אל תפחדי, אני פה.

פרק  1 :

"הילה תברחי מפה מהר!" היא צעקה בשיא כוחה ..

"  .." לא יכולתי הגוף שלי לא זז כל כך פחדתי ממנו... מהמפלצת עם הניבים הגדולות. שהתקרבה אליי לאט לאט..

"בואי ילדה .. זה לא יכאב.." הייתי משותקת לא יכולתי לזוז. שמעתי רעשים מלמעלה אבל פחדתי להסתובב ,ולפני ששמתי לב קיבלתי מכה מאחור. והכול התחיל להיות מעורפל . רק הרגשתי שמישהו מרים אותי והכל נהיה שחור.

"לא, לא, לאאא .. " כל כך פחדתי..קמתי בצעקות.. הזעתי כל כך הרבה ופתאום עלה לי חיוך.. הסתכלתי סביבי וראיתי שאני בחדר שלי על המיטה שלי הבנתי שהכל היה חלוםם . זאת הייתה הרגשה כזאת טובה.

ובלי לשים לב הדלת נפתחה ונכנסו חמישה אנשים. ישר קמתי מהמיטה ורצתי לפינה הכי רחוקה מהם בחדר שלי בפחד. ישבתי מתחת לחלון ורק חשבתי איך אני בורחת מפה מהמפלצות האלו.

" מי אתם , איפה אימא שלי ?? " אמרתי מפוחדת שזה באמת לא היה חלום שזה באמת קרה. שאימא שלי מתה.

"הילה תירגעי אנחנו נסביר לך הכל" אמר אחד מהם והתחיל להתקרב אלי , "תתרחק ממני" צעקתי עליו בשיא כוחי רק רציתי לברוח, לברוח מהסיוט הזה.

"מסוכן כאן, את חייבת לבוא איתנו עכשיו" אמרה אחת מהם.

".." אני לא עניתי..

ברגע אחד כל החלונות נסדקו והזכוכיות באו ליפול עליי , עצמתי מהר את העיניים ולא הרגשתי שום דבר. פתחתי לאט לאט את העיניים וראיתי את אותו אחד שהתקרב אליי מחסה אותי והזכוכיות פגעו בו. לא הבנתי למה הוא עשה את זה, זה לא הוא שרצה להרוג אותי ? למה הוא הגן עליי..

הייתי מבולבלת ,מפוחדת לא יודעת ממי ,רק רציתי לברוח.

"תומר אתה בסדר ? " שאל אחד מהם.

הוא קם בלי בעיה ,  " חחח בטח אחי " וחייך אליי חיוך גדול.

הוא התכופף ובא להביא לי את היד ואמר " בואי.. "שמתי את היד שלי על היד שלו וקמתי. לא יודעת למה, העיניים האלו והחיוך הזה הפנטו אותי ,משום מה הייתה לי הרגשה שאני מכירה אותו ,שאני מכירה את ההרגשה הזאת.

"נעים מאוד אני תומר " אמר וחייך. "הילה " ,"אני יודע ".

"כן נעים מאוד, אבל אנחנו צריכים לזוז לפני שהם יחזרו! מי שזה לא היה ששבר את החלונות " אמר אותו אחד ששאל לשלום תומר. "כן אתה צודק ,המכונית כבר הגיעה ? " תומר שאל אותם.

" כן, צריך למהר " ענתה אחת מהם. והתקרבה לאיפה שאני ותומר היינו. אני מהר התחבאתי מאחורי תומר. הוא צחק ואמר לי ," אין לך מה לדאוג , הם חברים שלי".

"איפה אימא שלי ? " שאלתי בלחש, תומר הסתכל על הארבעה והם עליו ואמר , " אני מצטער הגענו יותר מדי מאוחר, הוא הרג אותה " הייתי בשוק, חשבתי שזה מה שקרה אבל לגלות שזה באמת מה שקרה, לא האמנתי שהיא באמת מתה ,אימא שלי שהקריבה את הכל בשבילי ,לא היה אכפת לי מי זה הוא ,היה לי רק אכפת שאימא שלי שלקחה אותי לביתה בלי שידעה מי אני וטיפלה בי כאימא למרות שהיא לא האימא האמיתית שלי. מתה. לא יכולתי לקלוט את זה לא יכול להיות שזה אמיתי.

הוא לקח לי את היד ומהר הלך למכונית כשאני נגררת אחריו וה - 4 האחרים הולכים אחרינו.

כשיצאנו מהבית ראיתי מכונית שחורה גדולה שבתוכה נהג עומדת שמה " זו המכונית שלנו  " אמר תומר וחייך .

נכנסנו לתוך המכונית והחברים שלו אחרינו והתחלנו לנסוע אחד מהם אמר לנהג משהו באוזן והתחלנו לנסוע.

"הילה תכירי אלה עומר, טל , אייל וזאתי רוני " והצביעה לנערה היפה שישבה מולי. שכל משהיא עשתה זה להסתכל בחלון כל הנסיעה.  כל הזמן הזה שהוא ידבר חשבתי רק על דבר אחד וזה על אימא שלי, אותה אני לא אראה יותר בחיים. היחידה שבאמת היה לה אכפת ממני נעלמה מהחיים שלי.

המכונית נעצרה , ויצאתי מהבועה שלי וניסיתי להבין איפה אני, "הילה , תכירי מעכשיו זה הבית שלך " אמר אייל.