ואין לי איך להוציא את הכל.

מחסום הכתיבה כל כך עמוק.

הבנתי שתמיד יש לי למי לכתוב-

בין אם אל עצמי, אל מישהו ספציפי במשפחה...

אבל לרוב זה אל מושא האהבה שלי, שתמיד היה שם, בזה תמיד היה לי את הבטחון.

ופתאום אין.

למה אני מרגישה כ"כ מרוקנת?

אני רוצה לכתוב את הבלדות הכי מרגשות למישהו שיאהב אותי כל כך, ויתרגש, ויגיד לי כמה הוא אוהב אותי.

מישהו שהמילים שלי יגעו בו, יהיו איתו וילוו אותו, מישהו שיתגאה בהן- זו שאני אוהב כתבה אותן, והן בשבילי.

אני רוצה מישהו לתת לו להרגיש מיוחד.

אולי זה אנוכי, אני כל כך רוצה להיות נאהבת, ואני... אני אוהבת לכתוב כל כך. אני צריכה מישהו לכתוב לו, להתאהב בו עד כלות הנשימה, רק שהפעם-

אני אשמח לקבל בלדה או שתיים עליי, לשם שינוי.

מקלדת