פרק 3-
"מה אתה עושה פה?!" ביל צעק על אחיו,
"מה זאת אומרת! למה ברחת!" החזיר לו טום
"אני חושב שקראת לבד לא?!"
"לא! כולם מחפשים אותך בטירוף"
"אני לא מאמין!" ביל אמר בנשיפה ארוכה, ונתן לעצמו מכה בראש,
"טוב הולכים הבייתה!" קבע טום לאחיו,
"לא טום, בבקשה אני רוצה קצת שקט, איך מצאת אותי?"
"זה היה ברור שתברך למקום שלא ימצאו אותך, ושמתי לב שהיה חסר כרטיס לכפר הנופש שדיויד נתן לנו, לכן התקשרתי ואמרו לי שאתה אכן נמצא פה. ונסעתי עד לפה כדי להחזיר אותך הביתה! כי לא לקחת פלאפון חתיכת מטומטם!!"
"טום, אני מבקש, בשבילי! בוא נישאר קצת, נעשה כיף. בבקשה, רק לחודש"
"חודש! היית מת?!"
"שלוש שבועות" התחנן ביל,
"שבוע!" טום התמקח איתו,
"שבועיים"
"טוב שבועיים, לא שנייה יותר!"
"בסדר" אמר ביל מרוצה
"אני לא מאמין שאני באמת עושה את זה!"
"יאללה טום, מי כמוך יודע שחופש זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים".
"טוב בסדר. רגע מי אתן?" פתאום טום נזכר לשאול . ואני התחלתי לספר לו את הסיפור.
"וואו! אז אני וביל נצתרך לחלוק חדר יחד"
"כן"
"האמת שהייתי מעדיף לחלוק אותו איתך" אמר בחיוך להיידן, והיא עשתה פרצוף כאילו קיבלה בחילה.
"בסדר, כל דבר בעיתו" אמר בחיוך וקריצה להיידן.
"טוב אני רק מתקשר לדיויד להודיע לו ש.."
"לא!" ביל קטע את טום וחטף לו את הפלאפון מהייד,
"למה?"
"כי דיויד בחיים לא ירשה!"
"אז רק נודיע לו שנחזור עוד שבועיים, שלא ידאגו"
"לא, אתה מכיר את דיויד, הוא יכול למצוא אותנו דרך הפלאפון אם הוא רוצה, לא כדאי לקחת סיכון"
"אז לפחות לגיאורג וגוסטאב"
"אין מצב, אתה יודע שהם שקרנים גרועים!"
"אז מה נעשה? כולם ידאגו לנו"
"אין מה לעשות, שבועיים נצטרך להתמודד בלעדיהם"
"ביל זה מטורף!"
"נו טום! שכל העולם ילך לעזאזל, בו נהיה ביחד, בחופש. נתנתק מהכול לשבועיים"
"אוף איתך" טום אמר אבל ישתכנע.
לאחר כמה שעות, הספקנו להכיר כולם אחד את השני, החלטתי לצאת לסיבוב קצר בחוץ. נמאס לי קצת מחוסר הפרטיות שיש בביתן, אך אני יצטרך להתרגל. בעוד שאני מטיילת שמעתי שמישהו קורה לי מאחורי, הסתובבתי וראיתי את ביל. פרפרים היו לי בבטן אך הסתרתי אותם.
"היי" אמר, טיפה מתנשף בגלל שרץ אלי.
"היי" עניתי בחיוך, המשכנו לטייל ולדבר.
"תגידי תאמת, את בסדר עם זה שאני וטום נמצאים יחד איתך באותו חדר?"
"כן, זה לא כל כך מפריעה, להפך האמת, אתם ממש מצחיקים, וזה כיף"
"אה, תודה"
"למה, מה איתך?"
"זה.. מבלבל"
"מבלבל?"
"לא חשוב" ראיתי שהוא רצה להגיד משהו אבל נעצר. לא רציתי לדחוף את האף שלי.
"יש לי רעיון!" ביל אמר בחיוך. הוא טפס לי את היד ולקח אותי לכיוון של הבית. נכנסנו פנימה, ראינו את טום ישן על הספה, והיידן אוכלת קורנפלקס עם חלב מול הטלוויזיה.
"לכי תשימי בגד ים" ביל אמר, לא שאלתי שאלות מיותרות ועשיתי כדבריו. לאחר כמה דקות הלכתי לסלון וביל חיכה לי שם.
"לאיפה אתם הולכים?" היידן שאלה אך לא הזיזה את עיניה מהטלוויזיה.
"אין לי מושג" עניתי. אני וביל יצאנו מהביתן, לא ידעתי לאיפה הולכים. לבסוף הגענו לברכה.
"אנחנו לא נכנסים, נכון?" אמרתי,
"אנחנו כן" אמר בחיוך והסתכל לצדדים, לראות שאין אף אחד.
"בואי" אמר וטפס לי את היד. הוא עזר לי לעבור את הגדר של הברכה, ונכנסנו למים, שהיו די נעימים.
"ביל אם מישהו רואה אותנו, זה יגמר ברע"
"אל תדאגי" אמר בחיוך, והתחיל לשחות בברכה. היה כיף, עשינו מלחמת מים עד שלפתע,
"אני אומר לך ששמעתי משהו!" שמענו מישהו מרחוק אומר,
"בואי" ביל אמר לי בשקט ומשך אותי לדופן הברכה,
"יש פה מישהו" שמענו איש די קרוב אלינו,
"אין פה אף אחד!" קול שני אמר. הצעדים החלו להיות קרובים יותר ויותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
