מיומנו של יצור בסכנת הכחדה

אזהרה - כל הפוסט עוסק בגוף ראשון.

למה ? כי אני מעניין . (סתם. זה הבלוג שלי !@#$)

20.6.2011 - החלטתי לנטוש את הבלוג.

נכנסתי להדרכה בבנ"ע.

הדרכתי קורס מש"צים.

הכרתי חבר'ה תותחים בשבת חילונים-דתיים והספקתי להיות איתם בעוד מפגשים.

טחנתי מלא משמרות על האמבולנס.

הייתי בקורס תאר"ן (תחנת אירוע רב נפגעים), שבוע לימודים מטורף, במסגרת מד"א.

וויתרתי על הדרכה במד"א, משיקולים של זמן.

טיולים טיולים טיולים.

התחלתי לפנות את ימי רביעי כדי לבוא יותר בקביעות לגמ"ח מזון באיזור שלנו.

שרדתי חודש מטורף בלי פלאפון. (הרגשתי חופשי. שאר העולם חשב שאני נעדר.)

עשיתי קפיצה מנוקיה 6288 לגלקסי S חתיך. (לאנשים שמחפשים ביצועים. יופי זה עניין של טעם.)

נהפכתי לדוד ! יש לי אחיין חמודדדדדדדד. (התקמבן בעיניים כחולות הקטנטן. )

עברתי את המסע הראשון עם חניכים מבני עקיבא. (מיותר לציין שקמתי אחריהם בבוקר. ?)

התקבלתי למשלחת עם עוד 29 חבר'ה מהארץ ומבוסטון לאוקראינה. וביטלתי. (לטובת טיול בלתי נשכח, שלושה ימים בארץ הקודש - ישראל  )

ומה עכשיו ?

מתחיל חודש מטורף. יום יום בסניף. לראות את החניכים. בתקווה להתגבש איתם הרבה יותר אחרי זה.

27.10.2011 - החלטתי לפתוח שוב את הבלוג. כן. לפעמים יש לי מוזה ויוצא לי לכתוב ממש יפה. כרגע נראה שזה לא יחזור, אבל אין סיבה שאנשים לא יוכלו לקרוא את מה שהיה.