ככה עבר הזמן עד הערב,
"טוב מאוחר ומחר יש חזרה" אמר ביל,
"אהמ מאוחר "טום עשה שיעול לא אמיתי הבנתי את הרמז,
"בסדר אתם יכולים להישאר לישון פה" אמרתי מגלגלת עניים.
ביל ואיימי עלו לחדר של איימי ואני וטום הלכנו לחדר שלי.
"ללילה טוב" אמרתי,
"מה לילה טוב? רק 21:00"
"קודם אמרת שמאוחר" אמרתי בחיוך,
"זה היה קודם" אמר בחיוך,
"טום שלא תחשוב על זה אפילו"
"למה?"
"ככה, כי אני לא רוצה, אני לא כמו המעריצות שלך, אם אתה רוצה שנהיה
ביחד אתה חייב להתחשב בי"
"בסדר, בינתיים לא".
הלכנו לישון האמת הייתי עייפה הייתי על סף שינה, אך אז הרגשתי יד חמה
מלטיפת אותי,
"אני אוהב אותך" שמעתי אותו אומר, לא עניתי רציתי שהוא יחשוב
שאני ישנה, חשבתי על זה, איך 3 מילים 'אני אוהב אותך' יכולות לשמח אותך גם במצב
הכי גרוע שיש, שלוש מילים שאם הן פרודות אין להם משמעות אבל שאתה מחבר אותם, זה
הופך למשמעות הכי חזקה שיש וכך נרדמתי, עם חיוך מאושר על הפנים.
"קדימה לקום" איימי נכנסה לחדר,
"עוד כמה דקות ביל" שמעתי את טום ממלמל,
"קראת לי ביל" איימי אמרה וזרקה עליו כרית לראש מה שהעיר אותו
לגמרי, אני גם התעוררתי, וקמתי.
"הפעם כך, שלא תשתמש במברשת שיניים שלי" נתתי לטום מברשת שיניים
חדשה.
ירדנו למטה ביל ואיימי היו מוחנים ונסענו לחזרה.
There's no real love in you"..."
דפיקה בדלת קטעה את החזרה,
פתאום נכנס אדם ממש מוכר לחדר,
"סליחה על ההפרעה אבל מי זאת איימי?" אותו איש שאל,
"אני" אמרה איימי,
"דיויד מחפש אותך"
"אותי?"
"כן בואי אחרי"
נק. מבט של איימי,
הלכתי אחרי האיש, הוא היה נראה לי מוכר, הוא הוביל אותי לאיזה שהוא חדר,
"זה פה" אמר האיש ונכנסתי לחדר,
"דיויד?"שאלתי
"לא, לא דיויד" שמעתי קול מאחורי, קול מוכר שלא שמעתי המון זמן
והאמת שאני שמחה שלא שמעתי את הקול הזה המון זמן, הסתובבתי וניחשתי נכון,
"ג..גי..גיא" מלמלתי בשקט.