טל נגד העולם

מוקדש לחמדול שטענה שמזמן לא צחקתי על המשפחה

שלום שלום!

חזרתי בריאה מתמיד ובמצב רוח מרומם כדי לזרוע קצת רוע והרס!

היום או שמא אתמול לשם הדיוק אחותי הקטנה קיבלה ביקור מהדודה זרם בפעם הראשונה. (צרחות ה"איממממאאאאאא!!!!!! אימממממממאאאאא!!!!! בואי דחוף!!!!!!" שלה הרעידו כל קיר גבס בשכונה).

אכן, מאורע טראומטי בחייה של כל ילדה (לא, עדיין לא נתקלתי במישהי ששמחה כי "הגיעה לפרקה" זה קצת תקופת התנ"ך לשמוח שאת פורייה).

דיברתי על זה עם הפרחה והיא חלקה מניסיונה "התחלתי לבכות..חשבתי שאני מקולקלת!". כאמור, סתומה.

כל ילד בר מוח שראה פעם אחת בחייו את "החיים" (אלו החיים..כמו מנגינה שאין לה סוף..נצפה רק לטוב ונשיר את המנון החיים...החיים! החיים! החיים!) יבין מה קרה שם.

ומה אני בתור אחות גדולה ומנוסה עושה? נכון מאוד, צוחקת עליה ומנסה למרר את חייה כמה שיותר. חברתי לחמדול ויחדיו רדפנו את הגחלילית הקטנה עד שחשקה במוות. כמובן שכל משפט שלנו התחיל ב"עכשיו כשאת אישה.." וב"את באמת נראית הרבה יותר נשית היום".  אפילו הגדלנו לעשות וחיברנו עלילה חדשה לאגדה העממית "כיפה אדומה". מגעיל, אני לא אכחיש, אך מהנה מאין כמוהו.

היום אכלנו בחוץ. וכמו תמיד כשאנחנו מזמינים קינוח אנחנו רוצים זיקוק עליו למען כל יושבי המקום יביטו בנו בקנאה ויגמעו בעיניהם את עוגת השוקולד שלנו. ואז כמובן שצריך להגיד למלצרית למה אנחנו רוצים את הזיקוק. הרי זה מאוד מעניין אותה והיא ממש באקסטזה מהעובדה שהיום יום הנישואין שלכם. לפעמים אנחנו סתם מחפשים תירוץ לזיקוק, ואז היצירתיות שבנו באה לידי פועל ופתאום אנחנו חוגגים את ה"עוד חמש שנים טל תתחתן" (כאילו מישהו ירצה להתחתן איתי)  ואת ה"חמדול עשתה השבוע 2 משמרות לילה".

היום זה היה קצת מביך להגיד לווייטרס מה אנחנו חוגגים, אז כמובן שסיפרנו לה. הסבתא לחשה לה "הקטנה קיבלה אתמול" וקרצה בממזריות. הווייטרס חייכה בעורמה וחזרה כשבידיה פבלובה נוטפת פירות יער אדמומיים, כמה מחריד.

ועכשיו די להשפיל את אחותי ובוא נשפיל את עצמי קצת.

עד לא מזמן כל דיבורי המחזור האלה היו מחוץ לתחום איתי. הייתה לי אמרה קבועה לכל בחורה שחשקה לפרוק את תסכולה אצלי (מלבד ה"ספרי למישהו שזה מעניין אותו" הקלאסי) – "בלי דיבורי שירותים עם טל".

מבחינתי אין הבדל בין כל הפרשה מגעילה שמטפלים בה בחדר הארור הזה, בין אם אתם לוקחים איתכם עיתון ספורט או כנפיים אווריריות. כאמור, זה היה בעבר. אני שמחה להודיע שהיום אני בלתי מוגעלת, ולא משנה מה תספרו לי לא תזכו לראות את פרצופי מוכה התדהמה. זה עדיין לא מעניין אותי בגרוש, אבל לפחות זה כבר לא מגעיל.

נוסטלגיה:

אני זוכרת איך בשיעורי ספורט בתיכון כל הפטורניקיות העתידיות היו מתאמנות על המורה התמים בתירוץ ה"אני במחזור", והוא היה פוטר אותם ב"לכו, לכו, רק אל תגידו את המילה הזאת לידי" (הפרעה גברית ידועה - מחזורופוביה).

ההלם האמיתי היה כשהגיעה מורה חדשה וחדורת רוח נשית. בכל פעם שהייתה נתקלת בבחורה מדממת היא הייתה פותחת בנאום חוצב להבות על "היופי שבנשיות ובפריון" ו"את צריכה להיות מאושרת שאת חלק מהמנהג הנשי הקדום".

תספרי את זה לאבא שלי שצריך להתמודד עם שש נשים עצבניות בבת אחת. הוא מאוד מאושר מהיופי שבפריון.

לא קשור אבל הצחיק אותי:

משהו שאבא'לה אמר היום: לנסיך צ'ארלס יש אוזניים יותר גדולות משלי, מצח יותר גדול ואף יותר גדול. בכל זאת הוא נסיך ואני רק נהג אוטובוס.

דרך אגבים

ד"א 1, עדיין לא קיבלתי אף לא פתרון אחד לחידת התרגום הדפוק#6. זה רק אני או שכשלתם?

ד"א 2, עדיין אפשר להצביע לכותרת שלי בפוסט הקודם.

שלא תגידו שמשעמם אצלי. ממש צוות הווי ובידור פתחתי פה. חידונים, שירים, פרסים וכיף חיים.

ד"א 3, מסתבר שאני משתתפת בתחרות הישראוסקר בקטגוריה של הבלוג השרוט מה שזה לא אומר.

נרשמתי לזה ממש מזמן כחלק מהמנהג שלי להירשם לכל דבר שלא עולה כסף. אל תטרחו להצביע בשבילי, לא באמת איכפת לי. אני אשמח לקבל במקום כסף הצעות מגונות או תחתוני סאטן.

שבוע נהדר לכולם,

טל