרך לזכויות שוות ללה"טבים.
אבל.. הפתיחות שיש בת"א (שד"א.. היא איננה פתיחות מוחלטת) איננה קיימת בכל הארץ - ופשוט מי שלא חי את זה.. לא שם לב לזה.. וזה לא שמישהו ביקש אישור לקיים יחסי מין ברחובות.. גם לא להתמזמז.. אבל.. אין שום סיבה - ששני בחורים או בחורות מאותו המין שמחזיקים ידיים אמור להיות עניינו של מישהו.. אין שום סיבה שהומו ירגיש נוח בת"א אבל מחוצה לה הוא יצטרך להסתיר את עצמו - אין שום סיבה שהוא ירגיש בושה להיות עצמו, גם אם זה אומר להיות בן אדם קצת יותר נשי (והרשו לי לגלות – יש אנשים שבאופי שלהם הם מקללים הרבה, יש אנשים שבאופי שלהם הם שקטים, יש אנשים שהם צעקניים, יש אנשים שההתנהגות שלהם וולגרית יותר.. אין שום סיבה שלא תבינו שהתנהגות נשית היא לא 'תופעה' אלא.. אישיות של אנשים מסוימים בעלי התנהגות נשית יותר אינם צריכים להתנצל לכל המבטים המופנים כלפיהם ברחוב) וכמו שאף אחד לא אומר לערס להפסיק להיות ערס.. לפריק להפסיק להיות פריק.. אין סיבה שמישהו נשי או להט"בים בכלל יצטרכו לקבל קריאות גנאי בירושלים, אילת, ירוחם, טבריה, צפת או כל מקום אחר.
מעבר לכך – צריך לציין שמקרי אלימות כלפי לה"טבים ממשיכים בכל רחבי הארץ – גם בת"א – ותפקיד המצעדים הוא להפגין גם כנגד אותה אלימות שאיננה צריכה להתקבל בשום צורה שהיא.
אז צעדתם גם באילת וחיפה.. אז מה הקטע של המצעד בירושלים? דווקא?? בעיר הכי קדושה?!
ובכן..
ירושלים היא בירת ישראל.. ולכן היא אמורה לשרת את כל אזרחי מדינת ישראל, אם יש בה מובטלים אשר אינם מקבלים את זכויותיהם - זכותם להפגין על כך בירושלים ללא קשר לשום אופי כזה או אחר של העיר... אם יש נשים שאינן מקבלות את זכויותיהן.. זכותן גם להפגין גם כן.. ואם יש לה"טבים שאינם מקבלים זכויות שוות לציבור הסטרייט – אז ע"פ חוק.. וע"פ העקרונות של הדמוקרטיה - זכותם להפגין – בכל יום, בכל שעה ובכל רגע שבו תמשך האפליה על רקע נטיות מיניות בהיעדר הזכויות שיש לקהילת הלה"טבים – הרי ש.. אלו היסודות של הדמוקרטיה – ומי שקשה לו לקבל אותה.. מוזמן לקבל את עסקת החבילה של מדינה לא דמוקרטית ולבחור מה הוא מעדיף..
כמובן – מפני שאנחנו לא יכולים להפגין כל יום, אנחנו מפגינים פשוט פעם בשנה.. במצעד.
מעבר לכך.. מצעד הגאווה מעולם לא היה בכוונה לעבור במאה שערים.. הוא מעולם לא נועד לעשות 'דווקא', המאבק החרדי כנגד המצעד הוא לא דבר שאפשר להתפשר עליו – הרי שאותה קהילה חרדית – היא מראש זאת שמייצגת את הדעות ההפוכות לאלו של אנשי קהילת הלהט"בים שסה"כ שואפים לזכויות שוות במדינה. קהילת החרדים מיוצגת בכנסת ע"י ש"ס ומפלגות דתיות אחרות אשר הן אלו אשר המתנגדות העיקריות למתן הזכויות ללה"טבים ואם הדבר היה תלוי בהן, גם הזכויות הנוכחיות היו מתבטלות..
ירושלים מלאה בחילונים לא פחות מאשר בחרדים ולכל התחשבות יש גבול..
המצעד בירושלים איננו דומה כלל למצעד בת"א.
המצעד בירושלים מתקיים בלבוש מלא.. ללא מוזיקה רועשת.. הצלילים שנשמעים הם סיסמאות ללא שום תוכן אלים או מיני, להיפך.. המצעד מלא בשלטים וקריאות לסובלנות ופתיחות. המצעד עומד כהפגנה בנושא סובלנות ושוויון כללי מעבר לעניין הגאווה – או במילים אחרות.. אין שום הבדל בין המצעד בירושלים לכל הפגנה אחרת שלא מלווה בסלידה וניסיונות למניעתה – לכן אין שום סיבה לבטל את ההפגנה הזאת.
בכל מקרה... בשנים האחרונות נעשו ניסיוניות להגביל את הזכות להפגין בירושלים כדי למנוע את המצעד וכאן חשוב מאוד להזכיר לכולם – אנחנו חיים במדינה עם הרבה פנים, ואם היום ימנעו ממצעד הגאווה להתקיים, מחר יוכלו למנוע מאנשים אחרים לצעוד או להפגין.. בטענות שווא של פגיעה במישהו אחר.. הרי שאלו הטוענים שהומואים, לסביות או טרנסג'נדרים שצועדים ברחובות בהגנה על זכויותיהם פוגעים בהם.. הם אותם אנשים שעצם האדם נמשך לבן מינו מפריע לו - לבוא ולהגיד 'אנחנו לא נצעד.. סליחה שיצאנו מהבית עם דגל גאווה' שווה ערך ללהגיד 'מצטער שאני הומו.. פעם הבאה אני אחבק את החבר שלי אך ורק בחדרי חדרים כדי שאני חס וחלילה לא אפריע לאורח החיים הסטרייטי שלך ולא תראה.. חס וחלילה!! שני גברים מחזיקים ידיים או אפילו... אפילו!!! מתנשקים.. הרי שאם תראה שני גברים מתנשקים כל עולמך ייחרב.. ואם הבן שלך יראה את זה.. סביר שהוא ישר יגדל קרניים וזנב וינשק כל גבר שסביבו' - (וסליחה על ההתפרעות הצינית(
אז.. רגע.. פעם לא קיבלו אתכם.. אבל סה"כ.. המצב הרבה יותר טוב מבעבר.. אני רואה הומואים בכל פינה בטלויזיה אז.. למה אתם עדיין צועדים?
ועכשיו החלק הכי חשוב.. גם אם אתם אינכם מסכימים עם כך.. קהילת הלה"טבים איננה מקבלת היום את מלוא הזכויות שלה
זוג גברים או נשים אינם יכולים להתחתן בארץ ואינם מקבלים זכויות מלאות כמו זוג נשוי סטרייט - וזה לא שבגלל שאין חתונות מאותו המין או אין זוגות מאותו המין.. ישנם הרבה זוגות שחיים יחד שנים.. מקיימים משק בית זוגי.. כאשר אך ורק בגלל שהם בני אותו מין.. ההוצאות הכספיות שלהם אינן כמו של זוג נשוי (המקבל הטבות שונות).. כאשר אותם זוגות מקיימים בדיוק את אותן חובות אשר מקיימים זוגות סטרייטים (משלמים את אותם מיסים ומתגייסים לצבא).
בנוסף... מערימים קשיים לזוגות להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים להזכירכם) לאמץ ילדים.. וגם אם אינכם תומכים בכך.. זכות הקהילה ההומו-לסבית להפגין כנגד כך. הרי שמדובר בזכויות בסיסיות של אחוז רב מן אזרחי המדינה אשר אינם מקבלים זכויות שוות כמוכם.
מעבר לכך.. אמנם הפתיחות הציבורית לנושא טובה מבעבר.. אך הפתיחות לא שלמה.. ועל כן אנחנו מפגינים. לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי סקסואלים אינם יכולים ללכת בחופשיות ברחוב כפי שסטרייטים הולכים – זה לא שכשאנחנו יוצאים מהבית מחכה המון עם קלשונים – אבל.. אין שום סיבה שכמו שזוג סטרייט ילך יד ביד או מחובקים בבטחה ברחוב, לא יוכלו זוגות מבני אותו המין ללכת גם באותה צורה.. אין שום סיבה שטרנסג'נדרים יצטרכו להרגיש לא בנוח מאלימות מרובה המופנית כלפיהם.
ולא מדובר רק בציבור הרחב שחלקו לא מקבל את נושא הנטיות המיניות. רק לפני שנתיים החליטה מועצת הרשות השניה להורות לשדר פרסומת רק אחרי 22:00 בגלל שוט ובו נשיקה בין שני גברים - הצנזורה הזו מסתברת חשובה יותר לכולנו.. מסתבר ששני גברים שיתנשקו זה פסול אבל בטלנובלה המשודרת בצהריים זה בסדר גמור שילדים בני 10 יצפו בטלנובלות בסצינות של אונס, סקס ועוד'..
האופן המעוות שבו תופסת החברה בכלל את היחסים ההומו-לסבים פסול.. ועל כך אנחנו מפגינים.
אני מקווה שאם קראתם עד כאן.. התחדשו לכם כמה דברים וכשתקראו בעמוד האחורי בעיתון על המצעד בירושלים או בת"א, כשתקראו באינטרנט את הכותרות שמספקים הח"כים של ש"ס.. תבואו ממקום של ידע לאותן ידיעות.
מעבר לכך.. אני מקווה שאילו מכם שחשים גועל כשעולה הנושא הזה - תשבו ותחשבו שניה מאיפה באה הסלידה הזאת.. מה המקום שמאיים עליכם שבגללו יש לכם אנטי כל כך גדול.. ושתוכלו לזכור כשאתם שומעים כל כך הרבה דברים שליליים על המצעדים - תנסו להבין שבאמת.. שאנחנו לא מנסים לשנות אתכם, להפוך אתכם לחלק מהקהילה.. אנחנו פשוט לא רוצים שתנסו לשנות אותנו - ואנחנו רוצים לשאוף למה שכל אחד רוצה לשאוף בכל מקום בו הוא נמצא - להיות אזרח שווה במדינה בה הוא חי.
אם תרצו לדעת עוד.. ישנם קישורים פה למטה לכתבות בנושא.
טל רז
מהומות סטונוול - המהומות בניו יורק בסוף שנות ה-60 שהיוו את פתיחת המאבק לזכויות הומו-לסביים
הארווי מילק - איש הציבור ומנושאי המאבק החשובים לזכויות הומו-לסביות שנרצח בסוף שנות ה-70
על היסטוריית המעמד ההומוסקסואלים בישראל
כתבה בנושא מצעד הגאווה בירושלים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
