פרק 25-
"עכשיו כולכם תעמדו שם ואני עכשיו יוצא מהחדר" גיא התחיל לדבר
אבל מה שגיא לא שם לב זה שטום נכנס לחדר ועמד מאחוריו, טום הביא לגיא מכה חזקה
בראש וגיא התעלף.
השוטרים באו ועצרו אותו.
שבוע לאחר המקרה.
בהתחלה האווירה הייתה קשה, כולם היו נורא לחוצים ממה שקרה אבל היום המצב
חזר לשליטה. ישבתי בסלון עם טום עד ששמעתי צלצול בדלת, ניגשתי לפתוח,
"היי"
"דן, מה אתה עושה פה?"
"ללכת?" שאל בגיחוח
"לא מה פתאום כנס" נכנסנו לבית,
"באתי לסיים לתקן את המכונית, אני מפריע?" הוא אמר והסתכל על
טום,
"לא, לא, זה בסדר גמור"
דן הלך לחניה והמשיך לתקן את המכונית.
כעבור כמה שעות.
"אוקיי המכונית מוכנה" פתאום דן נכנס הביתה בחיוך, הלכתי לחניה
לראות את האוטו,
"OMG, זאת המכונית שלי?"
"חחח.. כן" אמר, ראיתי את המכונית והחסרתי פעימה, ככה היא הייתה
צריכה להיות מההתחלה,
"וואו דן תודה רבה, וקח" נתתי לו את הכסף שהייתי חייבת לו,
"יש פה יותר מדי" אמר תוך כדי רפרוף בשטרות,
"השאר זה טיפ על עבודה מהירה"
"חחח.. תודה אבל בא לך במקום טיפ בכסף נלך יחד לארוחת ערב?"
"אמממ.. אני לא יודעת"
"תחשבי על זה"
"בסדר" אמרתי בחיוך.
דן הלך, ואני נכנסתי לסלון וישבתי עם טום,
"נו מה הוא רצה?"
"הוא סיים לתקן את המכונית, וואו זה יצא מדהים"
"זהו זה מה שעשיתם שם כל כך הרבה זמן לראות מכונית?!"
"טום מה אתה רומז? אתה יודע מה אין לי כוח להתקפי קנאה שלך"
"אז את מודה שאני צריך לקנא כי קרה שם משהו"
"אוף טום אין לי כוח אליך"
"מעולה, אני הולך" הוא קם, יצא מהבית וטרק את הדלת בעוצמה,
"אוף!!" צעקתי מוציא את העצבים שלי אבל זה לא עזר, לקחתי את
הכרית שהייתה לידי וזרקתי לכיוון הדלת שטום יצא ממנה, שמעתי צלצול בדלת,
פתחתי את הדלת בעצבים,
"מה אתה... אה זה אתה" חשבתי שזה טום אבל זה היה דן,
"מצטער אם אני מפריע שכחתי את המעיל" אמר בחיוך מבוייש,
"אה שנייה" אמרתי והלכתי לחניה להביא לו את המעיל,
"קח" אמרתי והושטתי לו אותו,
"תודה ביי" אמר והסתובב,
"חכה"
"מה?" אמר והסתובב חזרה אלי,
"חשבתי על זה.. באיזה שעה להיות מוכנה?" שאלתי בחיוך,
"ב- 21:00" השיב גם בחיוך והלך.
פרק 26
השעה הייתה 21:00 והייתי מוכנה, פתאום איימי נכנסה הביתה,
"או נזכרת שיש לך בית" אמרתי בלעג,
"סליחה אמא" ענתה באדישות "מה החגיגה לאיפה טום לוקח
אותך?" הוסיפה לדבריה אחרי שראתה איך שהתלבשתי,
"לא אממ.. אני לא יוצאת עם טום"
"מה? אז עם מי את יוצאת?"
"דן"
"דן?"
"כן אממ.. הוא הציעה לי לצאת ובדיוק רבתי עם טום אז הסכמתי"
"טעות" אמרה במילה אחת,
"אני יודעת, אבל כל כך התעצבנתי על טום"
"מה דן עשה פה בכלל?"
"אה הוא סיים לתקן את המכונית"
"המכונית מתוקנת?!" לא הספקתי לענות לה והיא רצה לחניה, דפיקה
נשמע בדלת,
"היי" דן עמד בפתח הבית,
"היי, אממ.. דן תקשיב אני לא יודעת כמה זה רעיון טוב שנצא, הסכמתי
בגלל שטום.."
"תראי אבריל" קטע אותי " שתי ידידים טובים לא יכולים לצאת
סתם כי בא להם?" שאל בחיוך,
"אממ.. כן אתה צודק.. אנחנו סתם ידידים"
"אממ.. כן סתם ידידים" אמר במילמול ממורמר.
יצאנו יחד למסעדה, היה כ"כ כיף, עברנו הרבה ביחד כשהיינו קטנים והעלנו
נושא כמעט על כל דבר שקרה לנו. אחרי המסעדה הלכנו לשבת באיזה שהוא פרק ציבורי.
"לא אני אומרת לך זה לא היה ככה"
"כן זה כן, איך את לא זוכרת"
"אבריל?" פתאום נישמע קול מוכר מאחורי הסתובבתי וזה היה טום,
"היי" אמרתי ללא חיוך חוששת מתגובתו,
"היי" ספק אמר ספק שאל,
"אפשר דקה איתך בצד?" שאלתי את טום. הלכנו הצידה וכבר תיארתי
לעצמי איזה סצנה קנאה הוא הולך לעשות לי,
"טום, אני ודן יצאנו רק מתוך ידידות אני לא.."
"זה בסדר" קטע אותי,
"לא באמת זה.. בסדר? אתה לא מקנא?"
"אני צריך?"
"לא"
"אז אני לא מקנא, אתם הולכים בתור ידידים, לא ככה?" לא הבנתי
לפני כמה שעות הוא היה מגעיל על משהו שלא קרה ועכשיו שהוא רואה את דן ממש פה הוא
לא מקנא? מה נסגר איתו, האמת זה לא עניין אותי העיקר שהכול בסדר. נפרדתי לשלום
מטום וחזרתי לשבת עם דן.
"אני כ"כ מצטערת"
"על מה?" שאל דן מבולבל,
"על זה שדיברתי בצד עם טום"
"זה בסדר, הכול טוב? הוא כועס על זה שיצאנו כי אם כן זה בסדר אני
ילך"
"לא! זה בסדר גמור" אמרתי בחיוך. ככה המשכנו לבלות עד שהשעה הייתה
מאוחרת, דן לקח אותי הביתה ואז הלך. נשכבתי לישון . באמצע הלילה התעוררתי, ירדתי
למטה לשתות מים ,
"שלום" נשמע קול מאחורי, הסתובבתי בבהלה וראיתי את גיא,
"מ..מה.. מה אתה עושה פה?"
"סתם רציתי לבקר את החברה היפה שלך" אמר בחיוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
