"לא!" קמתי בצעקה
"זה רק חלום" חזרתי על משפט זה כמה פעמים כדי להיות בטוחה בכך, הסתכלתי
בחוץ וכבר הייתה שמש. שתפתי פנים והלכתי לסלון, שם ראיתי את איימי ביל וטום יושבים
בסבבה.
"היי" אמרו כולם,
"היי" עניתי מתיישבת על ידם,
"דיויד אמר שיש לנו סופ"ש חופשי" אמר ביל בחיוך,
"מגניב" מתאים לי סופ"ש רגוע...
"אז אנחנו נוסעים לטיול אוהלים" טום קטע לי את המחשבות,
"מה? איימי שמעת?"
"כן שמעתי, אבל טום למד שיטה חדשה באבן נייר ומספריים"
"מה?! אוף לא בא לי" רטנתי כמו תינוקת,
"בואי רגע" טום משך אותי הצידה כדאי לדבר איתי לבד,
"אני הצעתי את הרעיון של הטיול" אמר,
"למה?"
"כי אני מרגיש שהתרחקנו זה מזו בזמן האחרון, ואני חושב שטיול זה הדבר
הכי טוב לעשות כרגע, אם נהיה במלון, נצטרך להיות עם עוד אלפי אנשים, ופה זה רק
אני, את, איימי וביל, יהיה כיף, אז מה את אומרת?"
"אמ.. בסדר, איפה הטיול"
"חח.. אז זהו"
"מה קרה?"
"הוא באיטליה"
"מה?! למה עד איטליה??"
"כי זה היה חלק מהתנאי של דיויד, יש לנו סופ"ש חופשי, אבל
באיטליה, כי ישר אחר כך יש לנו הופעה שם, אז אנחנו צריכים להיות כבר שם"
"טוב בסדר" אמרתי במלמול חירשי
"יש!"
הגיע הסופ"ש כולנו יצאנו לדרך. האמת שבדרך היה משעמם, הנסיעות היו
ארוכות ומשעממות, אך לבסוף הגענו ליער מדהים, ושם מצאנו מקום. ביל וטום התחילו
להרכיב את האוהלים בעוד שאני ואיימי יושבות, מדברות, ומסתכלות עליהם עובדים,
"אתן עובדות מאוד קשה, אולי תעשו הפסקה?" טום שאל אותנו בציניות,
"גם אני חושבת ככה!" השבתי גם אני בחיוך. כשהבנים סיימו להרכיב
את האוהלים הם הכריחו אותי ואת איימי לעזור במשהו אז אספנו עצים ועשינו מדורה.
אכלנו תפוח אדמה שעושים במדורה, אבל ביל לא אהב אז הוא גמר את כל המרשמלו, מי היה
מאמין שהוא אוכל כ"כ הרבה, מי היה מאמין שהוא אוכל בכלל!
"איימי בואי נעשה סיבוב" פתאום ביל הציעה, איימי וביל הלכו, ואני
וטום נשארנו לבד.
"אז נשארנו רק שתינו" אמר טום,
"כן" עניתי בחיוך,
"חכי פה!" טום רץ לאוהל והביא שמיכה, הוא פרס אותה על הרצפה
ונשכבנו על הסמיכה שפנינו מופנות לכיפת השמיים, היה אפשר לראות דרך העצים את
הכוכבים מנצנצים, המקום היה באמת יפה.
"מה הוחלט עם רובי בסוף?" טום שאל אותי שאלה שהיה נראה כאילו חשב
שעות איך לשאול אותה,
"סתם שהוא יישאר בגרמניה עד מתי שאני יחליט"
"ומתי זה יהיה?"
"לא יודעת" עניתי באדישות,
"טוב אז אני חושב שעכשיו זה הזמן המתאים, במי את בוחרת בי או
בו?"
"טום אל תעשה לי את זה, לפחות לא עכשיו, תחכה שנחזור לגרמניה, חשבתי
שכל הרעיון בטיול היה להתנתק מהכול"
"לא אבריל! אי אפשר לדחות יותר, את לא יכולה לשחק בנו עוד כמו
כדור!"
"טום בבקשה!"
"לא אבריל! תבחרי, מי את רוצה?"
"כרגע אותך, אבל מה יהיה בעתיד?"
"אההה.. נכון העתיד שאני יבגוד בך" אמר בטון מוזר מעט עצבני ומעט
לגלוגי,
"לא טום, אתה יודע שלא לזה התכוונתי"
"לא אני לא יודע"
"טוב איך שאתה רוצה! ושאמרתי עתיד התכוונתי לזה! אין לי כוח יותר טום!
אין לי כוח יותר לריבים האלה, בזמן האחרון אנחנו כל הזמן רבים, באמת נמאס לי
מזה!"
"את רומזת שאת נפרדת ממני?"
"לא!! אוף די !" עכשיו כבר התעצבנתי לגמרי, לא יכולתי עוד פשוט
קמתי והלכתי משם, לא רציתי להתרחק יותר מדי, כדי שאני לא ילך לאיבוד. ראיתי באופק
דיונות קטנות, הלכתי אליהן, והתיישבתי שם. היה אפשר לראות את חוף הים, את הגלים המרגיעים.
רוח קרירה נשבע על פני ומחשבותיי נדדו רחוק. כך ישבתי שם עובדת עצות, מה לעשות עם
טום? הוא כל כך מרגיז אותי, אבל הוא מרגיז אותי כי הוא צודק, אני באמת משחקת בהם,
אני חייבת להחליט. עם רובי הכול היה מושלם ! לא היה לנו כמעט ריבים והכול היה פשוט
מושלם, ואם טום יש הרבה בעיות...
"אבריל!" פתאום טום בא
אלי מעיר אותי מכל המחשבות שהיו לי,
"סליחה טום אתה צודק, אני באמת משחקת בכם אני צריכה להחליט"
"לא זה בסדר אבריל, אני מצטער, סתם קיבלתי התקף עצבנות, אבל את צודקת אנחנו
בחופשה, באנו ליהנות"
"לא , יש לי החלטה, אני יודעת
במי לבחור, אבל טום, תכבד את דברי",
"מבטיח!"
"אוקיי אז אממ.. בזמן האחרון אנחנו רבים, ושהייתי עם רובי כמעט ולא
רבנו, הכול היה מושלם"
"רגע אבריל, מה שאת אומרת בעצם זה ש.." טום התחיל להגיד בחשש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
