אוקיי אני כבר מודיעה שהפרק האחרון (פרק 31 ) יעלב בעיקוב אז אני מתנצלת מראש ><
פרק 30
ביל הלך לדבר עם איימי וטום ניגש אלי,
"אני מצטער דיויד לא רצה שאני יגיד על זה שיש לנו חברות"
"על מה אתה מצטער, זה לא ששיקרת או משהו" עניתי בחיוך ודמעות
בעניים,
"מה זאת אומרת?" שאל מבולבל,
"תראה איזה קטע, במועדון הזה נפגשנו לראשונה ובמועדון הזה נפרד ואני
לא יראה אותך שוב"
"אבריל בבקשה אל תעשי את זה, היה לנו טוב גם ככה, למה כולם צריכים
לדעת שאנחנו יחד?!"
"זה אתה, זה לא דיויד" אמרתי סוף סוף נפל לי האסימון,
"מה?" שאל במבט ספק שואל ספק חושד,
"זה אתה שלא רוצה, טום אני מכירה אותך ואתה לא מקשיב לדיויד ואם כל כך
הייתה רוצה להגיד לכולם שאנחנו יחד הייתה עושה את זה, אבל אתה לא רוצה, אתה נהנה
מזה שמליון בנות רודפות אחריך, ואתה יודע שאחרי שתודיע את זה, הן כבר לא ירצו
אותך" והוא מצידו לא ענה,
"טום אתה פשוט אגואיסט" אמרתי והלכתי משם, לא רציתי לראות את
הפרצוף שלו, הלכתי משם הביתה.
למוחורת קמתי נפוחה בעיניים מרוב דמעות, כל האיפור שלי היה מרוך כי לא
הורדתי אותו אתמול, הייתי נראית פשוט מזעזע. שטפתי את הפנים וירדתי לסלון, כמובן
שאיימי הייתה שם.
"היי" אמרה בחיוך עצוב, התיישבתי על ידה,
"מה עם ביל?"
"כמוך"
"נפרדתם?" היא רק הנהנה בראש לחיוב,
"מה עושים?" שאלה,
"חוזרים לישראל" עניתי , אוף רובי צדק טום תמיד יישאר טום,
"רובי!" צעקתי, "אני עוד
מעט חוזרת" עניתי לה.
רצתי החוצה לבית המלון בו רובי היה, ' שיט היום ה- 22 למרץ, בדיוק היום הוא
אמור לעזוב, אני מכווה שלא איחרתי,
"רובי!" צעקתי כשראיתי אותו שם את המזוודות שלו במונית,
"איימי?" אמר מופתע, נעצרתי מולו, מסדירה נשימה.
"אניכ"כמצטערתאני.." דיברתי במהירות בלי הפסקה,
"וואו רגע, דברי יותר לאט" קטע אותי בחיוך,
"אוקיי, אני מצטערת, עשיתי טעות"
"טעות?"
"כן אני.. אוהבת אותך" אמרתי בחיוך,
"מה קרה עם טום?"
"מה?"
"שאלתי מה קרה עם טום, אין מצב שסתם פתאום את רוצה שנחזור"
"צדקת, הוא לא בשבילי"
"אז את רוצה לחזור?" שאל בחיוך,
"כן"
"אוקיי אבל"
"אבל..?" שאלתי מפחדת מעט מהתנאי שהוא יציב לי,
"אני רוצה שנתחתן" הוא קרע ברך " אבריל זאת הזדמנות אחרונה,
תתחתני איתי?" שטקתי רגע,
"כן" עניתי לבסוף בחיוך,
"מה?" שאל מופתע עם חיוך על הפנים,
"אמרתי שאני מסכימה להתחתן איתך, אבל אני מבקשת רק דבר אחד"
"הכול!"
"שנתחתן בישראל, אני רוצה לעזוב כמה שיותר מהר את גרמניה"
"בסדר" אמר בחיוך וחיבק אותי, "אני אוהב אותך" לחש לי
לאוזן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
