מיומנו של יצור בסכנת הכחדה

אז איפה הייתי כל הזמן הזה? "למה אתה לא מעדכן, למה אתה לא מעדכן..", כן, אז פספסתי כמה רגעי-מוזה שכנראה לא יחזרו, אבל הכל לטובה =]

עכשיו אני שובר ת'ראש איך מסדר יום של לישון בשתיים-ארבע לפנות בוקר אני עובר לחזור לקום בזמן ללימודים.. בזמן.. כן, בטח.

הייתי בירושלים, סתם הסתובבתי עם אנשים ועשינו כיף, בדרך חזור (שתאמינו לי זה ארוך) שמעתי שיחה של חייל אחד עם אמא שלו:

"טוב אמא, הבנתי! קו 500 זה לא טוב, ואני צריך 501!"

-כנראה היא חפרה לו על קו 500-

"אמא! למה את מבלבלת לי ת'שכל על קו 500? אני לא צריך לדעת איפה הוא עובר!"

וככה במשך כמה דק' צחקתי, עד שהוא ניתק את השיחה.

לפעמים אנחנו מתעצבנים שאנשים מעבירים לנו מידע לא רלוונטי, סתם חופרים לנו דברים שלא יעזרו בכל מקרה.

דווקא האנשים האלה, הכי אוהבים אתכם! טוב להם ס-ת-ם לדבר איתכם, לחפור לכם כדי שלא יהיה שקט, או אם הם אנשים מסוג שונה, פשוט לשבת עם מי שאוהבים ו"סתם" להקשיב לשקט, זה כיף.

הדבר שאני הכי אוהב לעשות - זה עם מישהו שאיתו אני הכי אוהב להיות

ואת שוב מסתכלת עליי

כן ראיתי אותך, כי הסתכלתי עלייך

חלמתי בזמן שאני רואה את עצמי בעינייך

מדמיין את שנינו הולכים ביחד, בלי זמן

הזמן יעצור, ורק אנחנו כאן.