נכתב תחת השפעת כדורים ותוך כדי הזיות קשות
שלום.
אני חולה. תרחמו עליי.
מישהו?
לא?
טוב, לא צריך. בואו נדבר על משהו אחר. אוטובוסים. נושא שלא דיברתי עליו אף פעם. טוב בעצם אולי הזכרתי אותו במילה או שתיים כאן, כאן, כאן וגם כאן.
והיום
טיפוסים באוטובוסים:
המעופף: כדור באולינג אנושי. אפס שיווי משקל. בכל עצירה שהיא יתעופף מקצה אחד של האוטובוס לשני תוך כדי פגיעה בנוסעים התמימים האחרים. חסרי היציבות לרוב יעלו עם מיליון תיקים ושקיות. אם ראיתם תפוחים מתגלגלים על הרצפה ופתאום יש ריח של ביצים – דעו מהיכן זה הגיע.
הדוס: מי שלא נסע בקו 54 מבני ברק לת"א בשעת צהריים חמימה לא יודע ריח גוף חריף מהו. פעם אחר פעם אני פוסעת לתוך האוטובוס המדוסדס ומרגישה כאילו צעדתי הרגע לבית שחי ענק. בחייאת רבאק, צאו מהדיסטנס, תורידו את החליפות.
הצעקן: הוא עולה לאוטובוס במטרה אחת. לצעוק "נהג! הדלת!". לא משנה אם רק עצרנו ברמזור או שאנחנו בכלל באמצע נסיעה – הוא יצעק. הוא גם תמיד יתנדב לצעוק בשביל חסרי מזל אחרים ובעלי קול חלוש יותר משלו. נשמה טובה שכמותו.
הדברן: הוא עולה לאוטובוס כדי לרכוש חברים חדשים. לא איכפת לו מי יושב לידו ובאיזה מצב – ישן, עם דיסקמן על האוזניים, באמצע שיחה בנייד – הוא ידבר. ואלה תמיד יהיו שיחות "נהג מונית". מהן שיחות "נהג מונית" אתם שואלים? שיחות שבהן, או שאין לך מה להגיד, או שיש לך אבל אם תגיד אותו – תסתבך. שיחה אופיינית:
דברן: "חם היום. חם. איזה לחות יש בת"א. באילת זה לא ככה".
אני: "כן".
דברן: "איזה פקקים יש פה. שעתיים עד שנגיע הביתה. גם כן הנהג הזה עד שהוא זז".
אני: "כן".
דברן: "בואנה צריך לשרוף את כל הממשלה הזאת. אחד אחד הייתי שורף אותם. לא איכפת להם מהציבור. אליטות! אני אספסוף גאה!
אני: בלב: כל הקטע עם האליטות והאספסוף זה כ"כ בחירות 98.
בקול: "כן".
דברן: "ווואי וואי איזה כוסית, אם הייתי תופס אותה בסימטה חשוכה..הייתי מראה לה מי זה אבי!|
אני: עברתי מקום.
טוב האמת שתכננתי לכתוב יותר, אבל נראה לי שאני אלך להקיא את נשמתי במקום.
יאללה הלכתי.
טל
פתרון חידת התרגום הדפוק#5:
Faultline – where is my boy.
חידת התרגום הדפוק#6:
תושיט את היד לתוך הכיס
תוציא החוצה קצת תקווה בשבילי
תשובות כמובן שרק לאימייל . מי שיכתוב את התשובה בתגובות יקבל ממני נשיקה רטובה ומלאת חיידקים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
