אחת שבינתיים נודדת בין מקומות ושרה.

אז חגיגות השנה החדשה השנה היו הגרועים ביותר שהיו בחיי..

אני כבר לא מדברת על זה שאני לא חוגגת עם המשפחה והחברים אבל למה לחגוג דווקא עם החברים

של ההורים שאני כ"כ [לא נגיד שונאת] אבל לא מחבבת..לא רק שהייתי צריכה לסבול אותם ביום הולדתי

אז לראות אותם שוב?! בהתחלה חשבתי לא לצאת לשום מקום..ד"א הייתי מוזמנת לאיזה מקום בסוף לא הלכתי..

דיברתי עם המשפחה בסקייפ דווקא נחמד לראות את כולם מסביב לשולחן אחד כשאף אחד לא דופק לשני כיסא בראש.

אז בשש "חגגתי" עם ישראל אצלנו גם חגגנו..ואחרי שעה בניו יורק שזו סתם סיבה להרים עוד כוסית,

השתכרתי והתחלתי להתווכח עם אנשים..דווקא שיחה במקום אבל חבר של אבא שלי דביל.

הרי ברור שכמעט כל זמר בימינו קודם בעזרת:אבא עשיר\ח"כ\מפורסם כלשהו...וכל דרך שרק תחשבו

והאנשים שבאמת לומדים וקיבלו כישרון מקסימום נהיים מורים למוסיקה..עצוב לראות.

אז השנה אצלי התחילה היום,יום ראשון של בי"ס אחרי חופש קריסמס זה נשמע גרוע בעברית..

שמתי לב שאני מכירה המון אנשים! זה די מנחם..

כולם הסתפרו..גם אני אבל הם נראים שונים מאוד..וגם חיפשתי איזה אחד שדי נדלקתי עליו..הוא מופיע איתי ודווקא אותו

אותו לא ראיתי היום וגם לא את המורה למוסיקה שהייתה בבי"ס..מדהים! נראה כאילו כולם מתחבאים משהו..או שאני צריכה

משקפיים חדשות..בקיצור היה יום נחמד ולא היו חזרות לא למקהלות ולא למחזמר כי זה יום ראשון לבי"ס וכולם עצלנים

יום טוב בסה"כ..בינתיים אני די מבולבלת עם כל המסעות שאבא מתכנן לי..שוב לעבור לעיר חדשה..

הפעם אני אכייף ואעשה מה שבא לי..כי כבר לא נראה לי שזה יגמר מתישהו. ואין לי חיים של נערה ממוצעת שאני כ"כ רוצה.