לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

story life


"היומן"

Avatarכינוי: 

בת: 30

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

פרק 22


אוקיי מספר התגובות שהיה בפרק הקודם היה עלוב! אני ממש לא רוצה להיות מהאלה שלא מעלים פרקים עד שאין תגובות אבל זה ממש מעציב! טוב מכווה שתאהבו את הפרק, בפרק הבא העלילה קצת הולכת רחוק אבל אחרי זה הכול יחזור להיות יותר נורמלי ><

פרק 22

"ביל מה קרה לה?" שאלתי מודאגת,

"איימי בבית?"

"לא"

"שיט, טוב קחי" הוא נתן לי עיתון בעברית,

"זה בעברית איך הבנת מה רשום?"

"אז זהו שלא הבנתי, הבאתי לך שתקראי, פשוט ראיתי פה תמונה של האקס של איימי אז רציתי שתיקראי לנו ותפרשי לנו" אמר,

"טוב בסדר" אמרתי ופתחתי את העיתון הסתכלתי על התמונה של גיא, כל כך התעצבנתי,

"אבריל? את קוראת?" ביל קטע לי את המחשבות,

"כן, כן, סליחה" בתחלתי לקרוא בלב "מה?!" צעקתי חזק,

"מה קרה? תספרי לנו" ביל אמר בלחץ,

" גיא מרלוך שברח לפני כמה ימים מהכלא ברח מהארץ, לא ידוע לאיפה, יש שמועות כי ברח לגרמניה, למשטרה אין תגובה"

"איך זה קרה?" שאל ביל הבנתי את המבט שלו, מבט מפוחד ועצבני משהו מוזר, טום נראה אדיש מבחוץ אבל ידעתי שמבפנים הוא מתפוצץ מלחץ ואני הייתי עם דמעות בעניים, דמעות של פחד, אבל יהיה טוב, ככה טום אמר, כך ניסיתי לעודד את עצמי, יהיה טוב, נכון?

"שלום" איימי נכנסה בשמחה הביתה,

"מה קרה?" שאלה אחרי שראתה את הפרצופים שלנו,

"איפה היית?" שאלתי, כל כך דאגתי לה,

"אמרתי לך בקניות"

"4 שעות!"

"התלבטתי בין הסבון הכחול לירוק" אמרה בחיוך מבויש,

"כל כך דאגנו לך"

"למה? מה קרה?" שאלה מבולבלת נתתי לה את העיתון, היא קראה את הכתבה, החיוך שלה נעלם בין רגע ושסיימה לקרוא העיתון נפל לה מהידיים, ונשארה עם פה פתוח.

"אל תדאגי יהיה בסדר" אמרתי ספק לה ספק לי,

צלצול נשמע בדלת,

"מחכה למישהו?" שאל אותי טום,

"לא" הלכתי לפתוח את הדלת,

"שלום אני מחברת הטלפון שכנים שלכם מהשכונה התלוננו שיש להם בעיות בקו אז אני עובר בכל השכונה לראות שהכול תקין"

"אממ.. כנס" אמרתי והראיתי לו איפה הטלפון שלנו,

"אוקיי אני רואה שהכול תקין פה, אני רק צריך לשאול אותך כמה שאלות" אמר במבט מוזר שלא הבנתי כל כך, מבט אפילו קצת מפחיד,

"כן, ברור שאל" התנהגתי בנימוס למרות החשדות בו,

"האם היה לך בעיה בטלפון בזמן האחרון?"

"לא"

"האם את בעלת הבית?"

"אממ.. זה מסובך, הבית שייך לסבתא שלי אבל היא נפטרה אז אני גרה פה"

"את גרה לבד?" לא הבנתי מה זה מעניין אותו אם אני גרה לבד או עם מישהו,

"אממ.. לא אני גרה עם חברה, אני אבריל והחברה איימי"

"מקום עבודה?"

"יוניסרבל"

"אוקיי תודה רבה, אם יש בעיות בקו תפנו אלינו" הוא נתן לי כרטיס ביקור,

ויצא מהבית, "מוזר" אמרתי,

"מי זה היה? ומה הוא רצה?" איימי שאלה אותי,

"איזה מישהו מחברת הטלפון",

"אה אוקיי" אמרה באדישות

"לא משהו לא בסדר, הוא אמר שאנשים התלוננו על בעיות בקו, אבל אף אחד לא התלונן בשכונה,  ובשביל מה הוא היה צריך לדעת איפה אני עובדת, ועם מי אני גרה"

"אוי עזבי את סתם פרנואידית בגלל שגיא השתחרר תחשדי בכל אחד" אמר טום,

"כן אתה צודק זה סתם בדמיון שלי" אמרתי בחיוך, אבל אני עדיין חשדתי.

 

 



נכתב על ידי , 13/4/2010 23:05  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



3,825
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstory life אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על story life ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)