טל נגד העולם

אנשים באוטובוס של שש וחצי

איך זה יכול להיות שאתם כ"כ מסריחים בשעה כזו מוקדמת? מה עשיתם כבר? תקעתם חצי קופסת סיגריות וסנדוויץ' עם פסטרמה לפה בשנייה שהתעוררתם?

אגב סנדוויץ' עם פסטרמה, נכון שבבי"ס תמיד היה ילד שהסריח את הכיתה עם האוכל שלו? כל הכיתה לועסת בשלווה פרוסה עם שוקולד שחר, אבל לא, הוא חייב לאכול טונה.

אני הכי שנאתי את אוכלי הקלמנטינות.

קודם כל – זה פשוט לא טעים.

ויותר גרוע – הריח לא עוזב אותך למשך ימים. אתה יכול להתקלח יום יום באקונומיקה ועדיין יריחו את זה.

והכי גרוע – יש משהו בפרי הזה שגורם לאנשים לרצות לחלוק. זה מחריד. הם מרגישים צורך לדחוף לך פלחים ליד. תעזבו אותי פולניות מטורפות! אם הייתי רוצה שידחפו לי אוכל לפה לא הייתי רוצחת את סבתא!

השבוע

השבוע פגשתי את שחר. הוא היה בהלם מכמה שאני מאוד ג'ובניקית. כ"כ בהלם שהוא התחיל לכתוב שטויות.

בזמן האחרון מצאתי את עצמי עובדת די הרבה בגלל שהגיעו למסקנה שאני אינטלגנטית מעט יותר מהפקידה הממוצעת. כרגע עברתי שדרוג ואני גם גרפיקאית חובבת ומכינה מצגות לכל המחלקה היאח הידד. נתקלתי אתמול בקטע בנושא. עצוב כמה שכל מילה בו נכונה:

עשרת האכסיומות למצגת צבאית

N     מצגת צבאית הינה מצגת בה רושמים את כל הטקסט ולא בראשי פרקים. זו הסיבה למה מבוצעים מספר רב של תיקונים בכל פעם שמישהו צריך לאשר את המצגת.

N     המצגת הצבאית מודפסת, ואפילו לטיוטה, בהדפסה צבעונית איכותית מכיוון שמפקדים בכירים אינם יכולים לקרוא בשחור לבן.

N     צבעי המצגת הינה הפוכים. הרקע תמיד כהה והטקסט בהיר, וזו על מנת לבזבז כמה שיותר ראשי הדפסה צבעוניים למצגת.

N     המצגת עוברת תיקונים בכל פעם שמישהו רואה אותה.

N     כל פעם שמוסיפים דף או מורידים דף המספור נדפק. יש להדפיס את כל המצגת מחדש.

N     המצגת מודפסת ע"ג דפי פוליו. לא ניתן להציג 2 שקופיות בדף. אחרת יהיה חיסכון בדיו והמצגת תראה קטנה.

N     ככל שיש יותר פיצוצים ברקע התוכן אינו משמעותי כלל וכלל.

N     תכונת חוסר הזיכרון - העבודה על המצגת נמשכת ברציפות עד התאריך שבה צריך להציגה גם אם התחלת בהכנתה שנה מראש.

N     המצגת היא עיקר העבודה. עבודת המטה שנעשתה מאחוריה שולית לחלוטין.

N     המצגת תוכן ע"י קצין זוטר אקדמאי מכיוון שהוא היחידי שיודע להשתמש בתוכנה הטריוויאלית הזו. (תוספת שלי: או ע"י פקידה טריוויאלית שבמקרה קרה הנס והיא יודעת להפעיל פאוור פוינט ולא רק לעשות נעימים לפקידות האחרות).

את הקטע הזה לקחתי מהאתר של עתודאים אנונימיים או משהו בסגנון. הקרדיט לקצין עתודה ראשי, מי שלא תהיה.

אגב, גם אני כמעט חתמתי. התקבלתי לעתודה רפואית. העדפתי בסוף לא למכור את נשמתי, ויתרתי ושיבצו אותי בתור פקידה. הגיוני.