אני לא מצליחה כלכך להוציא במילים מה אני מרגישה. תמיד העדפתי להתבטא בכתב ולא בדיבור אבל משום מה בימים האחרונים זה לא הולך לי גם בדרך הזאת.

אני מנסה להאמין שזו רק תקופה קשה שתעבור אבל היום, התחלתי טיפה להטיל ספק בדבר. אני באמת לא מצליחה להגיע איתו לעמק השווה.  מלאת כעס, ואולי פשוט צריכה להגיע להבנה שאנחנו כבר לא מתאימים אחד לשנייה. אחרי הכל - מסתבר שאנשים כן משתנים. חושבת על כל התקופה שהיה לי כלכך טוב איתו ולא מצליחה להבין איך הגענו למצב הזה, המצב שבו אני בכלל מצליחה להעלות על דעתי את המחשבה שאנחנו לא מתאימים. איך אפשרי הדבר שאתה לרגע מרגיש שאתה במקום כלכך טוב בחיים שלך ושנייה אחכ אתה רואה את הכל קורס במכה אחת.איך הגיוני שלרגע אתם מתקשרים כלכך טוב ורגע אחרי אף אחד לא מצליח להבין את השני - מי שיודע על מה אני מדברת זו אולי התחושה הכי מתסכלת שאני מכירה , חוסר ההבנה בין אנשים, אני לא מצליחה להתבטא, לא פה ולא מולו. מה קורה כשלא מצליחים להגיד את מה שבאמת רוצים, זה נשאר בראש אבל זה לא יוצא ממנו (ואז במקלחת נהוג לקלל את עצמך)

סה"כ התקופה הזאת לא טובה ואני מאחלת לעצמי לכתוב פה כמה שפחות.

מזל שיש לי אותה. היא מחזיקה אותי שפויה ואני אוהבת אותה עד השמיים ובחזרה. תודה מקסימה שלי, שאת תמיד פה בשבילי ואני שמחה שאנחנו מעודדות אחת את השנייה כל פעם שמישהי נופלת. אני אוהבת אותך