טל נגד העולם

שלום לכולם!

אתם בטח לא מבינים מה פשר הכותרת. הייתכן וטל מלאת שמחת החיים נכנסה לדיכאון? האם היא מרגישה בודדה ועזובה? הרגיעו את עצמכם ומיד! הבדידות היא בסה"כ תוצאה של נסיעתה של אימי היקרה לחו"ל לארץ. אז נותרתי בבית לבדי למשך שלושה וחצי ימים מתוקים של חופש מכולם. מה עשיתי עם זה? מסיבות מטורפות? זה די קטע של גיל 15. סקס פרוע על המיטה שלה? כנ"ל. אני בחרתי באופציה הכיפית – בהייה בקירות. ולא אני לא משתעממת בכלל.

זה לא שראיתי "רשימת שינדלר" בשביל הכיף. זה לא שסידרתי את הארון בגדים שלי לפי צבעים. זה לא ששתיתי עכשיו בקבוק יין שלם לבד ואני משתפת יותר מדי. לא, אני בחיים לא אעשה את הדברים האלה, יש לי חיים. אלוהים אני כל-כך שיכורה.

אבל אני לא ממש לבד – אני עם המלך, אליל הבנות, האחד והיחיד – בינגו!. אני והכלב שלי ממש נפשות תאומות, שנינו ג'ינג'ים, מטורפים, שונאים להתרחץ ואוהבים לשכב על הקרמיקה הקרירה ביום חמסין.

מבזק עצלנות: התחלתי לגדל ציפורניים בגלל שאין לי כוח לגזור אותן.

כשאימא נסעה אמרתי לעצמי, אלה רק שלושה ימים. זה בדיוק הזמן שבו הכסף יספיק לך כדי לחיות על טייק אווי ולא תצטרכי לנקות. ביקור של חברותיי המזוהמות הרס לי את כל התוכניות. בשלב כלשהו אני ממש מצאתי את עצמי לוחצת על הכפתור שמפעיל את המדיח!

אבל סה"כ זה לא שינה לי הרבה. כמו שהפרחה אמרה לי "זה לא שתתגעגעי לארוחות החמות של אימא". ההבדל היחיד הוא שעכשיו אני צריכה להכניס את הטבעול לתנור ולא היא..

החלטתי להתחיל מעכשיו בפרויקט "דברים לעשות לפני השחרור". בדר"כ באמת עושים את זה לפני השחרור, אבל החלטתי להקדים את זמני ולעשות את זה עד שאהיה שנה בצבא. (יש לי עוד חודש וחצי). מכמה סיבות. קודם כל התחלתי להשתעמם. אבל ממש. ודבר שני, אני באמת לא מאמינה שאני אצליח לסיים שנתיים בלי פגישה עם הקב"ה (ככה אני אוהבת לקרוא לקצין בריאות הנפש). אז אתם יכולים להציע לי דברים, בבקשה שיהיו מעניינים, ובלי "תגנבי אוהל סיירים" או "תרביצי לערבי". את זה חיסלתי בפרויקט ה"דברים לעשות עד שאני אהיה חודש בצבא".

מבזק רשימת התעלמות ב-ICQ: 42 אנשים (אני מתרככת!)

ולעניין אחר. לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם אימא בשש בבוקר, שכמו כל השיחות שלנו בשעה כזו הייתה הזויה להחריד. זה התחיל כמו תמיד בקריאות ה"את אנטיפתית" הרגילות שלה אחרי ששאלתי חברה שלה שנשמעה יותר מדי עליזה בטלפון אם היא על סמים. אח"כ זה התגלגל לזה שאני לא יצאתי דומה לאף אחד במשפחה, ומפה לשם היא הגיעה למסקנה שאני "בנאדם מיוחד". שזה שקול ל"אבל בטח יש לה אופי טוב". ואז כשהעמדתי פני נעלבת (like I care) היא ניסתה לתת לי מחמאות..היא לא הייתה מאוד טובה בזה! הדבר היחידי שהיא הצליחה להוציא מהפה זה "את לא מופקרת". וואלה תודה. לא נתת לי מחמאה כזו טובה מאז ה"את לא מסוממת"..

חידת התרגום הדפוק: בפוסט הבא. בינתיים תמשיכו לשלוח פתרונות לחידה הקודמת.

בינתיים יום נהדר לכולם,

טל