כינוי:
™Big Foot בן: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
המכתבים לאקסית
מסתכל עלייך ושוכח הכל,
חולם על שנינו יחד בים הגדול..
רק מסתכל,לא נוגע,
העיניים רוצות והלב משתגע....
רוצה אותך לידי,
רוצה שתהיי רק שלי.
בכל יום שעובר,
אוהב אותך רק יותר.
את אהבתי אלייך אין לתאר,
אין בך כמעט שומדבר חסר..
את הנערה הכי מושלמת שהכרתי,
ועל אהבתי אלייך לא מזמן הצהרתי..
מדמיין אותך מחייכת, צוחקת,
אין כמוך אחרת!
כשאני חולם עלייך אני מתעורר בחיוך,חיוך של מאוהב...
מתי תהיי שלי?אם לא עכשיו?
שקט והנערה נרדמה,
אמצע הלילה,
וישנה לה אהבתי היחידה
היא לא כמו כולן היא הכי מיוחדת
על מה את חולמת?
על מי את חושבת?
אוהב אותך הכי שבעולם,
קולך ערב לי כגלי הים.
חושב עלייך כול היום
רואה אותך בכול חלום
מספיק לי להסתכל עלייך,
ולהבין שאני לא יכול בלעדיך.
את הכי מושלמת,ללא פגם, אפילו לא קטן.
את הילדה הכי יפה בגן
בואי נשתוק ביחד
נחיה בלי פחד
נאהב ללא גבולות
ונקשיב לשתיקות
נברח לעולם אחר
מקום רק של שנינו
אני ואת, לתמיד ידברו עלינו בעתיד
נהיה מאושרים, כי זה רק שנינו,
את ואני כמו חלום
ועכשיו נחזור למציאות,
אני פשוט מאוהב בך וכי זה אני ואת וזה את ואני
ושנינו זה הכל
בשבילי כמו חלום
| |
 המלחמה על עצמי
נשארתי לבד, מתעלם
חייל בודד מול צבא שלם
מתעלם מכל השאר,
אני צודק, ההוכחה לכך תגיע מחר
"עזוב אותי!" צעקתי לקראתו
היה לי אומץ כנגד כל אלה אשר איתו
"לך מכאן, אתה לא רצוי!
האמת עדיפה על פני על שיקוי"
אין ילד רע,
זה מה שאמא אמרה
יש ילד לבד במערכה
ילד שצריך עזרה
עמדתי להכנע, הם היו רבים
אני קטן, והם גדולים ומאיימים
אזרתי את כל כוחי
במלחמה על עצמי
האם ניצחתי? זה לא משנה
אם יקרה שוב מצב כזה, אנחנו ניהיה כבר הרבה
| |
ריק
כשאין אוויר ולא נשאר כלום,
קוראים לזה ריק
אני רציתי את זה, אז אי אפשר להתלונן
אומרים שצריך לראות את הטוב גם כשאין
כשאין אוויר במפרשים,
הסירה בסה"כ עוצרת
כשאין זרימה של אוויר, זה בסה"כ אומר שהדרך נגמרת
אבל כשאין אוויר בכנפיים, נופלים
יש שדואים-
ויש שמתרסקים
ועכשיו ריק, אין כלום
אין רע ואין טוב
אין אפשרות לשנוא, ואין כוח לאהוב
בדרך למטה, אני אעבור להגיד שלום
אני הולך, היום
-כתבתי את זה בבוקר.. סוג-של המשך לקטע הקודם-
| |
התחלות
התחלות יפות, והתחלות שלא
התחלות נעימות, והתחלות פחות
כאב לי, וזה צריך עכשיו זמן להתאחות
האמנתי - והתאכזבתי
לא הכל מושלם, את זה כבר למדתי
ניסיתי וניסיתי עד שנשברתי
יש התחלות שסופן להגמר,
כי זה שייך להתחלה של מישהו אחר
יש התחלות שהן נצח
נצח זה המון זמן
אבל גם נצח זה לא מושלם
מושלם זה מלאכותי, לא אמיתי
לא הגיוני
מושלם זה עגול כמו בועה
שיכולה להתפוצץ ככה סתם פתאום בלי התראה
ואז נופלים וזה כואב, וקשה לקום
לא רוצים, נוח על התחתית
הלוואי וההתחלה הזאת תהיה התחלה אמיתית
00:54 17.1.10
| |
עזוב אותך אחי
"שכח מזה, ליבה שייך לאחר" אמר לי חבר חושב שאני והיא זה כמו כל דבר אחר כנראה הוא תמים, או סתם מעמיד פנים אם הוא לא רואה שמשהו כזה מושלם, לא יכול להגמר ככה סתם משהו שקנאה לא תשרוף משהו שהאהבה לא תטביע משהו שיכול להחזיק באש ובמים, אם רק נדע לסלוח פעם, פעמיים כמה שצריך, כמה שרוצים, כי פשוט אוהבים. "לאהוב זה להרגיש שייך," ניסיתי להסביר לו "זה לא סתם משיכה לזר שבגלל משהו קטן הכל נגמר. לומדים להבין, להמשיך גם אם קשה קשה זה טוב, אמר לי פעם אחד עם ניסיון כשקשה אתה בעלייה ולפעמים פשוט צריך לתת מכל הנשמה רק צריך להאמין." אני מקווה שהוא הבין.
"אם תשמור על האמונה, היא תשמור עלייך ער"
| |
היער השקט
מקפץ לו הגמד בין הפיטריות מקפץ בהנאה, ונזהר מהרעילות לפתע השמים כוסו בעננים, וגשם החל מצליף באבנים ברח הגמד למערתו, היכן שאהובתו, היכן שטוב לו בעודו רץ, הריח ריח טוב אולי זה מין הפרחים בצד הדרך? אולי זה משערה של חברתו, שערה הזהוב? ת'אמת, הוא קיווה שיש אוכל טוב הגמד שלנו בן מאה חמישים ושתיים, חודש או חודשיים, ויומיים עבר יום, אולי יומיים (זה כבר לא משנה כשאתה בן מאה חמישים ושתיים) והשמש שבה לחמם את היער יצא הגמד, יחד עם חברתו וחזרו לקפץ בין הפיטריות, עם הארנבים והארנבות, נזהרים מהדובים והדובות, ומקשיבים לקול ציוץ של ציפור שיר שווה היער הזה, יותר מהעיר.
יום אחד, עברה ילדה ביער היא באה יחד עם חברותיה, אך ראתה כמה פרחים בצד הדרך סטטה מהשביל, וירדה על הברך קטפה לה פרח, אולי שניים אין זה משנה כשיש פרחים באופק כמים התיישבה לה הילדה על אבן, ועצמה עיניים חלמה שהיא נמצאת גבוהה בשמיים, עם כמה גמדים, ואולי ילד שראתה כמה פעמים היה לה נחמד, היה נעים, לפתע הגיע משב רוח והחזיר אותה לחיים קמה הילדה, והחזירה את היער השקט, לגמדים.
22/10/09
| |
הילד והכוכבים
כבר לילה, וכולם ישנים כולם, חוץ הילד והכוכבים. יושב הילד וכותב, יושב וחושב על מה כותב הילד, על מה הוא חושב? על דרקונים ונסיכות מהאגדות? על אבירים וסוסים במלחמות?
כבר לפנות בוקר, עוד מעט כולם קמים ציפורים זריזות כבר מצייצות, והכוכבים מזמן נעלמו להם. שוכב הנער וכותב, הוא כבר לא ילד, אך עדיין טוב לב על מה כותב הנער? על מה הוא חושב? על אהבות ואכזבות? על מבטן של שאר הנערות? או שאולי עדיין על אבירים במלחמות?
עבר היום, ועוד מעט שקיעה. הכוכבים חוזרים לנער שהתבגר, ונעלמים להם כך ממקום אחר יושב הנער שהתבגר ומקשיב, לפעמים גם משיב למי הוא מקשיב? ולמי הוא משיב? אולי לנערה האהובה, אהבתו היחידה? אולי לחבר ממקום אחר, מקום במלחמות? שב הנער שהתבגר למיטתו, שב לחלומות.
10/10/09
| |
|