טל נגד העולם

ניחוח של פעם

נערתי, ודאי הינך זוכרת את טורי הייעוץ בירחי העת לבני ה"טיפש-עשרה" בהן גילית עולם ומלואו של ידע וחוכמת חיים. הרי היכן עוד הייתה ברשותך האפשרות לשאול "תפסתי את הוריי עם העז בחצר-האם אני בתולה???"

כן, שוב יש לי מצב רוח נוסטלגי. ותודה לליאור על הברקת העז.

אחרי השיחה שלנו, נזכרתי בספר שקיבלתי מתישהו כשהייתי גם אני בגיל ההתבגרות (כן,כן, הטיפש-עשרה), ספר שכמעט כל נערה בישראל זכתה לו יחד עם חווית ההתחצ'קנות הראשונה:

"מ-12 עד 16 – מדריך לנערה המתבגרת".

מצלצל מוכר?

בספר הזה פורשת בפנינו המחברת ברברה לידיקה AKA "אני עקרת בית  פריג'ידית עם ערכים מיושנים" את הדרך הבטוחה להצלחה בחיים.

במקום לדבר יותר מדי, אולי פשוט כדאי לתת לכם לקרוא מעט מדברי החוכמה שלה.

ברברה יקירתנו מלאה בתובנות על גיל ההתבגרות:

"כמעט כל הבנות בגיל זה עוברות תקופה מטופשת ביותר, בה מתרחשות לסירוגין התפרצויות זעם היסטריות ושנאת אנוש מוחלטת. כמעט כל הבנים עוברים תקופה של עקשנות והתנגדות אשר שיאה מתבטא בשנאת נשים שהיא אומנם  זמנית, אך קיצונית".

מילים שפגעו בי עמוק בפנים ברב! למי מאיתנו לא הייתה תקופה בה הוא סבל מהתפרצויות זעם ושנאת אנוש מוחלטת? מי מאיתנו לא שנא נשים?

נמשיכה. בפרק הבא מדברת ברב על חובותינו וזכויותינו כאזרחים. לכל מי שעד עתה סבל מחוסר מוטיבציה לשרת בצבא, קרא את הדימוי הבא ומיד רוץ להתנדב לנח"ל:

"הזכות ללכלך את נעליך בבוץ מטילה עליך את החובה לצחצח אותם ואילו חובתך לשרת בצבא מקנה לך את הזכות להגן על מולדתך".

לא יודעת מה איתכם, אותי היא שכנעה.

ברב ממליצה על דרכים להחכים וללמוד:

"אולי את מתעניינת בחדשות הקרובות אלייך יותר, כגון מעשי שוד ורכילות. אין דבר, המשיכי לקרוא, אך נסי גם לעיין בעמוד הראשון במונחים ובשמות שאינך יודעת לבטא". 

הרי אין נושאים שקרובים לליבה של כל בת 12 יותר ממעשי שוד.

ברב מסייעת לנו בבחירת החברות שלנו:

"מוטב שתבחרי לך חברות שיש לך עניינים משותפים איתן. שיש להן תוכניות לעתיד הדומות לתוכניותיך, ששאיפותיהן המקצועיות קרובות לשאיפותייך,שאוהבות את הספרים והתקליטים שאת אוהבת. בקיצור-שיש להן טעם דומה לטעמך".

ממש סמל לסובלנות וקבלת השונה.

ברב נותנת טיפ לשיפור מצב רוח עגום:

"יש שאני חוזרת ממסע קניות כזה "נגד מצב רוח", עם חפיסת שוקולדה, עם מגבת מטבח משובצת בכחול לבן, עם זר פרחים, עם סכין מיוחדת לקיצוץ בצל או עם זוג עגילים לא יקרים בצבע עליז – אך תמיד אני חוזרת הביתה במצב רוח מרומם".

יין ישמח לבב אנוש-סכין מיוחדת לקיצוץ בצל תשמח לבב נערה ישראליה.

אני אישית, מעדיפה את היין.

ברב מבטאה בקול את החשש של כולנו:

"סוף-סוף הגעת לזה! יש לך שטיח. את מתגלגלת עליו, מתהלכת יחפה,אלא שפתאום תוקף אותך פחד:מה יקרה לנכס היקר הזה, אם אחיך ייכנס לחדר בנעליו מלאות הבוץ אחרי מסע הגדנ"ע? מה אעשה אם תישפך עליו כוס מיץ או,חלילה, דיו?"

חלילה דיו.

וכל מילה נוספת מיותרת.

כמחווה למגדל החלטתי גם אני לחגוג את הכניסה ה-4135.

שבוע טוב לכם.